מנחות עה ע"א

כי מה כאן במנחת מרחשת — הריהי טעונה מתן שמן בכלי קודם עשייתה (כדרך שנאמר בה "ואם מנחת מרחשת קרבנך סולת בשמן תעשה". ויקרא ב, ז). אף להלן במנחת מחבת הנלמדת ממנה בגזירה שווה — יש מתן שמן בכלי. ומצד אחר, מה להלן במנחת מחבת — יש יציקה ובלילה (שכן נאמר בה "ואם מנחה על המחבת קרבנך סולת בלולה בשמן מצה תהיה. פתות אותה פתים ויצקת עליה שמן מנחה היא". שם ה— ו), אף כאן במנחת מרחשת — יש יציקה ובלילה.

א שנינו במשנתנו כי נחלקו רבי וחכמים בדרך בלילת המנחות הבאות חלות מצות (מנחת מאפה תנור, מנחת מחבת, מנחת מרחשת), אם כאשר הן חלות הריהו בוללן בפתיתיהן, אלו דברי רבי, ואילו חכמים אומרים שאף במנחות הללו נעשית הבלילה בעודן סולת.

ובענין זה עוד תנו רבנן [שנו חכמים] מה שנאמר במנחת מחבת "סלת בלולה בשמן" (שם ה), מלמד שמנחת המחבת נבללת כשהיא עדיין סולת, וכשיטת חכמים. רבי אומר: כשהיא חלות הריהו בוללן בשמן ולא כשהיא עדיין סולת, וטעמו: שכן נאמר בפסוק הקודם, במנחת מאפה תנור "חלות בלולות" (שם ד), ומכאן שמנחה הבאה חלות נבללת כשהיא חלות. אמרו לו חכמים לרבי בפירכה על שיטתו: ומכאן אתה למד? והלא אף לחמי תודה הבאים עם בהמת השלמים נאמר בהן כלשון הזו "חלות מצות בלולות בשמן... וסולת מורבכת חלות בלולות בשמן" (שם ז, יב), והן ודאי נבללות בעודן סולת, שהרי אי אפשר לבוללן כשהן כבר חלות, אלא בעודן סולת!

ומסבירים: כיצד בדיוק הוא עושה לשיטת חכמים בבלילת המנחה? בתחילה הריהו נותן מעט שמן בכלי בו תיעשה המנחה קודם לעשייתן (וזו היא נתינה ראשונה משלוש נתינות השמן), ולאחר מכן הריהו נותנה את הסולת לאותו כלי, ונותן פעם נוספת מעט שמן עליה ובוללה (וזו היא נתינה שניה מנתינות השמן). ולשה במים פושרים, ואופה אותה (במחבת או במרחשת, כפי נדרו) עשר מצות. ולאחר שנאפו החלות, הריהו פותתה את החלה האפויה לפתיתים, ונותן עליה שוב שמן (וזו היא נתינה שלישית, וקומץ ממנה את הקומץ העולה להקטרה.

ואילו לשיטת רבי האומר כי בהיותן חלות הריהו בוללן, שכן נאמר בלחמי תודה "חלות בלולת בשמן", כיצד הוא עושה את הבלילה? בתחילה הריהו נותן שמן בכלי קודם לעשייתה (וזו היא נתינה ראשונה של שמן), ונותנה את הסולת באותו כלי, ולשה במים פושרים, ואופה אותה בכלי (כנדרו, מחבת או מרחשת), ופותתה את החלה האפויה לפתיתים, ונותן עליה שמן (וזו היא נתינת שמן שניה, הבלילה), ובוללה בפתיתיה, וחוזר ונותן עליה שמן (וזו היא נתינת שמן שלישית, היציקה), וקומץ ממנה את קומצה, ומקטירה.

ומבררים: "אי אפשר לבוללן כשהן חלות אלא סולת", דקאמרי ליה רבנן [שאמרו לו חכמים] לרבי בענין לחמי התודה, כפירכה על הוכחתו, מאי [מה] היא, מה ההסבר לדבריהם, מדוע אין אפשרות לבלול את לחמי התודה לאחר שנאפו? אמר ר' שמואל בר רב יצחק בהסבר דברי חכמים: רביעית לוג שמן בלבד היא הניתנת לעשר חלות ולעשרה רקיקים, והיאך מתחלקת מידה כה מועטה של שמן לכמה חלות שתיבללנה בו? אלא ודאי הוא שהן נבללות כשהן עדיין סולת.

