זבחים סז ע"ב

דף סז - ב

ומקשה הגמרא על רב אדא בר אהבה, מהמשנה במסכת קינים:

תא שמע שלא כך היא שיטתו של רבי יהושע, ממה ששנינו במשנה בפרק שלישי [משנה ג] במסכת קינין [וסתם משנה במסכת קינין רבי יהושע היא, כמו שיתבאר לקמן]:

שתי נשים שילדו, והתחייבו להביא קרבן יולדת, שתי תורים או שני בני יונה, האחד לחטאת והשני לעולה.

ואותן שתי נשים, האחת מהן כבר הקריבה את חטאתה, ונשאר עליה חיוב קרבן עולה בלבד. והשניה הקריבה את עולתה, ונשארה חייבת חטאת, ולפיכך הן קנו "קן", ובו שתי תורים או שני בני יונה, וקבעו בשעת הלקיחה ש"פרידה" ^[8] אחת מהזוג תהא חטאת לזו, עבור האשה שחייבת חטאת, וה"פרידה" השניה מהזוג תהא עולה לזו, עבור האשה שחייבת עולה.

וטעה הכהן, ועשה הכהן המקריב את שתיהן, את עוף החטאת ואת עוף העולה, למעלה מחוט הסיקרא, ועשאן לשם עולה, הרי מחצה מאותו הקן כשר. והיינו העוף שנקבע לעולת העוף. ומחצה הקן, אותו עוף שהוא חטאת, הרי הוא פסול.

ואם טעה הכהן, ועשה הכהן את שתיהן למטה, הרי מחצה [עוף החטאת] כשר, ומחצה [עוף העולה] פסול.

עשה אחת מהן למעלה, ואחת עשה למטה, ולא ידע איזו עוף הוא החטאת ואיזו עוף הוא העולה, הרי שתיהן, החטאת והעולה, פסולות, מספק. לפי שאני אומר שמא חטאת קרבה למעלה לשם עולה, ונפסלה בכך, ושמא עולה קרבה למטה, ונפסלה בכך.

ועתה דנה הגמרא בדברי המשנה, ומדייקת ממנה שלא כדברי רב אדא בר אהבה: מדוע נפסלת זאת שנעשתה למטה מספק, שמא עולה היא? והרי לדבריך, אליבא דרבי יהושע עולה שנעשתה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת הרי היא חטאת כשירה, ואם כן, ממה נפשך אפשר לצאת בה ידי חובה, כי נהי נמי דעולה היא זו שקרבה למטה, תימשוך מלהיות עולה, ותהוי מהשתא חטאת העוף, ותצא בה ידי חובה היולדת השניה, שחייבת קרבן חטאת? ותרצינן: אימור דאמר רבי יהושע שהעולה נמשכת ונהיית לחטאת, בחד גברא, בבעל הקרבן עצמו, שיוצא בו ידי חובת חטאת, אבל בתרי גברי, מי אמר רבי יהושע שניתן למשוך עולה של חבירו לחטאת שלו?!

ומביאה הגמרא ראיה אחרת נגד רב אדא בר אהבה, ממשנה נוספת במסכת קינים:

תא שמע מהא דתנן במסכת קינים [ג ד]: שתי נשים שהיו חייבות קרבן העוף: האחת - שתי חטאות ועולה אחת. והשניה - חטאת אחת ושתי עולות. וביחד הם ששה עופות. ולקחו שתי הנשים ביחד שלשה קינין ובהם שלשה זוגות, של שתי תורים או של שני בני יונה, והיו אותם שלשה קינין:

האחד - חטאת ועולה, שקבעו שתי הנשים ביניהן בשעת לקיחת הקינים, במפורש, איזו פרידה ומאיזה קן תהיה לאשה זו לקרבן חטאת, ואיזו פרידה מאיזה קן תהיה לאשה זו לקרבן עולה.

השני - קן "סתומה", שלא ייחדו את הפרידות בשעת לקיחתן המשתופת לחטאת ולעולה, ולא ייחדו אותם איזה עוף יעלה לאשה זו, ואיזה יעלה לזו. ^[9]

והשלישי - קן "מפורשת", שפירשו בה איזו פרידה מהקן תהיה לעולה ואיזו תהיה לחטאת, אך לא פירשו למי תעלה כל פרידה לקרבן.

עשה הכהן את כולן למעלה לשם עולה, לפי שהיה סבור שכולן עולות, הרי מחצה [העולות] כשר, ומחצה [החטאות] פסול.

ואם עשה כולן למטה, משום שהיה סבור שכולן חטאות, הרי מחצה [החטאות] כשר, ומחצה [העולות] פסול.

עשה חציין למעלה, שנטל מכל קן פרידה אחת, מבלי לדעת אם היא העולה או החטאת, וחציין למטה, שאת השניה הנותרת מכל קן עשה למטה מבלי לדעת מה היא, אינה כשירה אלא הקן הסתומה.

כי בשני הקינים האחרים יש לחשוש שמא עשה את העולה למטה, ואת החטאת למעלה לשם עולה, ופסלם בכך. אבל הקן הסתומה, שלא פירשו בה איזו לחטאת ואיזו לעולה, הרי עשיית הכהן היא הקובעת אותן לחטאת או לעולה, הילכך שתי הפרידות שבקן זו כשירות.

והיא, הקן סתומה, מתחלקת ביניהן. שאחת משתי הנשים יוצאת בעוף שנעשה על ידי הכהן למטה, ידי חטאתה. והשניה יוצאת בעוף שעשה הכהן למעלה, ידי עולתה.

ועתה, הן תקחנה קן נוסף, ויתנו עליה, ויאמרו: מי משתינו שיצאה ידי חובת חטאת בקן הראשונה, תצא עתה ידי חובת עולתה בקן השניה. ומי משתינו שיצאה ידי חובת עולתה בראשונה, תצא ידי חובת חטאתה בשניה.

ומדייקת הגמרא: ואילו הקנים האחרים, שיש בכל אחד מהם שני עופות "מפורשין", איזו לעלה ואיזו לחטאת, לא הוכשרה בהם אפילו פרידה אחת.

ואמאי לא הוכשרה הפרידה שנעשתה למטה לחטאת?

והרי נהי נמי דעולה קרבה למטה, תימשוך, ותיהוי חטאת העוף?!

וכי תימא לתרץ ולומר כי הא מתניתין היא דלא כרבי יהושע, הרי אי אפשר לומר כן.

כי, ומי מצית אמרת הכי!? והרי סתם מתניתין דמסכת קינין, רבי יהושע היא.

והראיה שכך הוא, לפי שמצינו בסוף מסכת קינין את המשנה דלהלן, ובסופה, "אמר רבי יהושע - זו היא שאמרו". ומוכח שסתם משנה במסכת קינים לדברי רבי יהושע היא.

