אמר לא היו דברים מעולם והשטר מזוייף, וכיון שכך, ודאי שאף נייר השטר אינו שייך לו.

א אמר ר' אלעזר: מחלוקת שבמשנתנו היא בשאין החייב מודה, שר' מאיר סבר [סבור]: שטר שאין בו אחריות נכסים — אינו גובה בו לא ממשעבדי [מנכסים משועבדים] ולא מנכסים בני חרי [חורין], ורבנן סברי [וחכמים סבורים]: ממשעבדי [מנכסים משועבדים] הוא דלא גבי [שאינו גובה], ואולם מבני חרי [חורין] שלא שועבדו — מגבא גבי [הריהו גובה]. אבל כשחייב מודה — דברי הכל יחזיר, ולא חיישינן [ואין אנו חוששים] לפרעון, שכבר נפרע השטר והיתה זו רק קנוניא בין המלוה והלווה על חשבון הלקוחות.

ואילו ר' יוחנן אמר: מחלוקת זו היא דווקא כשחייב מודה, שר' מאיר סבר [סבור]: שטר שאין בו אחריות נכסים, ממשעבדי [ממשועבדים] הוא דלא גבי [שאינו גובה] אבל מבני חרי [חורין] — מגבא גבי [הריהו גובה]. ורבנן סברי [וחכמים סבורים] כי ממשעבדי נמי גבי [ממשועבדים גם כן גובה]. אבל כשאין החייב מודה — דברי הכל לא יחזיר, משום דחיישינן [שאנו חוששים] לפרעון.

ומעירים: תניא כוותיה [שנוייה ברייתא כשיטתו] של ר' יוחנן וממנה תהא תיובתא [קושיה חמורה] לדברי ר' אלעזר בחדא [בדבר אחד], ותיובתא [וקושיה חמורה] לדברי שמואל בתרתי [בשני דברים].

וזו הברייתא: מצא שטרי חוב ויש בהם אחריות נכסים, אף על פי ששניהם, הלווה והמלוה, מודים — לא יחזיר את השטר לא לזה ולא לזה. ואולם אם אין בהן אחריות נכסים, בזמן שהלוה מודה — יחזיר למלוה, ואם אין הלוה מודה, לא יחזיר לא לזה ולא לזה, אלו דברי ר' מאיר.

שהיה ר' מאיר אומר: שטרי [שטרות] שיש בהן אחריות נכסים, גובה בהם מנכסים משועבדים, ושאין בהם אחריות נכסים אינו גובה בהם אלא מנכסים בני חורין. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה גובה מנכסים משועבדים.

ואם כן מכאן תהא תיובתא [קושיה חמורה] לדברי ר' אלעזר בחדא [בדבר אחד], שהרי ר' אלעזר אמר שלדעת ר' מאיר שטר שאין בו אחריות נכסים — אינו גובה בו מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין. וקאמר [ועוד אמר] ר' אלעזר שבין לשיטת ר' מאיר ובין לרבנן [לשיטת חכמים] לא חיישינן לקנוניא [אין אנו חוששים לקנוניה] בין הלווה בין המלוה.

ואילו הברייתא קתני [שונה] ששטר שאין בו אחריות נכסים — ממשעבדי [ממשועבדים] הוא דלא גבי [שאינו גובה], הא [הרי] מכאן שמבני חורין מגבא גבי [הריהו גובה]. וקתני [שנה שם] בין לשיטת ר' מאיר בין לרבנן [לשיטת חכמים] חיישינן [חוששים אנו] לקנוניא. דקתני [שהרי שנינו] ששטרות שיש בהם אחריות נכסים אף על פי ששניהם מודים — לא יחזיר לא לזה ולא לזה. אלמא [מכאן] כי חיישינן [חוששים אנו] לקנוניא. זו הפירכה לדברי ר' אלעזר מן הברייתא.

ואולם שואלים על לשון התלמוד עצמו והא הני תרתי הוא [והרי אלה שתי קושיות הן] ומדוע אמרת שיש מכאן קושיה לר' אלעזר רק בדבר אחד?