גמישות / רפי זברגר

מעילה כד ע''א 

הקדמה

ננלמד את משנה ד' בפרק ג' וננסה להסיק ממנה מסרים מעניינים לחיים. 

הנושא

חטאת ועולה וסתומה ומפורשת:

המשנה עוסקת בשתי נשים יולדות המביאות קינים לקרבנות יולדת. כזכור, כל קרבן מורכב מקן של חטאת ועולה.
אחת הנשים הקריבה כבר חטאת והשניה הקריבה עולה. לכן כל אחת צריכה להשלים את החסר, זו שהביאה חטאת צריכה להביא עולה, והשנייה ההיפך. בנוסף הביאו שתי הנשים עוד שני קינים במשותף עבור לידה נוספת לכל אשה.
קן אחד היה סתום (לא ייעדו איזה גוזל לחטאת ואיזה לעולה), והשני היה מפורש זו לחטאת וזו לעולה, אבל לא הגדירו עבור מי החטאת ועבור מי העולה. לסיכום: יש כאן שלש חטאות ושלש עולות. שתיים מכל סוג לשתיהן. והחטאת והעולה הנותרות כל אחת כפי הנדרש עבורה.

עשה כולן למעלן, מחצה כשר ומחצה פסול.

הכהן לא היה מודע למצב הקינים והמורכבות שלהם, ומשום מה החליט להקריב את כולם למעלה. מכיוון שעולות העוף מוקרבות למעלה (מחוט הסקרא) הרי כל העולות הוקרבו כהלכתן ולכן הן כשירות. החטאות לא הוקרבו כהלכתן ולכן הן פסולות.

כולן למטן, מחצה כשר ומחצה פסול.

מכיוון שחטאות העוף מוקרבות למטה, הרי כל החטאות הוקרבו כהלכתן ולכן הן כשרות. העולות לא הוקרבו כהלכתן ולכן הן פסולות.  

חצין למעלן וחצין למטן, אין כשר אלא סתומה, והיא מתחלקת ביניהן.

אם הקריב חצי מהעופות למעלה וחצי למטה ולא ידוע מה הקריב למעלה ומה למטה, אבל לא ערבב בין הקינים (רש''י). פוסקים כי רק הקן הסתומה כשרה. נסביר:

• הקן המפורשת (אחת לחטאת ואחת לעולה) כולה פסולה, שכן ייתכן שהקריבו את העולה לחטאת (למטה) ואת החטאת לעולה (למעלה).
• הקן אשר באה להשלים לכל אשה את החסר לה גם הייתה מפורשת, חטאת לזו ועולה לשנייה. לכן גם היא פסולה, מחשש שמא הקריב את החטאת עולה ואת העולה חטאת.
• הקן השלישית הסתומה, שכאמור לא התערבבה עם שאר הקינים, הקריבו אחת מהן לחטאת ואחת לעולה. כיוון ששתי הנשים קנו בשותפות את כל הקינים, הרי גם קן זו מתחלקת ביניהם, וכל קרבן עולה לאישה אחרת.

    כדי להשלים את החסר לכל אחת, הן צריכות להביא עוד קן בשותפות, ולהתנות ביניהן: אם החטאת הראשונה הייתה לאשה הראשונה, הרי העולה השנייה תהיה עבורה, ואם העולה הראשונה        הייתה בעבורה, החטאת השנייה תשלים עבורה. וכן ההיפך לגבי האשה השנייה.

מהו המסר?

הפסיקה במקרה המורכב של המשנה קבע כי רק הקן הסתומה נשארה כשירה, ומתחלקת ביניהן באופן שהוסבר למעלה.
אנו רואים (לאורך כל המסכת) כי מה שנשאר פתוח (קן סתום) מקנה אופציות להמשך הדרך, ומה שהוגדר במפורש (קן מפורש) הוא ''מקובע'' וחייב להיות מוקרב בדיוק באופן שנקבע עבורו. מכך נוכל ללמוד מספר מסרים חשובים לחיים:

• גמישות מייצרת כוח בהמשך. שהרי אם מגדירים מראש תבנית לכל דבר, הרי שכל שינוי מהגדרה זו מיד נפסל ואינו כשיר. ומכאן נסיק כי לדברים שאינם מהותיים וחשובים, עדיף בדרך כלל לא לקבוע מסמרות בתחילת הדרך, ולתת "לחיים לזרום", ולהחליט עבורם בהמשך הדרך.

    יש להדגיש כאמור לעיל, שאם מדובר בנושאים מהותיים, עקרוניים וחשובים מאוד, אכן יש לקבוע מסמרות ולהיות עקביים והחלטתים לאורך כל הדרך.

• ניתן לראות את "הסתום" כדבר פשוט, ואת "המפורש" כדבר מורכב יותר. לאור זאת ניתן לומר, כי בהרבה מקרים בחיים, דווקא הדברים הפשוטים מצליחים לשרוד לאורך זמן, והדברים היותר מורכבים מסתבכים במעלה הדרך.
• למדנו כי הקן הסתומה מתחלקת בין שתי הנשים. ומכאן נלמד כי הדברים הפשוטים שאינם סגורים ו''נעולים'' מסוגלים גם להתחלק בין אנשים שונים, מחלקות שונות וכן הלאה.
• אולי המסר החשוב ביותר שניתן ללמוד מכאן הוא לא להיות פזיזים ולהחליט מייד, אלא לבדוק, לבחון, להקשיב למציאות, ורק אז להחליט. הקן הסתום נשאר בסתימותו עד אשר יקריבו בפועל את הגוזלים שלו.   הדבר נכון בכל דיון וכל שיח: לשמוע, להקשיב, לנסות להבין ולהפנים ורק לאחר מכן להגיב.  

לע''נ הקצין הגיבור מעוז רקנטי הי''ד שנפל בשבת קודש כ''ט אייר תשפ''ו 

לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב.
ולע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה חיים ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]