דלג לתוכן

שקלים כב ע"ב - פירוש שטיינזלץ

אמר [אומר] ומוכיח מדבריה כי המעות קדשו, והכא את אמר [וכאן בברייתא המוזכרת קודם לכן אתה אומר] בענין דומה שאומר ר' שמעון בן יהודה בשם ר' שמעון שהמקדיש שקלים בזמן הזה לא קדשו! אמר ליה [לו]: תמן [שם] בענין השקלים לכך אין מקדישין לכתחלה, לפי שמצוה להקריב מתרומה חדשה. והיאך הוה לה [ואלו, השקלים שהקדיש הרי זו] תרומה ישנה, ולפיכך אף אם הקדישם לא קדשו, שכן אף בדיעבד לא הועילו מעשיו. והכא מאי אית לך למימר [ואולם כאן בענין הקדשת הגר לקינו מה יש לך לחשוש ולומר], וכי שייך לומר שהאי [זו] תרומה ישנה היא זו לגבי הקדשות אחרים. שהרי רק לגבי קרבנות ציבור הבאים מן השקלים שייך דין זה של תרומה ישנה ואולם קינו של גר הלא אינו צריך לבוא דווקא מתרומה חדשה, ולכן אם עבר והקדיש רביעית לקן — קדוש. ושואלים: אף בענין השקלים, מדוע אם הקדישם אינם קדושים, הרי יכול להיות שבמהלך אותה שנה ייבנה בית המקדש ואין זו איפוא תרומה ישנה, ואם כן מדוע שלא יניחנה את הכסף הזה עד שיבנה בית המקדש? ומתרצים: שמא יבנה שוב הבית כבראשונה בראש חודש ניסן, ותתרם תרומת הלשכה מן תרומה החדשה בזמנה באחד בניסן, ונמצא שהשקלים שלו הם תרומת השנה. והכא מאי אית לך [וגם כאן מה יש לך לומר], מדוע שלא יפריש הגר קן לצורך קרבנו, שהרי אם ייבנה בית המקדש באותה שנה יוכל הגר להקריבו. ובענין מחלוקת התנאים במשנה במי שעבר והקדיש ביכורים בזמן הזה, רב המנונא ורב אדא בר אהבה בשם רב אמרו: הלכה כר' שמעון שלא קדשו.

תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות

דף כב - ב

רבי יודה ענתורייא [שם מקומו] בעי קומי [הקשה לפני] רבי יוסי: מאי שנא הכא גבי רביעית כסף דגר דאת  אמר שאם הקדישן קדשו.

ומאי שנא הכא בשקלים לתרומת הלשכה דאת אמר לרבי שמעון דלא קדשו אף בדיעבד.

אמר ליה: תמן גבי שקלים אין מקדש. ולפיכך לא חל ההקדש, שלא שייך עתה כלל קרבנות.

ואם תאמר: ויניח שקלים שהקדיש עד שיבנה בית המקדש?

יש לומר, עתה אין לו לעשות כן, כי שמא יבנה הבית לא בשנה הזאת, אלא רק בחודש הראשון, הוא חודש ניסן.

ואז תתרם תרומת הלשכה מן החדש בזמנה בא' בניסן, ושוב אין מביאין קרבנות ממה שתרם זה, שכבר היא נקראת תרומה ישנה, ואין מקריבין בשנה החדשה מן התרומה הישנה.

ולפיכך, גם אם הקדיש שקלו, לא חל ההקדש.

מה שאין כן הכא, ברביעית כסף דגר, הקדש חל עליו.

מאי אית לך למיחש, הרי לכשיבנה בית המקדש ראוי רובע דינר שלו לקרבן, רק דבטלה רבן יוחנן בן זכאי שלא יקדיש כן מפני התקלה, ולא אתי טעמא דתקלה ומפקיע לשם הקדש ממנו.

אמרו רב המנונא ורב אדא בר אהבה בשם רב: הלכה כרבי שמעון דמתניתין, שהמקדיש ביכורים בזמן הזה לא חל הקדישו, ומקדיש שקלים חל הקדשו.

הדרן עלך פרק כל הרוקין וסליקא לה מסכת שקלים

אמר [אומר] ומוכיח מדבריה כי המעות קדשו, והכא את אמר [וכאן בברייתא המוזכרת קודם לכן אתה אומר] בענין דומה שאומר ר' שמעון בן יהודה בשם ר' שמעון שהמקדיש שקלים בזמן הזה לא קדשו! אמר ליה [לו]: תמן [שם] בענין השקלים לכך אין מקדישין לכתחלה, לפי שמצוה להקריב מתרומה חדשה. והיאך הוה לה [ואלו, השקלים שהקדיש הרי זו] תרומה ישנה, ולפיכך אף אם הקדישם לא קדשו, שכן אף בדיעבד לא הועילו מעשיו. והכא מאי אית לך למימר [ואולם כאן בענין הקדשת הגר לקינו מה יש לך לחשוש ולומר], וכי שייך לומר שהאי [זו] תרומה ישנה היא זו לגבי הקדשות אחרים. שהרי רק לגבי קרבנות ציבור הבאים מן השקלים שייך דין זה של תרומה ישנה ואולם קינו של גר הלא אינו צריך לבוא דווקא מתרומה חדשה, ולכן אם עבר והקדיש רביעית לקן — קדוש. ושואלים: אף בענין השקלים, מדוע אם הקדישם אינם קדושים, הרי יכול להיות שבמהלך אותה שנה ייבנה בית המקדש ואין זו איפוא תרומה ישנה, ואם כן מדוע שלא יניחנה את הכסף הזה עד שיבנה בית המקדש? ומתרצים: שמא יבנה שוב הבית כבראשונה בראש חודש ניסן, ותתרם תרומת הלשכה מן תרומה החדשה בזמנה באחד בניסן, ונמצא שהשקלים שלו הם תרומת השנה. והכא מאי אית לך [וגם כאן מה יש לך לומר], מדוע שלא יפריש הגר קן לצורך קרבנו, שהרי אם ייבנה בית המקדש באותה שנה יוכל הגר להקריבו. ובענין מחלוקת התנאים במשנה במי שעבר והקדיש ביכורים בזמן הזה, רב המנונא ורב אדא בר אהבה בשם רב אמרו: הלכה כר' שמעון שלא קדשו.

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

say that the money has been consecrated; and here, in the baraita mentioned before, you say that Rabbi Shimon ben Yehuda says in the name of Rabbi Shimon that if one consecrates shekels in the present day, they are not consecrated. He said to him: There, regarding the shekels, one does not consecrate ab initio because the mitzva is to bring the communal offerings each year from the new collection of half-shekels, those collected for that year, and these shekels, those consecrated in the present day, will necessarily be from the old collection, whenever the Temple is rebuilt, and as such have no use. For this reason, even if he consecrated shekels, they remain non-sacred. And here, however, with regard to the convert's money set aside for his pair of doves, what have you to say? In what sense is this consecrated money old? The disqualification of the old collection only applies to shekels used to purchase communal offerings, and other private consecrated items and a convert's pair of doves do not need to be purchased from a new collection. Money consecrated now can be used to acquire a convert's pair of doves. And therefore, if he went ahead and consecrated a quarter-dinar of silver in order to acquire a pair of doves, it is consecrated, and he should set it aside until the Temple is rebuilt. According to Rabbi Yosei's reasoning, the shekels are not consecrated because they have no use, as long as the Temple is not rebuilt this year. The Gemara asks: Why are they not consecrated? Perhaps the Temple will be rebuilt again as at first, and the collection of the Temple Treasury chamber will be collected from the new collection in its proper time on the first of Nisan. If that comes to pass, his shekels will be from the current year, and their consecration would have a point. And here too, what have you to say? What are the grounds for a distinction between the convert's offering whose illicit consecration is effective and the shekels whose illicit consecration is ineffective? The Gemara does not offer an answer. Apropos the dispute in the mishna about someone who went ahead and consecrated first fruits in the present day, Rav Hamnuna and Rav Adda bar Ahava said in the name of Rav: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon that they are not consecrated.

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

שקלים את אמר לא קדשו ולר''ש בן יהודה דלעיל פריך: א''ל תמן. גבי שקלים אין מקדישין לכתחלה דה''ל מתרומה ישנה שמא יעבור השנה ומתקנת חכמים דאפי' בדיעבד לא קדשי: ה''ג האי ישנה היא לגבי הקדשות אחרים וקינו של גר א''צ שיהיה מן החדש. הלכך אם הקדיש קדוש בדיעבד: ופריך ויניח עד שיבנה בהמ''ק. גם בשקלים יניח עד בנין בהמ''ק ותהיה חדשה ומש שמא יבנה הבית כבראשונה. בניסן ותתרם התרומה אז ומה שנדר כבר ה''ל ישנה: והכא. גבי קינו של גר מה אית לך למיחש הלכו קדוש:

ברבעתים ושקל היינו סלע וסלע ד' דינרין. פי' אחר רובע דינר כדאמרינן לעיל: ירושלמי עבר והקדיש מן מה דאמר ר' שמעון ריב''ז בטלה הדא אמרה עבר והקדיש קדשי ר' יודן בעא קומי ר' יוסי הכא אתמר קדשי פי ברובע שקל של גר והכא אתמר לא קדשו פי' בשקלים ובכורים אמר ליה תמן שמא יבנה בית המקדש ותתרם תרומת הלשכה בזמנה באחד בניסן והכא מה אית לך רב אדא ורב המנונא בשם רב אמרי הלכה כר' שמעון:

פרשנים

שיעורים זמינים
טוען שיעורים…

בחירת עמוד

חיפוש בעמוד