כי הא תנן התם: האשה שאמרה בנדר "הרי עלי להביא קן [שתי תורים או שני בני יונה] לעולה, אם אלד זכר", וילדה זכר. הרי היא מביאה שתי קינים: קן אחת שיש בה שתי פרידות לעולה כדי לקיים נדרה, וקן אחת שיש בה שתי פרידות, אחת לעולה ואחת לחטאת לחובתה, כדי לצאת ידי חובת קרבן יולדת. ונמצא שבשתי הקינין האלו יש שלש עולות העוף, וחטאת העוף אחת.

נתנתן לכהן. והכהן צריך לעשותן את שלש העולות למעלה, ואת החטאת האחת למטה.

לא עשה הכהן כן, אלא שינה, משום שהיה סבור שהביאה שני קינין לחובתה, האחד ללידתה והשני להטהר מטומאת זיבה, ולכן עשה שתים למעלה [אחת מכל קן] לשם עולה, ושתים למטה [אחת מכל קן] כמעשה חטאת לשם חטאת, ולא נמלך הכהן באשה לדעת על מה הביאתם, ולכן הביא שתים לחטאת למטה, ונמצא שפסל את עולת העוף שעשאה למטה. ולפיכך, צריכה שתביא עוד פרידה אחת לעולה, ויקריבנה הכהן למעלה. ^[10]

במה דברים אמורים שיוצאת ידי חובה בהבאת פרידה אחת נוספת בלבד, כשהיו שני הקינין ממין אחד. שאז אמרינן, בקן הראשון שהקריב הכהן, אחד למעלה ואחד למטה, יצאה ידי חובת קרבן לידה, שהרי הכהן המקריב הקריבו לשם חובה, שהיה כסבור ששני הקינים הם לשם חובה, ובשני יצאה ידי חובת נדרה רק בפרידה האחת שלמעלה, ועדיין חסר לה לקיום נדרה את הפרידה לעולה שנעשתה למטה, ונפסלה משום שנעשתה למטה.

אבל אם היו שני הקינין משני מינין, האחד שתי תורים והשני בני יונה, ומתעורר עתה ספק אם קן התורים היה האחרון, שהוא נדבה, ונפסל הגוזל שעשאו למטה. או שמא קן בני היונה היה האחרון ובו נפסל הגוזל שעשאו למטה. אין יוצאים בהבאת תור אחר נוסף או בן יונה אחד נוסף, שאין אחד מהם משלים את השני, לפי שאינו בן מינו. אלא, תביא שתים, האחד תור והשני בן יונה, ותצא באחד מהם ידי חובת נדרה, והשני יעלה לה לנדבה.

ואם בשעה שנדרה, פירשה נדרה, אם תורים אם בני יונה היא נודרת להביא, ולאחר מכן שכחה מה נדרה, והיה המעשה כדלעיל, שהיתה חייבת גם קן של יולדת וגם להביא נדרה, הרי היא צריכה להביא שלשה קינין. האחד לחובתה כיולדת [שאותו היא יכולה להביא לפי רצונה, תורים או בני יונה], ועוד שני קנים, קן אחד של תורים וקן אחד של בני יונה, למילוי נדרה, מספק, שהרי שכחה מה נדרה.

ואם הביאה שני קינים בלבד אל הכהן, האחד לחובתה והשני לקיום נדרה, ועשה הכהן אחד מכל קן למעלה לעולה ואחד מכל קן למטה לחטאת, הרי נפסל הגוזל של עולה בקן השני שהביאה לקיום נדרה, משום שנעשה לחטאת למטה.

הילכך, אם היו שני הקינים שהביאה אל הכהן מאותו המין, הרי חסר לה רק גוזל אחד של עולה שנפסל למטה. ולכן, די לה שתביא גוזל אחד נוסף מאותו המין שהביאה אל הכהן. אך כמו כן עליה להשלים גם את הספק של נדרה, שאין היא זוכרת אם נדרה תורים או בני יונה, הילכך תביא קן נוסף לעולה, ממין אחר ממה שכבר הביאה.

והיינו, צריכה שתביא עוד ג' פרידין, גוזל אחד מהמין שהביאה, כדי להשלים את הגוזל שנפסל בעשייתו למטה. ושני גוזלות ממין אחר ממה שהביאה, כדי לצאת ידי חובת הספק של הנדר.

במה דברים אמורים שדי בכך שתביא ג' פרידין נוספין לעולה, כשהיו שני הקינין הראשונים שהביאה אל הכהן ממין אחד.

אבל אם היו שני הקינים משני מינין, ועתה יש ספק מאיזה מין הובא תחילה הקן שעולה לה לחובתה, ומאיזה מין הביאה לקיום נדרה, לכן תביא ד' פרידין נוספין לעולה. שנים מהם תורין ושנים בני יונה, ותאמר: אחד מארבעה אלו שהוא ממינו של הגוזל שנפסל, ישלים אותו לקיום נדרי. וחבירו מאותו המין, וכן השנים מהמין השני, יקרבו נדבה. ואם היה נדרי מהמין השני, ולא יצאתי ידי חובתי כלל, הרי שני הפרידין מהמין השני שנותרו מבין הארבעה, יעלו לי לקיום נדרי.

ואם קבעה נדרה, שהתחייבה בנדר להביא קן שיש בו שתי פרידות לעולה ביחד עם העולה של חובתה, הרי זה כמי שהתחייבה להביא ביחד קרבן גדול של שלש עופות מאותו המין, וכל זמן שלא תביא שלש עופות מאותו המין, לא תצא ידי חובת נדרה.

ואשה זאת פירשה את נדרה, תורים או בני יונה, אלא שלאחר מכן שכחה מה פירשה.

והביאה שני קינין אל הכהן, ועשאם הכהן שנים למעלה לעולה, ושנים למטה לחטאת, וכדלעיל. ונמצא שהגוזל אשר בקן השני נפסל משום שהיה עולה, ועשאו למטה כמעשה חטאת.

ולכן, לא יצאה ידי חובת נדרה כלל, שהרי לא הביאה קרבן גדול של שלש עולות מאותו המין, משום שהגוזל השלישי נפסל.

ואין היא יכולה להביא עתה שני קינין, האחד של תורים והשני של בני יונה, ולהתנות שאחד מהם יעלה לנדרה והשני יהיה לנדבה, שהרי היא חייבת להביא ביחד שלש עולות מאותו המין. ולכן -

---

רש"י ד"ה חציין למעלה. כגון דפשיטא ליה כו'. לכאורה גם אם היו כולן מעורבין היה הדין כן. דעולה אחת וחטאת אחת ודאי כשרין. דהשלישית שעשה למעלה ע"כ היתה או עולה מפורשת או מן הסתומה. וכן מהג' דלמטה ע"כ א' היתה או חטאת המפורשת או מן הסתומה. ואולי לשון דאינה כשרה אלא סתומה דחקתו:

בא"ד האחת יוצאה בה ידי חטאת כו' ויקריבו בתנאי כו'. ל"י למה לנו התנאי. אם בראשונה הקריב סתם על שתיהן כמש"כ לעיל גם עתה יקריב סתם ועי' עירובין (לז) ובתד"ה לאיזו:

רש"י ד"ה ואמאי. בשלמא כו' דה"ל תרי גברי. לכאורה תמוה דהא הבעלת עולה מחוייבת חטאת ג"כ וא"כ יהיה עולה לה לשם חטאתה. והחטאת מהסתומה תעלה לחברתה ונגד זה העולה מהסתומה תעלה לה. וי"ל משום דקיימא לן בכריתות (פ"ו מ"ז) דלא יביא מחטא על חטא ואפי' מחלב שאכל אמש על חלב שאכל היום (וכבר כתבתי בפ"ב דקנים דה"ה במחוכ"פ נמי וה"ר לדבר ע"ש). ואפי' לדעת הרמב"ם שהביא התוי"ט שם דבשניהם מין אחד אינו אלא מדרבנן ובדיעבד כפר. י"ל דהכא מיירי בשני שמות לידה וזיבה:

רש"י ד"ה שלש למעלן. דנדרה שתיהן עולות. כצ"ל:

גמרא חציין למעלה וחציין למטה אינה כשירה כו׳ כצ״ל:

רש"י ד״ה מחצה כו׳ פסולה עולה כו׳ הד"א:

ד"ה תימשך כו׳ ותצא כו' ונעשית חטאת וחבירתה אינה צריכה לה הס"ד וכצ״ל:

ד"ה חציין כו' וכגון דפשיטא ליה דכל כו׳. פירוש דאל"כ דילמא קן סתומה כולה עביד למעלה:

ד"ה והיא מתחלקת כו׳ ויקחו קן אחד עוד כו׳. ודברי רש״י אינם מובנים לי הא לא סגי בקן אחד דעדיין צריכא להשלים חטאת ועולה שהיה שם בעלים עליהן דגם כן אינם כשירים וכ״כ הרמב״ם בפירוש המשניות שלו וצ״ע:

ד"ה ואמאי בשלמא כו׳ עולה אחת ויאמרו אם כו׳ כצ״ל:

ד״ה אחת לנדבתה דאמרה הרי עלי הן הס״ד וכצ״ל. ואח״כ ד"ה ואחת לחובתה כו׳:

ד"ה ומשתי מיני׳ כו' תביא שתים תור ובן יונה כו׳ כצ״ל:

ד"ה ואם שני מינים כו' ולהביא קן שלם ממין א׳ לא סגי שהרי אינה כו׳ כצ״ל:

ד"ה צריכה שתביא כו' שלש עולות יחד כו׳ כצ״ל:

בא״ד עולה יחד מתחלתם כו׳ כצ״ל:

בא״ד שני ממין אחר לא סגי כו׳ כצ״ל. פי׳ להשלים ידי נדרה:

בא״ד אין חבירו עולה לא כו'. פי׳ אותה פרידה שהביאה אח״כ לחובתה:

תוס׳ ד"ה בתרי גברא כו' ושתים לזו ג׳ לזו וג׳ לזו כו׳ מחצה כשר כו׳ כצ״ל:

בא״ד ואי בהנך דלמטה כו׳. פי׳ בשלמא את שלמעלה לעולם אינה כשר אלא מחצה דהיינו העולות אם היו כל הג׳ של אשם אחת שצריכה ג׳ עולות העולות כשירים ואם היו שני קינים של אשה אחת וא׳ של אשה אחרת נמצא בשנים יש ב׳ עולות שכשירה ובקן ג׳ יש ג״כ עולה דכשירה אבל הא דקתני למטה מחצה כשר דמשמע דלעולם רק המחצה כשר הא תינח אם היו כל הג׳ של אשה אחת שאינה צריכה אלא לג׳ חטאות אינה כשירה אלא מחצה דהיינו החטאת אבל אם ב׳ של אשה אחת שצריכה ג׳ אע״ג דבאותן שתים ליכא אלא ב׳ חטאת תמשכה עולה דידה ונעשית חטאת ותיהוי ג׳ חטאת באותן שתים ופרידה אחת תפסלה

וקן הג׳ של אשה אחרת לא תיפסל כלום דהא חד בלאו הכי חטאת ואידך עולה דידה תימשכה ג״כ לחטאת דהא חד גברא הוא וא״כ מכל הג׳ קינים שלמטה משכחת דלא נפסלה אלא פרידה א׳:

ד"ה חטאת ועולה לא הוה צריך למיתני אלא סתומה ומפורשת כו׳. ולענ״ד דבסתומה ומפורשת לחוד פשיטא ליה לתנא דמתני׳ דמפורשת אינה כשירה כיון דחדא אינה צריכה אלא עולה וחדא אינה צריכה אלא חטאת ולפ״ז במפורשת דאיכא למיחש שמא העולה הצריכה לחדא קרבה למטה דליכא למימר תימשך ותיהוי חטאת דחברתה דהוי בתרי גברא דלא אמרינן דקרבנה של זו יעלה לזו מ״ה אשמעינן חטאת ועולה וסתומה ומפורשת. אע״ג דתרווייהו צריכא עדיין לחטאת לא אמרינן תימשך כקושית המקשן כנ״ל ברור:

באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org | לתנאי הרישיון, הקדשות ומידע נוסף

רש״י ד"ה חטאת ועולה וסתומה ומפורשת עשה כולן וכו׳ ומתחלקת ביניהן ה"ג לה במסכת קינין וכו׳ ר״ל דגרסינן וסתומה בוי״ו ובשלש קינין מיירי לאפוקי מגי׳ רבינו אברהם שהביא המפרש שם בקינין דגריס סתומה בלא וי"ו ובשני קינין מיירי ע"ש פירושו גם מדברי הרמב״ם ז״ל בפי׳ המשניות ובחיבור נראה דגריס כן בלא וי״ו ומפרש חטאת ועולה הן של מפורשת ולעולם לא איירי אלא בשני קינין ונראה דהכריחם הוא מה שהקשו התוס׳ ודוק:

תוס׳ ד״ה בתרי גברי וכו׳ פי׳ כל קן קן עומד בפני עצמו ולא שעשה מכל א׳ חציו למעלה וחציו למטה וכו׳ ר״ל דאי מכל קן קן עשה חציו למעלה וחציו למטה כולן כשירים כיון דקן סתומה היא דהתוס׳ ס״ל שלא נתערבו אלא הקינין דלא ידעינן איזה קן לזו ואיזה קן לזו אבל הפרידין לא נתערבו שפרידי כל קן וקן במקומן הן עומדי׳ וא״כ אי עשה מכל קן וקן חציו למעלה וחציו למטה כולן כשרים אלא ע״כ שלש קינין שלימים עשה למעלה ושלש קינין שלמים עשה למטה ולכך למעלה מחצה כשר עולות ומחצה פסול חטאות ולמטה מחצה כשר חטאות ומחצה פסול עולות וק״ל:

בא"ד ומתכשרי לה לכל הפחות מ״ב חטאות ומ״ב עולות עכ״ל ר״ל דהוי בין הכל מ״ב קינין דלא מיתכשרי לה מכל המאה קינין אלא מ״ב קינין משום דהתוס׳ אזלי לשיטתייהו דס״ל דכל קן וקן עומד בפני עצמו כמ״ש לעיל כיון שעשה קינין שלימים למעלה וקינין שלימים למטה לא מיתכשרי אלא חציין את של מעלה מחצה כשר עולות ומחצה פסול חטאות ואת שלמטה מחצה כשר חטאות ומחצה פסול עולות ודוק והנה פשוטה דמתניתין דקתני המרובה כשר משמע המרובה כולו כשר דהיינו מאה קינין כולן כשירים ועוד נראה דהאי מתני׳ נמי איירי שנתערבו הפרידין דומיא דמתניתין דפ״ק דע״כ איירי שנתערבו הפרידין כמו שעתיד לבאר בסייעתא דשמיא כיון דהאי מתני׳ דקתני בד״א בכהן הנמלך וכו׳ אמתני׳ דפ"ק קאי ממילא יש לפרשה דומיא דידה ויבא הכל על נכון וזה החלי וה׳ יעזור לי תנן בפ״ק דקינין חטאת שנתערבה בחובה אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה וכו׳ בד״א בחובה ובנדבה אבל בחובה שנתערבה זו בזו אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו שלש לזו ושלש לזו מחצה כשר ומחצה פסול אחת לזו ושתים לזו ושלש לזו ועשר לזו ומאה לזו המועט כשר ע״כ האי נתערבו אין לפרש שנתערבו הקינין ר״ל קיני לאה עם קיני רחל ולא ידעינן איזה הן קיני לאה ואיזה הן קיני רחל אבל הפרידין לא נתערבו דפרידי כל קן וקן במקומן עומדין דא״כ אמאי מחצה כשר ומחצה פסול וכן בסיפא אמאי המועט הוא דכשר ליכשרינהו כולהו כיון דמתניתין איירי בנמלך כדתנן לקמן ריש פ״ג הו״ל לב״ד למימר להו הכי דמכל קן וקן ליעביד אחת למעלה ואחת למטה כיון דקן סתומה היא ויקריב לשם מי שהוא אלא ע״כ איירי שנתערבו הפרידין שבקן זו עם פרידין שבקן האחר וכן פי׳ שם המפרש ולכך כשבא לימלך אמרינן ליה שיקריב מחצה א׳ לעולה וא׳ לחטאת ומחצה פסול כשנתערבו בשוה דכשנתערבו ב׳ קינין שיש בהן ד׳ פרידין לא יכול להקריב מהן אלא שנים א׳ לעולה וא׳ לחטאת דממ״נ הן כשירים אם הן מקן א׳ יפה עשה דקן סתומה איזה שירצה יקריב לעולה ואיזה שירצה יקריב לחטאת ואם הן מב׳ קינין יהיה עולה לזו וחטאת לזו אבל ב׳ הנשארים פסולים הן מלהקריב דאינו יכול להקריבן אחד לחטאת ואחד לעולה דשמא אותו שמקריב לחטאת הוא מאותו קן שכבר קרב ממנו אחד לחטאת וכן אינו יכול להקריב אחד לעולה דשמא הוא מאותו קן שכבר קרב ממנו אחד לעולה וכל קן סתומה הוא אחד עולה ואחד חטאת וכן כשנתערבו שני קינין של זו עם שני קינין של זו דהיינו שמנה פרידין יקריב מהן ארבעה פרידין שנים למעלה ושנים למטה דאם הן של אשה אחת יפה עשה דכך הן דינן ואם הן של שתי נשים יהיו שנים עולות לזו ושתים חטאות לזו או עולה וחטאת לזו ועולה וחטאת לזו אבל קשיא לי דאיך יהיה בזאת החלוקה שנים לזו ושנים לזו מחצה כשר דילמא שנים שיקריב למעלה הן מקן א׳ כיון דהפרידין הן שנתערבו ואיו כשר מהן אלא א׳ דכל קן סתומה אחת עולה ואחת חטאת וכן השנים שיקריב למטה שמא הן מקן א׳ ואין כשר מהן אלא א׳ וקושיא זו תיקשי נמי בחלוקת שלש לזו ושלש לזו וכן תיקשי נמי בחלוקה דסיפא שנתערבו עשר קינין במאה יקריב המועט דהיינו עשר קינין שהן עשרים פרידין עשר למעלה ועשר למטה איך יכול להקריב שמא העשר של מעלה הן חמש קינין שלימים וכן העשר שלמטה שמא הן חמש קינין שלימים וכל קן סתומה א׳ עולה וא׳ חטאת ואין כשר מהן אלא חציין ואיך יאמרו להו ב״ד שיקריבו עשר פרידין למעלה ועשר פרידין למטה שיקריבו לכתחילה ספק פסול הא אין יכולים להקריב לכתחילה אלא פרידה א׳ למעלה ופרידה א׳ למטה אבל אפי׳ שנים למעלה ושנים למטה אינן יכולים להקריב דשמא כל שנים הן קן א׳ כיון דהפרידין הן שנתערבו כמ״ש לכן נראה דכי הפרישו לא הפרישו קינין אלא פרידין והא דקאמר שלש ועשר ומאה ר״ל שיעור קינין אלו ולא שהפרישו קינין אלא פרידין והשתא ניחא דכל אלו הפרידין שהפרישו הוי קן א׳ סתומה דאפי׳ פ׳ פרידין או מאה פרידין ייקראו קן א׳ כיון שהפרישו אותן במנין פרידין ולא במנין קינין ויכול לעשות חציין למעלה וחציין למטה דהוי כמו קן א׳ סתומה ודוק ושוב ראיתי בס׳ חזון נחום במשנה זו של בד״א בחובה ובנדבה שכתב וז״ל על מ״ש הרב וכן אם נתערבו עשר קינין במאה אינו מקריב מכולן אלא עשר קינין וכו׳ כתב החכם הר׳ אפרים אשכנזי פי׳ כגון שהפריש בתחילה עשרים פרידות לעשר קינין ולא הפריש כל קן וקן בפני עצמו ודוק עכ״מ והוא ודאי דק״ל מה שהקשינו ופי׳ כמ״ש והכי נמי מתפרשת מתני׳ דלקמן ריש פ״ג דקתני בד״א בכהן הנמלך אבל בכהן שאינו נמלך א׳ לזו וא׳ לזו וכו׳ חציים למעלה וחציים למטה את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול ואת שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול דמצי לפרושי מתני׳ על הדרך שפירשנו במתני׳ דפ״ק דאיירי נמי שהפרישו פרידין ונתערבו וטעמא את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול וכן שלמטה דחיישינן שמא את שלמעלה הן כולן של אשה אחת ולכך מחצה כשר עולות ומחצה פסול חטאות וכן את שלמטה נמי חיישינן שמא הן של אשה א׳ ולכך מחצה כשר חטאות ומחצה פסול עולות וכן הא דקתני סיפא א׳ לזו וב׳ לזו וג׳ לזו ועשר לזו ומאה לזו וכו׳ חציין למעלה וחציין למטה המרובה כשר מתפרשת נמי הכי שהפרישו פרידין ונתערבו דהיינו א׳ הפרישה ב׳ פרידין ואחת הפרישה ארבע פרידין ונתערבו ועשה חציין למעלה וחציין למטה דהיינו שלשה למעלה ושלשה למטה דהמרובה כשר דהיינו למעלה כשירים שני פרידין לעולה אפי׳ הן של אשה א׳ כיון דהפרישה פרידין ולא קינין ולכך לא חיישינן שמא הן קן שלם אבל א׳ פסולה דחיישינן שמא הג׳ הן של אשה א׳ של בעלת שני קינין ואין בהן אלא שני עולות ונמצא שקרבה חטאת לשם עולה וכן למטה ואתי שפיר הא דקתני עשר לזו ומאה לזו המרובה כשר דהיינו מאה כיון שהפרישו פרידין וקרבו חציין למעלה וחציין למטה דהיינו נ"ה קינין למעלה ונ״ה למטה לעולם המרובה כשר דלמעלה ליכא לספוקי אלא דילמא כל העשר של אשה א׳ נעשו למעלה ומ״ה משל אשה אחרת ונמצא שאין כשר מהן אלא חמשים משום דחמשה מעשר הן חטאות ונעשו לשם עולות וכן למטה נמי איכא לספוקי הכי ונמצא דהמרובה דהיינו מאה כשירים דאין לפוסלם דשמא קינין שלימים נעשו למעלה וכן למטה ואם כן אין כשר מהן כי אם חציין דהא לא הפרישו קינין אלא פרידין ונמצא כל המאה זוגות כמו קן אחד ויכול לעשות חציין איזה שירצה למעלה ואיזה שירצה למטה וכן העשר ודוק ושוב ראיתי בשיטה אחת לקינין להראב״ד ז״ל שכתב וז״ל ומה שאמרנו ששיעור המרובה כשר דוקא כגון שהביאתן בעירוב ואמרה אלו לחובתי אבל אם הפרישתן כל קן בפני עצמו ואמרה זו לחובתי וזו לחובתי אפילו באשה א׳ אם נתערבו ועשאן חציין למעלה וחציין למטה מחצה כשר ומחצה פסול שמא עשה כל הקן למעלה וכל הקן למטה וכל קן יש בה חטאת ועולה כמו שפי׳ בפ״א עכ״ל הרי מבואר כמ״ש ודוק היטב:

באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org | לתנאי הרישיון, הקדשות ומידע נוסף

חידושים

גמרא חטאת לזו כו׳ (מיימוני פ״ח מה׳ פסוה״מ) חטאת ועולה וסתומה ומפורשת כו׳ כצ"ל. והרמב״ם מפרש לה דלא כפירש"י גם בפי׳ המפרש למס׳ קינים תמצא פירושים שונים בזה ע״ש. ודע דעכ״פ צ"ל לפי׳ הרמב״ם שלא פי׳ שמות הבעלים אלא שפי׳ שצבור זה יהא חטאת והצבור השני עולות דאל״כ לא תתיישב הקושיא דכאן דהא הוי תרי גברי ולא אמרינן תימשך ודו״ק נ"ל:

פרשה נדרה צריכה כו׳ המפרש לשם פי׳ כפי׳ רש"י והרמב״ם והרע״ב פי׳ בע״א וע"ש בס׳ תוספות יום טוב שהקשה על פי׳ הרמב"ם ורע"ב וז"ל ותמיהא כו' אלא בכהן נמלך וכו' עכ"ל ע״ש. דברי תימה הן הא ע״כ אינה כשירה אלא עולה א׳ דאיכא לספוקי לפירושם שמא הנדר הקריבה למטה ונפסלו ב׳ עולות ולמעלה כשר עולה א׳ ממ״נ דדינה כמו חטאת ודאי שנתערבה בג׳ עולות וקרב חציה למעלה וחציה למטה דממ״נ כשירה עולה א׳ והאי קן חובה שפירשה פרידה א׳ מהן ודאי חטאת ודוק. ומה שהקשה עוד וז"ל ותו קשיא לי דבב׳ מינים תביא ד׳ תסגי לה בג׳ פרידין וכו' ע"ש. לפי׳ הרמב״ם דידעה מין פרשה נדרה ואינה יכולה לשנות הנדר. דרך משל שפירשה תורים לנדרה כשנתנה לכהן ומחויבת שוב להביא ב׳ תורים לנדרה אבל חובת׳ יכול׳ להביא מאיזה מין ואינה יודעת אם העולה או החטאת נפסלה צריכה להביא ב׳ מאיזה מין שתרצה לעולה ולחטאת. ולדעת הרע״ב י״ל דאינה יודעת ג״כ כלל איזה מין קבעה לנדרה וא״כ אינה יכולה להביא ג' ממין א' דשמא קבעה ממין הב׳ חטאת א׳ למטה לכן צריכה להביא העולות מב׳ מינים ודוק היטיב הנ״ל:

תוס׳ ד״ה בתרי גברא כו׳ תימה כו' ותעשה חטאת רחל ושמא כו׳ (כצ״ל) וא״ת אמאי לא פריך כו׳ ושתים לזו וג' לזו מחצה כשר ומחצה פסול חציו למעלה וחציה למטה את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול ואת שלמטה כו' (כצ״ל) ואי בהנך שלמטה שתים מהן של אשה א׳ לא מיפסלא מינייהו אלא פרידה א׳ כו׳ (ור״ל כיון דהי׳ צריכה ג׳ חטאת והעולות נמשכים ונעשים חטאת א״כ פרידה א׳ מיותרת אצלה ופסולה וא״כ מקשו התוס׳ דלמה לא פריך מכאן דלא יפסלו כל הג׳ קינין דלמטה ותעלה לה לג׳ חטאת והג' פרידות לחברתה לחטאת כיון דלא ידע התירץ דתרי גברא וע״ז תירצו דודאי ידע המקשן דלא איירי בתנאי שתועיל לחברתה וא״כ שמא כל הג' קינים שנעשים למטה הם של אשה א׳ ולא הקנה לחברתה וג׳ מיותרים ונפסלים לכך פריך מחטאת ועולה דמיירי שכ״א מהם חייבת קן שלם ונתנו קן א׳ לזו חטאת ולזו עולה למה יפסל ותעלה לה לחטאת וכמ״ש לעיל ודוק):

בא״ד. אבל אותן של מאה אמרינן יש מהם מ"ב למעלה ומ״ב למטה דבין כולהו כו' כצ"ל. והדברים פשוטים וק"ל נ"ל:

הגהות

גמרא ומב׳ מינים תביא ד׳ קבעה כו׳:

רש"י ד״ה חטאת כו׳ ולקחו קן בעירוב כו׳ כצ"ל

ד"ה מחצה כשירה כו׳ פסולה הס״ד:

ד״ה בתרי גברא כו׳ חלק בו הס״ד: ואחר כך ד"ה חטאת כו׳ ומפורשת עשה כו׳ שתי נשים שלקחו ג׳ כו׳ אבל שמות בעלים לא כו׳ לשם בעלים ונתנום לכהן כצ״ל והד״א והס״ד:

ד״ה חציין למעלה כו׳ דקינים שלא נתפרשו כו׳ כצ״ל:

ד״ה ואמאי כו׳ שנעשה למטה כמעשה חטאת כו׳ הד״א:

ד״ה צריכה שתביא כו׳ למעלה ממין א׳ הס״ד: ואח״כ ד״ה ומשתי מינין כו׳ גוזל א׳ וצריכה כו׳ הד״א:

ד"ה פרשה נדרה כו׳ כדאמרינן ועשה א׳ למעלה כו׳ (הד״א) מה נדרה והשלישי כו׳ הד״א:

ד"ה ואם ב׳ מינין כו׳ ממין א׳ שהרי אינה יודעת כו׳ יהא ספק פירושה הס"ד: ואח״כ ד״ה קבעה כו׳ ופי׳ ואינה יודעת מה פי׳ כדאמרן כו׳ כצ"ל:

ד"ה צריכה כו׳ מה פירשה הוזקקה כו׳ הד״א:

באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org | לתנאי הרישיון, הקדשות ומידע נוסף

גמרא חטאת ועולה וסתומה ומפורשת כו׳ אינה כשירה אלא סתומה עיין פי׳ רש"י דפירש בשלמא חטאת ועולה שהיו מפורשים לשם בעלים לא קשיא לן דהוי להו תרי גברא כו׳ ע"ש וע"פ פירושו פי׳ התוספות חטאת ועולה לא הוי צריך למיתני אלא סתומה ומפורשת דבחטאת ועולה אינו מרויח כלום ואחרי העיון אני אומר אף שרש"י ותוס׳ פירשו בענין זה ואני אומר תורה היא וללמוד אני צריך כי לפע"ד נראה דצריך דוקא למיתני חטאת ועולה דבלא זאת לא היה מקשה כלל ומתחילה צריך אני להבינך דרך משל על שתי נשים רחל ולאה רחל חייבת חטאת אחת ושני עולות ולאה חייבת שני חטא׳ ועולה אחת ולקחו שלשה קנים בעירוב דרך משל כזה

ר"ל אם ידע הכהן והיה מכיר בכל קן איזה עולה ואיזה חטאת והקריב כתיקון כסדר הזה כמו שקרא השם בקן א׳ חטאת למטה בשביל רחל ועולה למעלה בשביל לאה וקן סתומה ומפורשת הקריב בסתם על שתיהן עולות למעלה וחטאת למטה ע"כ סתמן כפירושן דשני עולות בשביל רחל ושני חטאת בשביל לאה דהא אף בחטאת ועולה אין צריך להזכיר שם כל אחד בשעת הקרבה אלא אף אם הקריב סתם כשר דאין צריך להזכיר שם בעלים כמו שפי׳ הברטנורה וא"כ הכהן הקריב על דעת זה דבקן ראשונה בשם בעלים היה חטאת רחל ועולת לאה ולכך פתח בחטאת תחילה וא"כ כיון שרחל אינה צריכה אלא חטאת אחת ע״כ בשני קינים אחרים היו שני עולות של רחל ושני חטאת של לאה אלא כיון שאינו מכיר בכל קן איזה היה עולה ואיזה היה חטאת יש לחוש שמא חטאת רחל שקרבה למטה היא היתה עולת לאה ועולת לאה שקרבה למעלה דילמא היה חטאת רחל א"כ נפסל קן זו לגמרי וכן קן מפורשת שכהן קרב מה שקרא השם לעולה למעלה וחטאת למטה והיא ע״כ היתה עולת רחל ואף שאינו מכיר ויש לחוש דילמא מה שקרב למעלה בשם עולה דילמא היא היתה מה שקרא בתחילה חטאת שהיא חטאת לאה ומה שקרב למטה דילמא היא היתה עולת רחל ונפסל ג״כ לגמרי ואינו כשר אלא קן סתומה לבד ופריך ואי בחד גברא אמרינן דנמשכה ונעשית חטאת עוף א״כ אמאי אינה כשירה אלא קן סתומה לבד אף דנפסלה בקן ראשונה חטאת רחל דיש לחוש שקרבה למעלה מ"מ תעלה עולה של קן ג׳ אף דסתומה היתה מ״מ סתמה כפירושה שהיא היתה של רחל והיא היתה למטה תמשוך ותעשה חטאת של רחל ויש לרחל עכ"פ עולה וחטאת ובקן שלישית חטאת של לאה נפסלה תמשוך עכ״פ עולת לאה של קן ראשונה ותעשה חטאת לאה וא״כ יש ללאה עכ"פ שני חטאת וחסר לרחל עוד עולה וללאה ג"כ עולה או שיש לחוש דקן שם בעלים נקרבה כתיקנה ומפורשת שלא כתקנה חסר עולת רחל וחטאת לאה או קן ג׳ שהיא מפורשת כתיקנה וראשונה בשם בעלים שלא כתיקנה וחסרה חטאת רחל ועולת לאה וא"כ אין צריכין להביא על ספק אלא שני עולות וחטאת אחת וחטאת זו אינה נאכלת וא"כ שפיר מרויח בחטאת ועולה דאי לא תני אלא סתומה ומפורשת א"כ ממ"נ אם כל אחת חייבת עולה וחטאת א"כ אי סתומה עולת לאה וחטאת רחל א״כ ע״כ מפורשת חטאת לאה ועולת רחל ויש לחוש שחטאת קרבה למעלה ונפסלה ועולת רחל למטה וא"כ איך תמשך ותהוי חטאת לאה דהוי תרי גברא ואי אחת מהן חייבת כגון רחל שתי עולות ולא שתי חטאות א״כ קן סתומה אי הוי עולת רחל וחטאת לאה ע"כ מפורשת ג"כ היה עולות רחל וחטאת לאה וא"כ איך יעלה עולת רחל לחטאת לאה דהוי בתרי גברא ולכך תני חטאת ועולה דלאשמועינן כיון דבעלת שני עולות חייבת חטאת א״כ אף דאיכא לספוקי שנפסלה חטאתה א״כ עכ״פ עולתה שניה תעלה לה בשביל חטאתה וכן בשניה דחייבת שני חטאת חייבת בעולה אחת ואף שיש לפקפק דילמא נפסלה החטאת מפורשת מ"מ יעלה עולתה בשביל חטאתה וש״מ דאף אם בחד גברא לא אמרינן תמשוך ותהוי חטאת דלא כר׳ יהושע א"כ שפיר פריך המקשה דוקא מכח חטאת ועולה ודוק כי לפע"ד הוא דבר ברור:

גמרא פרשה נררה צריכה להביא עוד שלש פרדים ממין אחד משני מינים תביא ארבעה קבעה נדרה כו׳ כצ"ל:

תוס׳ ד"ה בתרי גברי וא"ת אמאי לא פריך מרישא דתנן במסכת קינים אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו שלש לזו ושלש לזו כו׳ עשה חציים למעלה וחציים למטה את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול ואת שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול כצ"ל כו׳ ואי בהנך דלמטה שתים מהן של אשה אחת ר"ל ושלישית של אשה אחרת לא מפסלינן אלא פרידה אחת דהא מחייבי שלשה חטאת ר"ל כל אחת מחייבת שלשה חטאת א"כ בשני קינים של אשה אחת לא נפסל אלא פרידה אחת ופרידה אחת אף שהיא עולה תימשוך ותעשה חטאת שלה ועולה אחת נפסלה דלא צריכה עוד חטאת ולחברתה הוי תרי גברי וקן שלישית של אשה אחת א״כ עולתה תמשוך ותהוי חטאת שלה דהוי הכל בחד גברא וא"כ מכל ג׳ קינים של מטה לא נפסלה אלא פרידה אחת והב"ז כתב וז"ל ואי בהנך דלמטה שתים מהן של אשה אחת לא מיפסלא מינייהו אלא פרידה אחת כו׳ ר"ל כיון דהיא צריכה ג׳ חטאות והעולות נמשכים ונעשות חטאות א״כ פרידה אחת מיותרת אצלה ופסולה ואם כן מקשו התוספות דלמה לא פריך מכאן דלא יפסלו כל הג׳ קינים דלמטה ותעלה לה לג׳ חטאת והג' פרידות לחברתה לחטאת כיון דלא ידע התירוץ דתרי גברי וע"ז תירצו דודאי ידע המקשן דלא איירי בתנאי שתועיל לחברתה וא"כ שמא כל הג׳ קינין שנעשים למטה הם של אשה אחת ולא הקנה לחברתה וג' מיותרים ונפסלים לכך פריך מחטאת ועולה דמיירי שכל אחד מהם חייבת קן שלם ונתנו קן אחד לזו חטאת ולזו עולה למה יפסול ותעלה לה לחטאת וכמ"ש לעיל ודוק עכ״ל אבל המעיין יראה בפירוש שהתוספות מקשים אף לפירושם ולפי האמת דיותר היה יכול להקשות מרישא דמיירי בחד גברא ולא היה נפסל אלא פרידה אחת ותירצו די"ל דאימא שלשתן של אשה אחת והיא אינה צריכה אלא לג׳ חטאת ולכך עולות אינם נמשכים לחטאת חברתה דהוי בתרי גברי וק"ל:

תוס׳ ד"ה חטאת ועולה לא הוי צריך למיחש אלא סתומה כבר כתבתי דאף לפי פי׳ התוספות דכשחייבין כל אחת חטאת ועולה הוכרח להקשות מחטאת ועולה דבלא חטאת ועולה אין כאן קושיא כלל:

גמרא פרשה נדרה הברטנורה פי׳ בענין אחר ועיקר טעמו דאינו כשר אלא עולת חובה וצריך להביא ג׳ פרידות שנים לנדר ואחד למטה בשביל חטאת והקשה עליו התי"ט ומ"ו הב"ז ישב קושייתו בדברי טעם אך אי קשיא לי על הרב מברטנורה הא קשיא לי דמאי מביא ראיה מכאן דקינין ר׳ יהושע היא ופריך מעולה סתומה ומפורשת ואי כפירוש הרב מברטנורה מגופיה דמתני׳ היה יכול להקשות דאמאי צריך להביא בפרשה נדרה ג׳ פרידות אחד בשביל חטאת עכ״פ עולה שהקריב למטה כמעשה חטאת תימשוך ותעשה חטאת והוא בחד גברא ממש אלא ע"כ כפירוש רש"י דצריך להביא כל ג׳ פרידות עולות בשביל נדרה וק"ל:

באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org | לתנאי הרישיון, הקדשות ומידע נוסף

