הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "לא שמיע להו"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
זבחים צט ע"ב
"איגלגל מילתא ומטאי לקמיה דרבי אבא בר ממל, א"ל, לא שמיע להו הא דאמר רבי יוחנן אמר רבי: האוכל שלישי של תרומה - אסור לאכול ומותר ליגע? אלמא באכילה עבוד רבנן מעלה, בנגיעה לא עבוד רבנן מעלה. "
רבי אבא בר ממל אומר שהחכמים שהביאו בפניו את הדין לא שמעו את דברי רבי יוחנן בשם רבי יהודה הנשיא. משמע בדרך כלל מהפרשנים שמשמעות הביטוי "לא שמיע להו" הוא שלא סוברים כמותו וחולקים עליו,
וכך אומרים תוס' בזבחים דף סו: "והא דאמר רבי ירמיה לא שמיע להו דמשמע שבא לחלוק על רב חסדא ורבא ואביי."
בכל אופן לא ברור מדוע הגמרא משתמשת בביטוי זה ולא בביטוי ישיר שהאמורא חולק על האמורא האחר.
במקומות נוספים מופיע בש"ס "לא שמיע" או "לא שמיע להו" שמוסב על תנאים, ואז כנראה המשמעות היא שלא ידעו ולא שמעו מאותה הלכה [ואין הכוונה שחלקו על אותה הלכה – ובודאי כשמדובר על אמורא "שלא שמע, מדברי תנא]
בספרי האחרונים הביטוי "לא שמיע" מודגש יותר במשמעות שהפוסק פסק במקרה מסויים מפני שלא שמע – לא הכיר את דברי הפוסקים האחרים.
