הערות

^[208] א. ובתוספות ישנים פירשו עוד, שיעשה מאה מידות קטנות כל אחת 98. 0 לוג, ויקח עשרה מידות למעשר ראשון ותשעה למעשר שני, וזהו שאמרו "עשרה" ו"תשעה". ב. וכתבו עוד בתוספות ובתוספות ישנים [והמדקדק בדבריהם היטב, ימצא, כי יש חילוק בין דברי התוספות לדברי הת"י; וראה תמיהת ה"שפת אמת" על התוספות]: אין לפרש, שחוששים אנו שמא חשב הכותי לשתות מן היין בעצמו והפריש הכותי תרומה [שהרי אינו חשוד אלא להכשיל אחרים, אבל לעצמו זהיר הוא], אלא שלא הפריש מעשר, ונמצא, כי אף התרומה שביד הכהן הרי היא טבולה למעשר, ולפיכך צריך עשרה לוגין שלמים למעשר ראשון, ותשעה לוגין שלמים למעשר שני, כדי להתיר אף את התרומה שביד הכהן; זה אינו, כי אין לחוש שיתקן הכותי את הטבל ולא יתקנו לגמרי, ואם הפריש תרומה, הרי שמן הסתם הפריש גם מעשר. ומבואר, שלא עלה על דעת התוספות לחוש שמא הפריש תרומה ומעשר ראשון ולא מעשר שני; שאם היינו חוששין לזה, היה צריך להפריש עשרה לוגין למעשר שני, וצ"ב.

^[209] נתבאר על פי רש"י; אבל תוספות בעירובין לז א, הקשו עליו, ופירשו: "מיחל" כמו "מתחיל" לשתות מיד; ולדעת רבינו תם שם: "מיהל" כמו "מוהל" כלומר: מוזג יינו במים ושותה, וכמו "סבאך מהול במים".