חטאת לזו ועולה לזו. משנה היא במס' קינין (פ''ג מ''ג) ולקמן אמרינן סתם קינין רבי יהושע היא: חטאת לזו כו'. רחל שהיתה צריכה חטאת ללידתה ועולתה כבר קרבה ולאה היתה צריכה עולה שכבר קרבה חטאתה ולקחו קן בעירוב וקבעו פרידה אחת לחטאת רחל ופרידה אחת לעולת לאה ונתנום לכהן: עשה שתיהן למעלה. לשם עולה: מחצה כשירה ומחצה פסולה. עולה כשירה וחטאת פסולה: תימשך כו'. ותצא ידי חובתה ממה נפשך אם חטאתה קרבה למטה הרי טוב ואם לאו הרי עולת חברתה קרבה למטה ונעשית חטאת וחברתה אינה צריכה לה: בתרי גברי מי אמר. היאך קרבנה של זו יעלה לזו שאין לה חלק בו: חטאת ועולה סתומה ומפורשת עשה כולן למעלה מחצה כשר ומחצה פסול כולן למטה מחצה כשר ומחצה פסול חציין למעלה וחציין למטה אין כשר אלא סתומה ומתחלקת ביניהן. ה''ג לה במסכת קינין (שם מ''ד) שתי נשים שלקחו ג' קינין בעירוב זו צריכה עולה וקן שלם א' חטאת וא' עולה דהיינו שתי עולות וחטאת וזו צריכה שתי חטאות ועולה ופירשו אחד מן הקינים פרידה עולה לזו ופרידה חטאת לזו ואחד מן הקינין הניחו סתומה לא פירשו איזה פרידה חטאת ואיזה פרידה עולה והג' פירשו פרידה זו עולה ופרידה זו חטאת אבל שמות בעלים לא נתפרשו הרי חטאת לזו ועולה לזו וקן סתומה וקן מפורשת צריך להקריב ב' הקינים הללו סתם על שתיהן העולות למעלה וחטאות למטה והחטאת לזו והעולה לזו צריך להקריב לשם בעלים ונתנום לכהן: עשה כולן למעלה. כסבור כולן עולות: מחצה כשר ומחצה פסול. כל החטאות פסולות וצריכות להביא כל חטאות שעליהן: כולן למטה. כסבור כולן חטאות: מחצה כשר ומחצה פסול. כל העולות פסולות וצריכות להביא כל עולות שעליהן: חציין למעלה כו'. אין כשר בכולן אלא קן סתומה דהי מינייהו דעבד עולה והי מינייהו דעבד חטאת כשירה דקינין שלא נתפרשו בלקיחת בעלים לא מתפרשות שוב אלא בעשיית כהן כגון דפשיטא ליה דכל קן וקן היה בפני עצמו ומכל קן אחד עשה אחד למעלה ואחד למטה והיא מתחלקת ביניהם הואיל ובעירוב לקחום האחת יוצאה בה ידי חטאת והאחת יצתה בה ידי עולה ויקחו קן אחד עוד ביניהן ויקריבו בתנאי אם עולה ראשונה לרחל וחטאת ללאה תהא בקן שניה זו עולה ללאה וחטאת לרחל ואם חילוף חילוף ואילו מפורשות לא אית בה כשירה אפילו פרידה: ואמאי. בשלמא חטאת ועולה שהיו מפורשים לשם בעלים לא קשיא לן דהוו להו תרי גברי אלא קן מפורשת שלא היתה מפורשת לשם בעלים אלא איזו פרידה חטאת ואיזה עולה בין שתיהן היה בעירוב אמאי פסולה אותה פרידה שנעשית למטה כמעשה חטאת לשם חטאת נהי נמי דעולה הואי הואיל וקרבה למטה תימשך ותיהוי חטאת ולא יהו צריכות להביא בעירוב אלא עולה אחת ויאמרו אם עולת קן הסתומה לרחל תהא זו ללאה ואם היא ללאה תהא זו לרחל: וכי תימא הא דלא כרבי יהושע ומי מצית אמרת הכי. דקינין לאו רבי יהושע היא: תא שמע. דקינין רבי יהושע דתנן בסיפא דמסכת קינין האשה שאמרה כו' וקתני סיפא אמר רבי יהושע זהו שאמרו כו' אלמא סתמא דקינין רבי יהושע: הרי עלי קן כו' ואחת לחובתה. ללידתה: שלש למעלן ואחת למטן. דנדרה שתיהן עולות וחובתה אחת לעולה ואחת לחטאת: עשה שתים למעלה ושתים למטה. כסבור שתי הקינין חובה עליה שמא יולדת בזוב היתה הוזקקה לקן לידה וקן זיבה: ולא נמלך. בה לדעת על מה הביאתן: צריכה שתביא עוד פרידה אחת ותקריבנו למעלה ממין אחד ומשתי מינין תביא שתים. כלומר אם הראשונה מין אחד היו שני הקינין תורין או שניהן בני יונה תביא עוד פרידה אחת מאותו המין לעולה ויצתה ידי הכל שמקן שהקריב הכהן ראשון יצתה ידי לידתה שהרי לשם חובה קרב והשני נשאר לנדרה ונפסל גוזל אחד מהן בעשיית מטה והרי זה יהיה תחתיו ואם הראשונה משני מינין היו קן תורים וקן בני יונה תביא שתים תור ובני יונה ויקריב שניהן למעלה משום דמספקא לן איזה קן משנים הראשונים קרב אחרון והוי לנדרה ונפסל ממנו גוזל אחד וצריכה להשלימו מאותו המין דתנן במסכת קינין (פ''ב מ''ה) אין מביאין תור כנגד בן יונה ולא בן יונה כנגד תור: פירשה נדרה. כשנדרה הרי עלי קן פירשה את המין שתביא ואינה יודעת מה פירשה אם תורים אם בני יונה והיא נתנה שני קינין לכהן כדאמרינן ועשה אחת למעלה ואחת למטה צריכה להביא עוד ג' פרידין למעלה ממין אחד ומשני מינין תביא ארבע דכיון שפירשה ואינה יודעת מה פירשה מתחילתה הוזקקה להביא ג' קינין שנים לנדרה אחד מן התורים ואחד מן בני יונה דהא לא ידעה מה נדרה והשלישי לחובתה מאיזה מין שתרצה והיא הביאה שנים וקרב הראשון לחובתה ונשאר השני לנדרה ונפסל הימנו גוזל אחד הילכך אם ממין אחד היו הראשונים צריכה שתביא אחד מאותו המין להשלים הנפסל וקן שלם ממין אחר משום דלא ידעה מה פירשה ואם שני מינין היו צריכה שתביא ד' וכולן עולות משום דמספקא לן איזה מין קרב אחרון שצריכה להשלים מאותו המין גוזל הנפסל ולהביא קן שלם ממין אחר שהרי אינה יודעת אם צריכה תור ושני בני יונה או בן יונה ושתי תורין לפיכך תביא שתי תורין ושני בני יונה ותאמר אחד מאילו שממין הנפסל יהיה תחתיו והשני יהא נדבה וקן השני יהא ספק פירושה: קבעה נדרה. להביאה עם חובתה שאמרה הרי עלי קן להביאו עם חובתי ופירשתו ואינה יודעת מה פירשה כדאמרן והביאה שתי קינין ונתנתן לכהן ועשה כמו שאמרנו: צריכה שתביא עוד חמש פרידין למעלה ממין אחד ומשני מינים תביא שש. [דכיון] דקבעה נדרה עם חובתה הוקבע עליה קרבן גדול שלש עולות יחד אם היתה יודעת מה פירשה וזו שלא ידעה מה פירשה

בתרי גברי מי אמר. תימה היכי ס''ד מעיקרא שתימשך עולת לאה ותיעשה חטאת רחל ושמא ס''ד בשהתנה אם תיפסל לגבי דידה שיועיל לחבירתה אם יוכל ומסיק בתרי גברי מי אמר דלא מיירי כלל בהתנו ומיהו לא משמע לישנא הכי ונראה דמיירי בשחייבין כל אחת חטאת ועולה ונתנו קן אחד לכהן לעשות ממנו חטאת לזו ועולה לזו והוברר איזו לחטאת ואיזו לעולה והכי פריך דנהי דהקרבת עולה למטה תימשך ותהיה חטאת ותפטר מן החטאת שהיא עצמה חייבת ומשני בתרי גברי מי אמר דהיינו תרי גברי דכשנתנו שתיהן לכהן חטאת לרחל ועולה ללאה והכהן טעה להקריב עולת לאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת שהיה סבור שהיא חטאת רחל איך תפטר לאה מחטאת שהיא חייבת משום דנמשכת עולתה ונעשית חטאת הרי לשם רחל עשאה ויש כאן שינוי בעלים וא''ת אמאי לא פריך מרישא דתנן במס' קינים (פ''ג מ''א) אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו [ג' לזו] וג' לזו מחצה כשר ומחצה פסול חציו למעלה וחציו למטה את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול ואת שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול פי' כל קן וקן עומד בפני עצמו ולא שעשה מכל אחת חציו למעלה וחציו למטה אלא שלשה קינים שלימים עשה למעלה וג' שלימים עשה למטה והשתא מאותן שלימים שלמעלה אין כשר אלא העולות ומאותן שלמטה החטאות ואי בהנך דלמטה שתים מהן של אשה אחת לא מיפסלי מינייהו אלא פרידה א' דהא מיחייבא ג' חטאות וממשכה עולה ונעשת חטאת ואמאי תני דשלמטה מחצה כשר ומחצה פסול וי''ל דקתני הכי משום דאימר שלשתן של אשה אחת ואגב גררא יפרש סיפא דהך בבא אחת לזו שתים לזו שלש לזו עשר לזו מאה לזו עשה כולן למעלה כו' עד חציה למעלה וחציו למטה המרובה כשר פירוש אותן ארבע נשים של אחת ושל שתים ושל שלש ושל עשר לא יצאו כלל ידי חובתן דאינן יודעות אם כל קיניהן למעלה דמתיין חטאות או כל קיניהן למטה דמתיין עולה אבל אותן של מאה אמרינן (קינין פ''ג) יש מהן מ''ב למעלה ומ''ב למטה דבין כולהו קט''ז קינין וכשעשה נ''ח למעלה ונ''ח למטה דל מינייהו ט''ז דמספקא להו בהך נשי פש להו מ''ב ומתכשרי להו לכל הפחות מ''ב חטאות ומ''ב עולות: חטאת ועולה. לא הוה צריך למיתני אלא סתומה ומפורשת דבחטאת ועולה אין מרויח כלום: