למה צדיק ורע לו
ברכות ז ע"א
"ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: שלשה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו... ופליגא דרבי מאיר, דאמר רבי מאיר: שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו".
על מות רבי עקיבא, תנו רבנן במסכת ברכות דף סא ע"ב: "... והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל... עד שיצתה נשמתו באחד... אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: זו תורה וזו שכרה? ממתים ידך ה' ממתים וגו'! - אמר להם: חלקם בחיים".
ובמסכת מנחות דף כט ע"ב אמר רב יהודה אמר רב על משה רבנו: "ראה ששוקלין בשרו במקולין, אמר לפניו: רבש"ע, זו תורה וזו שכרה? אמר לו: שתוק, כך עלה במחשבה לפני".
לכאורה נחלקו במחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר אם נגלה טעם צדיק ורע לו שהעיקר לעולם הבא או שלא נגלה הטעם. אמנם כולהו לא פליגי, הא למלאכי השרת והא לתחתונים כי דעתם אינה נחה בשכר שלעתיד לבוא.
דומים לזה דברי הגר"א בספר קול אליהו שמות פרשת בא אות נד: "בפסוק דבר נא באזני העם וישאלו וגו', איתא בגמרא ברכות (דף ט' ע"א) אין נא אלא לשון בקשה א"ל הקדוש ברוך הוא למשה בבקשה ממך לך אמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב כדי שלא יאמר אותו צדיק (אברהם) ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם, אמרו לו הלואי שנצא בעצמנו, משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים והיו אומרים לו בני אדם מוציאים אותך למחר ונותנים לך ממון הרבה, אמר להם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום וכו' ע"ש, ולכאורה הוא תמוה מאוד מה זה שצריך לבקש מישראל שישאלו וכי לתחבולות הוא צריך להעמיד דבריו, ועוד תמוה מה שאמר שלא יאמר אותו צדיק וכו' והא אף אם לא יאמר ג"כ צריך לקיים הבטחתו, וגם המשל שמביא לכאורה אינו דומה להנמשל, דהלא אם היה אומרים לאדם שמוציאים אותו מיד ונותנים לו ממון הרבה אז לא היה מבעט בהממון כלום, והרי כאן היה שאמר להם שישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ולהוציאם מיד, א"כ אין המשל דומה להנמשל, אמנם י"ל כי האמת הוא שהגאולה שלמה לא היתה רק על ים סוף ששם נדונו על המים כנגד מה שעשו לישראל כל הבן הילוד וגו', כי הגזירה לא היתה רק לענוי ולעבדות כמאה"כ אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה, וזהו שאמר הקדוש ברוך הוא וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, פי' אם יעשו יותר ממה שנגזר על ישראל, וזהו שאמר יתרו כי בדבר אשר זדו עליהם, פי' שעשו לישראל יותר ממה שגזר עליהם מפני זדון לבם, ולכן אמר לישראל שישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב רק בשביל אברהם שיחשוב שהיציאה ממצרים הוא הגאולה השלימה, ויאמר ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם, אבל לפי האמת הגאולה שלימה והרכוש יהיה על ים סוף, ולכן אמרו ישראל הלואי שנצא בעצמנו ואין אנו רוצים לא הרכוש ולא הפחד והצרות מרדיפת פרעה, ועתה המשל דומה להנמשל כי הם רצו שתהיה הגאולה שלימה תיכף ביציאתם ממצרים".
