מנחות נא ע"א

ומלשון הכתוב למדים אנו שדין מנחת חביתים הרי היא כמנחת תמידין. ומכאן נסיק כי כשם שקרבנות התמיד דוחים את השבת (כנאמר בהם "עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ונסכה", במדבר כח, י) — אף עשיית מנחת החביתים דוחה את השבת.

רבא אמר מקור אחר, שכן מה שנאמר בה "על מחבת בשמן תיעשה..." (ויקרא ו, יד) מלמד שמנחת חביתים טעונה כלי שרת לעשייתה. ומעתה אי אפי לה [אם אופה אותה] שלא ביום השבת, אלא מאתמול — איפסיל ליה [נפסלה לה] המנחה בלינה, שהרי התקדשה בכלי השרת. ומעירים: תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של רבא: מה שנאמר "על מחבת" — מלמד שטעונה כלי.

א ומאחר שהביאו את תחילתה של ברייתא זו, מביאים עוד מדבריה על הכתוב "על מחבת בשמן תיעשה": המלה "בשמן" שבכתוב זה (בה"א הידיעה, וכאילו נאמר "בהשמן") — מורה כי יש להוסיף לה למנחה זו שמן יתר. ואולם עדיין איני יודע מלימוד זה

כמה שמן יש להוסיף. ולכך הריני דן דבר זה כך: נאמר כאן (במנחת חביתים) "שמן", וכמו כן נאמר להלן (שם, בספר שמות) במנחת הנסכים "שמן" ("וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד... ועשרון סולת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעית ההין יין לכבש האחד". שם לח_מ). מה להלן במנחת נסכי התמיד — שיעור השמן הניתן הוא שלשת לוגין שמן לעשרון סולת, אף כאן במנחת חביתים — שיעור השמן הניתן הוא שלשת לוגין שמן לעשרון סולת.

או שמא כלך (לך) לדרך דרשה זו: נאמר כאן במנחת חביתים "שמן", וכמו כן נאמר במנחת נדבה "שמן" ("ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה' סולת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה". ויקרא ב, א). מה להלן במנחת נדבה — שיעור השמן הניתן הוא לוג אחד לעשרון (כנלמד להלן מנחות פח,א). אף כאן (במנחת חביתים) — שיעור השמן הניתן בעשרון הוא לוג אחד.

ומאחר שיש שתי אפשרויות לימוד, נראה למי מבין אלה דומה יותר מנחת חביתים. מצד אחד יש לומר כי ראוי הוא שנהיה דנין (למדים בגזירה שווה) דבר שיש בו ארבעה דינים שסימנם בראשי תיבות הוא תבש"ט מדבר שאף בו יש ארבעת הדינים הללו שסימנם הוא תבש"ט, שהם ראשי תיבות של המלים: תדיר (שהרי הן מנחת התמיד והן מנחת חביתים באות פעמיים בכל יום ויום, מה שאין כן מנחת נדבה הבאה לעיתים); באה חובה (שהן מנחת התמיד והן מנחת חביתים הן חובה, מה שאין כן מנחת נדבה); דוחה שבת (שהן מנחת התמיד והן מנחת החביתים דוחות את השבת, מה שאין כן מנחת נדבה); דוחה טומאה (שכן מנחת התמיד ומנחת החביתים, בהיותן מנחות ציבור, קרבות אף בטומאה. מה שאין כן מנחת נדבה), וראוי איפוא ללמוד ממנחת נסכי התמיד את דין מנחת חביתים.

ואין אנו דנין את דינו של דבר שיש בו תבש"ט מדבר (כמנחת נדבה) שאינו תבש"ט.

או שמא כלך לדרך זו: דנין דבר זה שיש בו ארבעה דינים שסימנם בראשי תיבות הוא יגי"ל מדבר זה שאף בו יש ארבעת הדינים הללו שסימנם הוא יגי"ל, שהם ראשי תיבות של המלים: יחיד (שהן מנחת נדבה והן מנחת חביתים באות על ידי היחיד. מה שאין כן מנחת נסכי התמיד שהיא קרבן ציבור); באה בגלל עצמה (הן מנחת נדבה והן מנחת חביתים באות כשלעצמן, שאינן נלוות לקרבן כלשהו. מה שאין כן מנחת נסכי התמיד שנלווית לתמיד); טעונה יין (הן למנחת הנדבה והן למנחת החביתים נלווה יין. מה שאין כן למנחת הנסכים עצמה אין נסכי היין הבאים אתה נלווים אליה אלא לקרבן התמיד); וטעונה לבונה (הן מנחת הנדבה והן מנחת החביתים. מה שאין כן מנחת נסכי התמיד).

