|
תבשיל חינוכי / רפי זברגרכריתות טו ע''ב - טז ע''א
הקדמהבמשנה הראשונה בדף ט''ו שאל רבי עקיבא את רבן גמליאל ורבי יהושע באיטליז של אימאום (שם מקום). בהמשך המשניות הובאו שאלות נוספות ששאל רבי עקיבא, כולן בנושא ריבוי חטאות. ועוד שאלו רבי עקיבא: השוחט חמשה זבחים בחוץ, בהעלם אחת מהו? חייב על כל אחת ואחת או אחת על כולן? לאחר שלמד רבי עקיבא את תשובת החכמים כי הבא על חמש נידות בהיעלם אחד חייב על כל אחת ואחת, משום שהן גופים מוחלקין, שאל רבי עקיבא שוב לגבי קרבנות שונים. האם גם אותם ניתן לדון כמו גופים מוחלקין ולחייב על כל אחת ואחת, או שמא גופין מוחלקין נידון רק ביחס לבני אדם, ולכן במקרה שלנו אולי יתחייב רק אחד. אמרו לו לא שמענו. ענו לו החכמים כי לא שמעו תשובה על שאלה זו. אמר רבי יהושע: שמעתי באוכל מזבח אחד מחמשה תמחויין בהעלם אחת, שהוא חייב על כל אחת ואחת, משום מעילה, ורואה אני שהדברים קל וחומר. בכל אופן אמר רבי יהושע כי שמע תשובה אחרת, ממנה ניתן להסיק גם לשאלה זו של רבי עקיבא.
הנושאלקראת סופה של הגמרא, מובאים חמש הגדרות למונח ''תמחויין'' בדברי רבי יהושע: אמר שמואל: כאותה ששנינו: חמשה דברים בעולה מצטרפין: הבשר, והחלב, והיין, והסלת והשמן.
חזקיה מסביר את דינו של רבי יהושע, שאכל מחמשה אברים שונים של הקרבן, כאשר לכל איבר יש טעם אחר.
ריש לקיש מחדש יותר, כי גם ברגל הקדמית (כתף בלשון הגמרא) של קרבן עולה, המורכבת מחמשה חלקים שונים, כאשר לכל חלק יש טעם אחר, הרי הם מחייבים חמשה לאווין שונים של מעילה, כשאוכלם מחוץ למקדש.
רבי יצחק מרחיב יותר את החידוש ומסביר כי חייבים על חמשה לאווין, גם על סוג בשר אחד, אך שנתבשל בחמשה סירים שונים, עם תיבולים שונים, כך שלכל סיר יש טעם משלו.
רבי יוחנן מסביר גם בשיטת רבי יצחק שמדובר באותו בשר, אך בושל בחמשה אופנים שונים, למשל: בישול, צליה, כבוש ,שלוק וצלוי בקדירה. לפי כל השיטות מדובר בחמשה טעמים שונים, אך השאלה איך נוצרו הבדלי הטעמים.
מהו המסר?למדנו היום כי ניתן ליצור ''טעמים'' שונים, בדרכים שונות. או על ידי חלקים שונים של מרכיבי הקרבן, או באיברים שונים של הקרבן עצמו, או אף בחלקים שונים של אותו איבר אך בעלי טעמים שונים. והשניים האחרונים מדברים באותו איבר אך הוכן בדרכים שונות (אופני בישול שונים, או בסוגי תיבולים שונים). גם בעולם החינוך, ניתן ליצור ''טעמים'' שונים בלימוד, בחוויות, בקליטת חומרים חדשים וכן הלאה, באופנים ודרכים שונות. יש כאלו שהכלים והמסגרת חשובים מאוד עבורם . בהם נשקיע יותר באסתטיקה, ביצירת סביבה מזמינה, מוגנת ומכבדת, ובהתאמת סגנון הלמידה הפיזי (למידה בקבוצות, למידה באוויר הפתוח, או פינה שקטה). יש תלמידים המבקשים ''להבין'' כל דבר, ואינם מסתפקים בתשובה לשאלת למה: כחה. אצלם נתמקד בעידוד שאלות, פתיחת דיונים, לימוד מקורות, ואתגור מחשבתי. נשתדל להפוך כל קושיה למנוע של למידה. ההבנה לאור זאת למחנך או להורה שאין "פורמט" אחד שעובד לכולם, אלא ''חנוך לנער על פי דרכו'' (משלי כ''ב, ו').
לע''נ הקצין הגיבור מעוז רקנטי הי''ד שנפל בשבת קודש כ''ט אייר תשפ''ו לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב. |