הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

חולין קי ע"ב

כפייה על בן שאינו מכבד את הוריו

תלמוד בבלי חולין קי, ב:

"אדהכי, אייתוה לההוא גברא דלא הוה מוקר אבוה ואמיה כפתוהו, אמר להו: שבקוהו, דתניא כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה - אין בית דין שלמטה מוזהרין עליה".

לפי התלמוד הבבלי מצוה שמתן שכרה בצידה כמו כיבוד אב ואב (למען יאריכון ימיך על האדמה) אין בית דין מוזהרים עליה, כלומר שאינם יכולים לכפות.

תלמוד ירושלמי בבא בתרא ה, ה:

"כתיב מאזני צדק אבני צדק מיכן אמרו חכמים כל מצוה שמתן שכרה בצידה אין ב"ד מוזהרין עליה. יהיה לך מנה לך אנגרמוס על כך ותימר הכן. א"ר בון בר חייה כיני מתני' כל מצוה שמתן שכרה בצידה אין בית דין נענשין עליה".

לפי מסקנת הירושלמי בית דין כן מוזהרים על כפיה במצוות שמתן שכרם בצידם, אלא שאינם נעשים אם לא כפו

ואכן מאמר זה מביא אותנו למאמר נוסף של הירושלמי בסוגיית כיבוד הורים שם עולה שהדין הכי ברור בתורה הוא שכופים את הבן לכבד את הוריו.

תלמוד ירושלמי פאה א, א:

"ר' יונתן ור' ינאי הוו יתבון אתא חד בר נש ונשק ריגלוי דרבי יונתן א"ל ר' ינאי מה טיבו הוא שלים לך מן ימוי א"ל חד זמן אתא קיבל לי על בריה דיזנוניה אמרית ליה איזיל צעק בי כנישתא עלוי ובזיתיה א"ל ולמה לא כפיתיה א"ל וכופין ליה א"ל ועדיין את לזו חזר ביה רבי יונתן וקבעה שמועה מן שמיה אתא רבי יעקב בר אחא רבי שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן שכופין את הבן לזון את האב אמר ר' יוסי בי ר' בון הלואי הוון כל שמועתה בריר' לי כהדא שכופין את הבן לזון את האב".

תרגום: ר' יונתן ור' ינאי ישבו יחדיו. בא בן אדם אחד ונשק את רגליו של רבי יונתן. שאל ר' ינאי את ר' יונתן מדוע הוא עשה זאת אמר רבי יונתן שהאב סיפר לו שהבן לא זן אותו. אמר ר' יונתן לך תבזה אותו בבית הכנסת. אמר לו רבי ינאי ולמה לא כפית את הבן. השיב רבי יונתן: האם מותר לכפות?! ובהמשך המסקנה היא שהדין הכי ברור שכופין על הבן לזון את אביו.