ואין אנו דנין את דינו של דבר שיש בו יגי"ל כמנחת חביתים מדבר שאינו יגי"ל. ונמצא איפוא כי שקולות הן שתי אפשרויות הלימוד הללו.

ומעתה בהכרעת השאלה מהו שיעור השמן הבא במנחת חביתים, ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: נאמר במנחת חביתים "זה קרבן אהרן... עשירית האיפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבוקר ומחציתה בערב" (ויקרא ו, יג), ובא הכתוב "סלת מנחה תמיד" המכנה את מנחת אהרן "תמיד" — להורות: הרי היא לך בדינה של מנחת תמידין, ונלמד ממנחת התמידים: מה מנחת תמידין — שיעור השמן המובא בה הוא שלשה לוגין לעשרון סולת, אף במנחה זו (מנחת חביתים) — שיעור השמן המובא בה הוא שלשה לוגין לעשרון.

שמעון אומר: ריבה כאן (במנחת נדבה) הכתוב בשיעור השמן הניתן בה, וכן ריבה הכתוב במנחת נסכי הכבשים בשיעור השמן המובא בה, שהוא יותר מלוג שמן. מה להלן (שם, במנחת נסכי הכבשים) — שיעור שמנם הוא שלשת לוגין לעשרון סולת, אף כאן במנחת חביתים — שיעור שמנה הריהו שלשת לוגין לעשרון סולת.

או שמא כלך (לך) לדרך זו: ריבה הכתוב כאן בשמן, וכמו כן ריבה הכתוב אף במנחת הנסכים הבאה עם הפרים והאילים בשיעור השמן המובא בהם. מה להלן (שם, במנחת נסכי פרים ואילים) — שיעור שמנם הוא שני לוגין לעשרון סולת, אף כאן במנחת חביתים — שיעור שמנם הוא שני לוגין לעשרון?

ומעתה, ששתי אפשרויות לימוד הן, נראה למי מבין אלה השתיים דומה יותר מנחת חביתים. מצד אחד ראוי שנהיה דנין (למדים) את דינה של מנחת חביתים שהיא מנחה הבאה מעשרון סולת בלבד מדינה של מנחת נסכי הכבשים, שאף היא מנחה הבאה בעשרון, ואין ראוי שנהיה דנין את דינה של המנחה הבאה עשרון מדינה של מנחה הבאה שנים ושלשה עשרונים כמנחת פרים ואילים.

ותוהים: הא גופא קשיא [ברייתא זו עצמה קשה, סותרים דבריה אלה את אלה], שכן בתחילה אמרת בברייתא שהכתוב "בשמן" האמור במנחת חביתים בא להורות כי יש להוסיף לה שמן יותר על הלוג האחד המובא במנחת נדבה. והדר תני [וחזר ושנה] כהצעה שכיון שנאמר כאן "שמן", ונאמר במנחת נדבה "שמן", שיהיה שיעור השמן הניתן במנחת חביתים כשמן הניתן במנחת נדבה, והרי כבר למדנו כי הכתוב בא לרבות במתן השמן במנחת חביתים!

אמר אביי בתירוץ שאלה זו: כשיטת מאן [מי] דעת התנא הסבור שהכתוב "בשמן" בא להוסיף בשיעור שמנה של מנחת חביתים? — שיטת ר' שמעון היא, הסבור כי מכתוב זה למדים שהתרבה שמנה של מנחת חביתים, ואולם כמה הוא ריבוי זה, הוא למד ממנחת נסכי הכבשים שהם שלשה לוגים שמן. ובדרך "אילו לא נאמר" קאמר [הוא, ר' שמעון, אומר], שאילו לא היה נאמר ריבוי זה של "בשמן" — היינו מעמידים את דינה של מנחת החביתים בלוג שמן אחד. ובהצעת השאלה שהועלתה בברייתא לאחר מכן שיילמד דינא [הדין, הגזירה שווה] ממנחת נדבה, ולא יהיה שיעור מנחת חביתים אלא לוג אחד בלבד — מאן קא מהדר [מי הוא המחזיר, השואל]? — ר' ישמעאל הוא.

ואילו רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע אמר הסבר אחר בתירוצה של שאלה זו: ברייתא זו כולה, כשיטת ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה היא, הלמד את דין כמות השמן במנחת חביתים מהשוואתה למנחת התמיד.

ואשר לאפשרות כי יילמד דינה של מנחת חביתים ממנחת נדבה, ויהיה שיעור שמנה לוג אחד בלבד — הכי קאמר [כך הוא אומר, זו כוונתו]: לא בא הכתוב "בשמן" אלא ללמדנו שיש להוסיף לה למנחת החביתים שמן על מידת השמן שבשאר מנחות. וראיה לדבר: דאי [שאם] תאמר שבא הכתוב רק לקבוע שמן, כלומר, שיהיה בה שמן — לכך לא צריך כתוב מיוחד במנחת חביתים, שהרי כיון דכתיב [שנאמר] בה "על מחבת" — כמנחת מחבת דמיא [הריהי דומה], וממילא הריהי באה בשמן.

או שמא תאמר כי כתוב זה אכן אינו בא אלא לקבוע לה חובת נתינת שמן, וטעם הדבר שנצרכים אנו לכך — דאי [שאם] לא כתב רחמנא [לא היתה כותבת התורה] "בשמן", הוה אמינא [הייתי אומר] כי תיהוי [תהיה] מנחת החביתים כמנחת חוטא שאין בה שמן כלל.

הדר [חזר] ואמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה בברייתא: אף אם תיהוי נמי [תהיה גם כן] כאפשרות השניה שהוצעה, שלא בא הכתוב "בשמן" אלא בשביל לקבוע לה שמן, על כל פנים תיתי מדינא [תילמד מהדין, מגזירה שווה] כמה שמן היא צריכה. ודן דינא [דין, גזירה שווה ממנחת נסכים] ואולם לא אתיא ליה [באה, עלתה לו] הדרשה, שכן כנגדה אפשר להציב גזירה שווה אחרת. ולאחר שלא נלמד בדרך זו, עמד ואצרכא קרא [והצריך לכך את דרשת המקרא] "סלת מנחה תמיד" כדרך שאמנם מסיים ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה את מילתיה [הדבר, את דברי הברייתא].

רבה אמר הצעת הסבר אחרת בדברי ברייתא זו: כולה כשיטת ר' שמעון היא, ובלשון "אילו לא נאמר" קאמר [הוא אומר],

והכי קאמר [וכך הוא אומר]: הכתוב "בשמן" מלמדנו כי יש להוסיף לה שמן, וטעם הדבר: דאי [שאם] לא בא הכתוב אלא כדי לקבוע לה חובת נתינת שמן (ובשיעור לוג) — לכך לא צריך כתוב זה להיאמר, שהרי היינו יודעים זאת מעצמנו. שכיון דכתיב [שנאמר] בה "על מחבת" — הרי כמחבת דמיא [היא נחשבת], שכשם שבמנחת מחבת יש שמן כך גם בה, ועד שלא יאמר הכתוב "בשמן" כבר יש לי הלכה זו של חיוב מנחת חביתים בשמן, בדין.

הוסיף ר' שמעון ודן דינא [דין, גזירה שווה ממנחת נדבה] ללמוד שאין במנחת חביתים אלא לוג אחד של שמן, ואולם לא אתיא ליה [לא באה, עלתה לו] הדרשה, שכן כנגדה אפשר להציב גזירה שווה אחרת. ולאחר שלא נלמד הדבר בגזירה שווה, עמד ואצרכא [והצריכה] את דרשת הכתוב "בשמן". ואולם, אף לאחר דרשה זו, אין אנו יודעים אלא שמרובה היא שיעור שמנה של מנחת חביתים משאר מנחות, ועדיין אין אנו יודעים בכמה. לכך הדר [חזר] ואמר: שמא תיהוי [תהיה] מנחת חביתים כמנחת פרים ואילים, ששיעור שמנם הוא שני לוגים ולא שלושה.

והדר [חזר] ואמר כי אין לומר כן, משום שדנין

this teaches that the halakha of the griddle-cake offering of the High Priest is like that of the meal offering that is a component of the daily offerings. The daily offerings override Shabbat, as the verse says: “This is the burnt offering of every Shabbat, beside the continual burnt offering, and the drink offering thereof” (Numbers 28:10). Therefore, preparing the griddle-cake offering of the High Priest likewise overrides Shabbat.

Rava said that the basis for it overriding Shabbat is the fact that the verse states: “On a griddle” (Leviticus 6:14), which teaches that the griddle-cake offering of the High Priest requires a vessel. Therefore, if he had baked it the previous day rather than on Shabbat, it would be disqualified by being left overnight, since the loaves had already been consecrated in a service vessel. It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rava: “On a griddle” teaches that the griddle-cake offering of the High Priest requires a vessel.

The baraita continues: The continuation of the verse states: “It shall be made with the oil.” The fact that the verse makes reference to “the oil” rather than just oil indicates that one is supposed to add extra oil to it, but I do not know how much oil to add.

Therefore I must deduce as follows: It is stated here, concerning the griddle-cake offering of the High Priest: “Oil,” and it is stated there, with regard to the meal offering brought with the libations that accompany animal offerings: “A tenth part of an ephah of fine flour mingled with the fourth part of a hin of beaten oil” (Exodus 29:40). Just as there, with regard to the meal offering brought with the libations, the amount of oil required is three log per tenth of an ephah of flour; so too here, in the case of the griddle-cake offering of the High Priest, one brings three log of oil per tenth of an ephah of flour.

Or perhaps, go this way: It is stated here, concerning the griddle-cake offering of the High Priest: “Oil,” and it is stated with regard to the voluntary meal offering: “And when anyone brings a meal offering to the Lord, his offering shall be of fine flour; and he shall pour oil upon it” (Leviticus 2:1). Just as there, with regard to the voluntary meal offering, one brings one log of oil for each tenth of an ephah of flour (see 88a); so too here, one brings one log of oil for each tenth of an ephah of flour.

The baraita analyzes these two possibilities: Let us see to which case it is more similar, i.e., which is a better comparison to the griddle-cake offering of the High Priest. Perhaps we should derive the halakha with regard to the griddle-cake offering of the High Priest, which has characteristics represented by the letters tav, beit, shin, tet, from the halakha with regard to a meal offering brought with libations, which also has the characteristics represented by the letters tav, beit, shin, tet. These characteristics are that they are frequent [tadir], as these offerings are sacrificed twice daily; they are brought [ba’ah] as an obligation; they override Shabbat; and they override impurity [tuma].

And we should not derive the halakha with regard to the griddle-cake offering of the High Priest, which has the characteristics represented by the letters tav, beit, shin, tet, from the voluntary meal offering, which does not have the characteristics represented by the letters tav, beit, shin, tet.

Or perhaps, go this way: We should derive the halakha with regard to the griddle-cake offering of the High Priest, which has the characteristics represented by the letters yod, gimmel, yod, lamed, from the voluntary meal offering, which also has the characteristics represented by the letters yod, gimmel, yod, lamed, which stand for the following halakhot: Each of these offerings may be brought by an individual [yaḥid]; each is brought for [biglal] its own sake, rather than accompanying another offering; they are not accompanied by wine [yayin] for a libation; and they require frankincense [levona].

And we should not derive the halakha with regard to the griddle-cake offering of the High Priest, which has the characteristics represented by the letters yod, gimmel, yod, lamed, from the halakha with regard to the meal offering brought with libations, which does not have the characteristics represented by the letters yod, gimmel, yod, lamed. Consequently, the comparisons in both directions are equally compelling.

The baraita continues its determination of how much oil is brought with the griddle-cake offering of the High Priest. Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, says: “This is the offering of Aaron…the tenth part of an ephah of fine flour for a meal offering perpetually [tamid], half of it in the morning, and half of it in the evening” (Leviticus 6:13). The fact that the verse makes reference to the griddle-cake offering of the High Priest as tamid teaches that it is in the same category as the meal offering component of the daily offerings [temidin]. Just as the meal offering component of the daily offerings requires three log of oil for each tenth of an ephah of flour, so too this griddle-cake offering of the High Priest requires three log of oil for each tenth of an ephah of flour.

Rabbi Shimon says: The verse adds to the amount of oil that is required here, with regard to the griddle-cake offering of the High Priest, and it similarly adds to the amount of oil that is required there, in the case of the meal offering that accompanies the sacrifice of sheep. Just as there, in the case of the meal offering that accompanies the sacrifice of sheep, three log of oil are required for each tenth of an ephah of flour, so too here, in the case of the griddle-cake offering of the High Priest, three log of oil are required for each tenth of an ephah of flour.

Or perhaps, go this way: The verse adds to the amount of oil that is required here, and it similarly adds to the amount of oil that is required in the case of the meal offering that accompanies the sacrifice of bulls and rams. Just as there, in the case of the meal offering that accompanies the sacrifice of bulls and rams, two log of oil are required for each tenth of an ephah of flour, so too here, in the case of the griddle-cake offering of the High Priest, two log of oil are required for each tenth of an ephah of flour.

With regard to these two possibilities, let us see to which case it is more similar, i.e., which is a better comparison to the griddle-cake offering of the High Priest. Perhaps we should derive the halakha with regard to the griddle-cake offering of the High Priest, which is a meal offering that comes in the amount of a tenth of an ephah of flour, from the meal offering that accompanies the sacrifice of sheep, which is also a meal offering that comes in the amount of a tenth of an ephah of flour. And we should not derive the halakha with regard to a meal offering that comes in the amount of a tenth of an ephah of flour from the halakha in the case of a meal offering that comes in the amount of two or three tenths of an ephah of flour, such as the meal offerings that accompany the sacrifice of bulls and rams.

The Gemara asks a question with regard to the beginning of the baraita: This baraita itself is difficult, as it contains an internal contradiction. First you said that the expression “with the oil” stated in the verse concerning the griddle-cake offering of the High Priest serves to add extra oil, which indicates that more than the basic amount of one log of oil is required. And then it teaches: It is stated here, concerning the griddle-cake offering of the High Priest: “Oil,” and it is stated with regard to the voluntary meal offering that it must be brought with “oil.” The baraita suggests that just as one log of oil is brought with the voluntary meal offering, so too one log is brought with the griddle-cake offering of the High Priest.

In answer to this question, Abaye said: Who is the tanna who taught that the term “with the oil” with regard to the griddle-cake offering of the High Priest serves to add extra oil? It is Rabbi Shimon, who holds that three log of oil are required, as derived from the meal offering that accompanies the sacrifice of sheep. And Rabbi Shimon is speaking utilizing the style of: If it were not stated. If the verse had not indicated by the term “with the oil” that extra oil is required, it would have been possible to derive from the voluntary meal offering that only one log is required. And who is the tanna who responds to Rabbi Shimon’s derivation and suggests that in fact the amount of oil can be derived from the case of the voluntary meal offering? It is Rabbi Yishmael.

Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said that the baraita should be understood differently: The entire baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, who derives that three log of oil are required in the griddle-cake offering based upon the amount required in the meal offering component of the daily offerings.

And with regard to the possibility of deriving that only one log is required, as in the voluntary meal offering, this is what he is saying: The term “with the oil” stated with regard to the griddle-cake offering of the High Priest comes to add more oil to it than the single log required for the voluntary meal offering. As, if the purpose of that term were merely to establish the basic fact that the offering must include oil, a verse is not needed to teach that. Since it is written with respect to the griddle-cake offering of the High Priest: “On a griddle [maḥavat]” (Leviticus 6:14), it is comparable to a pan [maḥavat] meal offering, which requires oil.

Or perhaps the purpose of the verse is to establish only that the offering must include oil, and it is necessary to teach that because if the Merciful One had not stated: “With the oil,” I would say: Let it be like the meal offering of a sinner, which does not include oil.

Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, then said: Let it even be that the purpose of the verse is to establish only that it requires oil, and even so one can arrive at the conclusion that three log are required due to the derivation based upon the verbal analogy from the meal offering brought with the libations that accompany animal offerings. But although Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, attempts to employ this derivation he is unsuccessful, as there is a counter-indication from another verbal analogy to the voluntary meal offering. Therefore, Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, needed to derive the halakha from the verse: “Fine flour for a meal offering perpetually [tamid]” (Leviticus 6:13), as Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, concluded his statement in the baraita.

Rabba said that the baraita should be understood differently: The entire baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, and Rabbi Shimon is speaking utilizing the style of: If it were not stated.

And this is what Rabbi Shimon is saying: The term “with the oil” serves to add extra oil to it. As, if the purpose of that term were merely to establish that the offering must include oil, a verse is not needed to teach that. Since it is written with respect to the griddle-cake offering of the High Priest: “On a griddle [maḥavat]” (Leviticus 6:14), it is comparable to a pan [maḥavat] meal offering, which requires oil. And even if the verse had not stated: “With the oil,” I have a manner of derivation for the fact that more than one log of oil is required, based upon a verbal analogy.

But although Rabbi Shimon attempts to employ this derivation he is unsuccessful, as there is a counter-indication from another verbal analogy, and therefore the term “with the oil” is needed to teach that more than one log of oil is required. Nevertheless, this teaches only that more oil than usual is required, but the specific amount still must be clarified. Rabbi Shimon then said: Let the griddle-cake offering of the High Priest be like the meal offering that accompanies the sacrifice of bulls and rams, which require two log of oil per ephah of flour.

Rabbi Shimon then said: We should derive the halakha