ב שנינו במשנה שהחלות של מנחת מאפה תנור טעונות (חייבות) בלילה בשמן, ואילו הרקיקין אינם חייבים בלילה בשמן, אלא במשיחה של שמן עליהם. ובענין זה תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: מה שנאמר במנחת מאפה התנור "וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור סולת חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן" (שם ב, ד), בא ללמדנו: דווקא כשהמנחה באה חלות מצוותן שיהיו בלולות בשמן, ולא כשהיא באה רקיקין יהיו בלולין בשמן. ונצרכים אנו ללימוד זה, שכן יכול אדם לטעון: והלא דין (קל וחומר) הוא: ומה חלות הקלות בדינן מרקיקים, שהרי אינן טעונות משיחה בשמן כרקיקים — בכל זאת הריהן טעונות בלילה, הרקיקין החמורים בדינם מן החלות, שהרי הם טעונין משיחה — אינו דין שיהיו אף הם טעונין בלילה! לכך תלמוד לומר (מלמדנו האמור) "חלות מצות בלולות בשמן" — דווקא חלות הן המצוות להיבלל בשמן, ולא רקיקין בלולין.

ומצד שני מה שנאמר "ורקיקי מצות משוחים בשמן" בא ללמדנו שדווקא הרקיקין מצוותם שיהיו משוחין בשמן, ולא החלות משוחות בשמן. ונצרכים אנו ללימוד זה, שכן יכול אדם לטעון: והלא דין (קל וחומר) הוא: ומה רקיקין הקלים מחלות, שהרי אינן טעונין בלילה כחלות — בכל זאת הריהם טעונין משיחה. מעתה, החלות החמורות בדינן מרקיקים, שהרי הן טעונות בלילה — אינו דין שיהיו אף טעונות משיחה! לכך תלמוד לומר "ורקיקי מצות משוחים בשמן" — ללמדנו: דווקא הרקיקין הם המצווים להיות משוחים בשמן, ולא החלות מצוות להיות משוחות בשמן.

ושואלים על דרשה זו: מאי תלמודא [מה הלימוד, מה ההכרח לדרוש באופן זה], והרי אפשר לומר שהכתוב "בלולות" מוסב על שניהם, כשם שהכתוב "משוחים" מוסב על שניהם! אמר רבא בתשובה: אין מקום לומר כן, שהרי בכל המקומות בתורה לא לישתמיט [לא נשמט, סוטה] הכתוב מדרכו, ותמיד נאמר במקרא שהחלות הן הבלולות, והרקיקים הם המשוחים, שאם לא כן ולכתוב [ושיכתוב] "חלות משוחות ורקיקין בלולין".

ג עוד שנינו במשנה בתיאור משיחתם של הרקיקים: כיצד מושחן? כמין כי, והשאר (מן השמן) נאכל לכהנים. ושואלים: מאי [מה פירוש] "כמין כי"? אמר רב כהנא בהסבר דברי המשנה: כמין האות כי שבלשון יווני.

ד ועוד בענין בלילת החלות ומשיחת הרקיקים תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: מנחה (מאפה תנור) הבאה מחצה (חמש) חלות ומחצה (וחמישה) רקיקין (כשיטת ר' שמעון, שאפשר להביא מנחת מאפה תנור אף באופן זה), כיצד נוהגים בשמן הניתן בהם? הריהו מביא לוג שמן, כשיעור השמן הניתן לעשרון סולת, וחוצהו לשני חצאי לוג. חציו האחד מיועד לחלות, וחציו האחר מיועד לרקיקין. ואת ה

חלות בוללן בשמן, כדינן. ואת הרקיקין מושחן בשמן, כדינם. ומושח את הרקיק על פני כולו, ולא כצורת האות היוונית כי. ואת שאר השמן שנשאר אחרי המשיחה הריהו מחזירו לבלילת החלות. ר' שמעון בן יהודה משום [בשם] ר' שמעון אומר: הריהו מושחן לרקיקים כמין האות היוונית כי, ושאר השמן נאכל לכהנים.

ובענין זה תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: עשרה רקיקין הבאים בפני עצמן כמנחת מאפה תנור, כיצד נוהגים בנתינת השמן עליהם? מביא לוג שמן, ומושחן, ומן הנשאר מהשמן הריהו חוזר ומושחן שוב ושוב, עד שיכלה כל השמן שבלוג. ואילו ר' שמעון בן יהודה אומר משום [בשם] ר' שמעון: מושחן כמין כי, ושאר השמן נאכל לכהנים.

ה משנה כל המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה (שבירה), וכדרך שתתבאר במשנה הבאה.

ו גמרא שנינו במשנתנו כי כל המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה, ולשון זו באה למעט את הקדשים שאינם נעשים בכלי שאינם טעונים פתיתה. ומבררים: למעוטי מאי [למעט את מה] באו הדברים? אמר רב פפא: למעוטי [למעט] את שתי הלחם ואת לחם הפנים, שאין הם נאפים בכלי אלא בתנור, ואינם טעונים פתיתה.

ז למדנו למעלה, כי אין שתי הלחם ולחם הפנים טעונים פתיתה. ובענין זה מביאים מה שתנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: מה שנאמר בדין מנחת המחבת "פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה היא" (ויקרא ב, ו) בלשון הפותחת בדין הפתיתה, ומסיימת בלשון כוללת "מנחה היא", מורה כי דין הפתיתה נוהג בכל מנחה, ולמדנו לרבות דין כל המנחות לחיוב פתיתה. ומעתה יש מקום לומר: יכול שמכאן אני מרבה אף את שתי הלחם ולחם הפנים לפתיתה? לכך תלמוד לומר (מלמדנו האמור) באותו כתוב "פתות אתה" — דווקא היא ולא אחרת, ולמעט את שתי הלחם ואת לחם הפנים.

ובדומה לכך, דורשים עוד: מה שנאמר בכתוב זה "ויצקת עליה שמן מנחה היא" — הרי בלשון הפותחת בדין היציקה, ומסיימת בלשון הכוללת "מנחה היא", מורה כי דין היציקה נוהג בכל מנחה, ולמדנו מכאן לרבות את דינן של כל המנחות ליציקה. ומעתה יש מקום לומר: יכול שמכאן אני מרבה אף את מנחת מאפה לדין היציקה? לכך תלמוד לומר באותו כתוב "ויצקת עליה שמן" כי דווקא היא ולא אחרת, ולמעט את מנחת המאפה מדין היציקה.

ועדיין יש מקום לשאול: האם אוציא מכלל דין היציקה את החלות של מנחת מאפה תנור, ולא אוציא מכלל דין היציקה את הרקיקין? לכך תלמוד לומר אותו כתוב "מנחה היא", למעט גם את הרקיקים מכלל דין היציקה. ושואלים: מאי תלמודא [מה הלימוד, מה ההכרח ללמוד באופן זה], שבא המיעוט "היא" למעט רקיקים, שמא אימא [אמור] כי הריהו בא להוציא מנחת כהנים מכלל דין היציקה!

Just as here, with regard to the deep-pan meal offering, the placement of oil in an empty utensil is required, to which the flour is added only afterward, so too there, with regard to the meal offering prepared in a shallow pan, the placement of oil in an empty utensil is required. And just as there, with regard to the meal offering prepared in a shallow pan, pouring and mixing are required, as the verse states: “Mixed with oil…and pour oil upon it” (Leviticus 2:5–6), so too here, with regard to the deep-pan meal offering, pouring and mixing are required.

§ The mishna teaches: With regard to meal offerings that come as loaves, i.e., those prepared in a shallow pan or deep pan or those baked in an oven, it is after the flour has been baked into loaves that one breaks them into pieces and mixes them with oil; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. And the Rabbis say: It is with fine flour, before the baking, that one mixes the oil.

The Sages taught in a baraita: With regard to the meal offering prepared in a shallow pan, the verse states: “It shall be of fine flour unleavened, mixed with oil.” This teaches that it is mixed while still flour. Rabbi Yehuda HaNasi says: It is after the flour has been baked into loaves that he mixes them, as it is stated: “And when you bring a meal offering baked in the oven, it shall be unleavened loaves of fine flour mixed with oil” (Leviticus 2:4). The Rabbis said to him: But is it not with regard to loaves of a thanks offering that it is stated: “Unleavened loaves mixed with oil…and loaves mixed with oil, of fine flour soaked” (Leviticus 7:12), and it is not possible to mix them when they are loaves, but only when they are fine flour?

The Gemara explains the procedure of mixing the oven-baked meal offerings according to the Rabbis. How does the priest perform the rite? He places oil in a utensil before the placement of the flour is done, and then he places the flour into the utensil. And he then places oil upon it and mixes it, and kneads it in lukewarm water, and bakes it in a shallow pan or a deep pan, in accordance with his vow. And then he breaks it into pieces, and he again places oil upon the pieces, which constitutes the required pouring, and he removes a handful for the altar.

Rabbi Yehuda HaNasi says: After the meal offerings have been baked into loaves, one breaks them into pieces and mixes them with oil, as it is stated: “Loaves of fine flour mixed with oil.” How does the priest perform the rite? He places oil in a utensil before the placement of the flour is done, and then he places the flour into the utensil. And then he kneads it in lukewarm water, and bakes it in a shallow pan or deep pan, and breaks the loaves into pieces, and places oil upon the pieces and mixes them, and again places oil upon the pieces, which constitutes the pouring of the oil, and removes a handful to be burned on the altar.

The Gemara asks: With regard to the difficulty that it is not possible to mix them when they are loaves, which the Rabbis said to Rabbi Yehuda HaNasi, what is it that makes it impossible? The Gemara answers that Rabbi Shmuel bar Rav Yitzḥak says: Since only a quarter-log of oil is used, how could it be divided among a number of loaves? As this is not sufficient oil to mix with baked offerings, it must be that the oil is mixed with the unbaked flour.

§ The mishna teaches: The loaves of the meal offering baked in an oven require mixing of their flour with oil, and wafers require only smearing. The Sages taught in a baraita: The verse specifies with regard to the oven-baked meal offering: “And when you bring a meal offering baked in the oven, it shall be unleavened loaves of fine flour mixed with oil” (Leviticus 2:4). This indicates that only the loaves are mixed, but the wafers are not mixed. This derivation is necessary, as one might have thought: Could the opposite conclusion not be derived through logical inference? And if loaves, which do not require smearing, do require mixing, then is it not logical that wafers, which require smearing, also require mixing? To counter this inference, the verse states: “Loaves of fine flour mixed,” but wafers are not mixed.

With regard to wafers, the same verse teaches that wafers are smeared with oil, but loaves are not smeared. This derivation is necessary, as one might have thought: Could the opposite conclusion not be derived through logical inference, namely: And if wafers, which do not require mixing, do require smearing, then is it not logical that loaves, which require mixing, also require smearing? To counter this inference, the verse states that wafers are smeared with oil, but loaves are not smeared.

The Gemara asks: What is the biblical derivation? Why are the terms “mixed” and “smeared” not interpreted to be referring to both varieties of oven-baked meal offerings? The Gemara answers: Rava said: If this were the intention, then the Torah should not omit this description completely, and let it write in some other verse: Smeared loaves and mixed wafers. The fact that the Torah never describes the loaves as smeared and wafers as mixed indicates that loaves are not smeared and wafers are not mixed.

§ The mishna teaches: How does one smear oil on them? He does so in a shape similar to chi, and the rest of the oil is eaten by priests. The Gemara asks: What is the meaning of: Similar to chi? Rav Kahana said: It is smeared in a shape similar to the Greek letter chi, Χ.

§ Concerning the mixing of oil into the loaves and the smearing of oil upon the wafers, the Sages taught in a baraita: An oven-baked meal offering that comes as half loaves and half wafers, i.e., five of each, may be brought according to the opinion of Rabbi Shimon, who does not require ten items of a uniform type. How is the oil applied to this offering? According to one opinion, he brings a log of oil, which is the requisite quantity to accompany a tenth of an ephah of flour, and divides it into two parts. Half of the oil is used for the loaves, and half of the oil is used for the wafers.

As for the loaves, he mixes them with the oil, and as for the wafers, he smears them. And he smears the oil on the wafer over the entire surface, not in the shape of the letter chi, and he returns the rest of the oil to mix into the loaves. Rabbi Shimon ben Yehuda says in the name of Rabbi Shimon: He smears them in a shape similar to the letter chi, and the rest of the oil is eaten by the priests.

It is taught in another baraita: In the case of ten wafers that come by themselves as a meal offering baked in the oven, and not as part of another offering, he brings a log of oil and smears them, and he again smears them repeatedly until all the oil in the log is finished. Rabbi Shimon ben Yehuda says in the name of Rabbi Shimon: He smears them in a shape similar to the letter chi, and the rest of the oil is eaten by the priests.

MISHNA: All the meal offerings that are prepared in a vessel require breaking into pieces.

GEMARA: The Gemara asks: To exclude what does the mishna state that this halakha applies specifically to meal offerings prepared in vessels? Rav Pappa said: The mishna serves to exclude the two loaves, i.e., the public offering on Shavuot of two loaves baked from new wheat, and the shewbread, the twelve loaves that were placed on the Table in the Sanctuary each Shabbat. Since these are baked in an oven and not prepared in vessels, they do not require breaking into pieces.

§ The Sages taught in a baraita that the verse discussing a meal offering prepared in a pan states: “You shall break it in pieces, and pour oil upon it; it is a meal offering” (Leviticus 2:6). The fact that the verse concludes with the phrase: “It is a meal offering,” indicates that the Torah means to include all the meal offerings in the requirement of breaking into pieces. One might have thought that I should include even the two loaves and the shewbread. Therefore, the verse states: “You shall break it in pieces”; i.e., the meal offering baked in a pan, but not the two loaves and the shewbread.

The baraita continues that the same verse states: “And you shall pour oil upon it; it is a meal offering.” The fact that the verse concludes with the phrase “It is a meal offering” indicates that the Torah means to include all the meal offerings in the requirement of pouring. One might have thought that I should include even the oven-baked meal offering. Therefore, the verse states: “And you shall pour oil upon it,” i.e., upon this meal offering, but not upon the oven-baked meal offering.

The baraita concludes: Perhaps I should exclude only the loaves from the requirement of pouring, but I should not exclude the wafers. Therefore, the verse states: “It is a meal offering,” indicating that wafers are also excluded. The Gemara asks: What is the biblical derivation, by which the term “it” excludes wafers specifically? Perhaps I will say: The term serves to exclude the meal offering of priests from the requirement of pouring.