דלג לתוכן
פורטל הדף היומי 222ימים לסיום הש״ס
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות

דף טז - ב

עשר אמות האמצעיות של המזבח היו כנגד עשר אמות של פתחו של היכל.

אחת עשרה אמה ממנו - לצפון פתחו של היכל.

ואחת עשרה אמה - לדרום פתחו של היכל.

נמצא אמצעו של מזבח מכוון כנגד פתח ההיכל, וכולו של מזבח מכוון נגד כל רוחב כותליו של היכל.

[רוחב ההיכל עשרים אמה, וכל קיר מקירותיו רחב שש אמות, וביחד שלשים ושתים, כרוחב המזבח].

ותמהה הגמרא: ואי סלקא דעתך כדבריך, דתנא דמסכת מדות - רבי יהודה היא, תיקשי:

מזבח באמצע עזרה - מי משכחת ליה, כיצד ימצא זאת, לפי התנא של מסכת מידות!?

והתנן במסכת מידות [פרק ה משנה א ב]:

כל העזרה היתה: אורך מאה ושמונים ושבע אמות על רוחב מאה ושלשים וחמש אמות.

האורך, מן המזרח למערב - מאה ושמונים ושבע אמות, לפי הפירוט הזה:

א. מקום דריסת רגלי ישראל - אחת עשרה אמה.

ב. מקום דריסת רגלי הכהנים - אחת עשרה אמה.

ג. מזבח - שלשים ושתים אמה.

ד. בין האולם ולמזבח - עשרים ושתים.

ה. וההיכל - מאה אמה.

ו. ואחת עשרה אמה - אחורי בית הכפורת.

בסך הכל מאה שמונים ושבע אמה באורך.

וברוחב, מן הדרום לצפון - מאה ושלשים וחמש לפי הפירוט הזה: [ראה ציור בסוף הספר]

א. הכבש והמזבח - ששים ושתים.

ב. מן המזבח ולטבעות - שמונה אמות.

ג. מקום הטבעות - עשרים וארבע.

ד. מן הטבעות לשלחנות - ארבע.

ה. מן השלחנות לננסין - ארבע.

ו. מן הננסין לכותל עזרה - שמונה אמות.

ובסך הכל מאה ועשר אמות.

ז. מקום השולחנות עצמן הוא ארבע אמות.

ובסך הכל מאה וארבע עשרה אמות.

ח. והמותר [מאה שלשים וחמש אמות פחות מאה וארבע עשרה, שהם עשרים ואחת אמות] - התחלק שוה בשוה, לשני המקומות:

בין הכבש ולכותל - עשר וחצי אמות.

ומקום הננסין - עשר וחצי אמות.

הננסין היו עמודים שעליהם תקועים ווים של ברזל, ועליהם היו תולים את הקרבנות השחוטים לצורך ההפשט. [ראה ציור בסוף הספר]

ואי סלקא דעתיך דתנא דמדות רבי יהודה היא - מזבח באמצע עזרה, מי משכחת ליה?

והרי לפי החשבון המופיע במשנה הזאת, הא רובא דמזבח - בדרום קאי!

כי עשר וחצי אמות שבין הכבש לכותל הדרומי של העזרה, ועוד שלשים ושתיים אמות של כבש, ועוד שלשים ושתים אמות של מזבח, הם שבעים ושתים וחצי אמות.

והקו החוצה את העזרה בין צפון לדרום הוא באמה הששים ושבע וחצי.

נמצא שרובו של מזבח, לדעת המשנה במידות, נמצא בדרום העזרה.

עשר אמות מהן מכוונות בדיוק כנגד פתחו של ההיכל, ואחת עשרה אמה לצפון ואחת עשרה אמה לדרום, נמצא שהיה המזבח מכוון בדיוק כנגד ההיכל וכותליו. ולפי שיטה זו, מאחר והיה המזבח מכוון בדיוק כנגד פתח ההיכל, נמצא שגובהו היה סותם את הפתח, שהרי גובה עזרת ישראל היה שלוש עשרה אמה ומחצה, כאמור והוסף לכך עוד תשע אמות של גובה המזבח עצמו, הרי לך בחשבון כולל עשרים ושתים אמות ולכך לא היה כל אפשרות לראות את פתח ההיכל דרך פתח הכותל המזרחי של הר הבית. ולכן היה צורך להנמיך את הכותל המזרחי, כדי שאפשר יהיה לראות מהר הזיתים את פתח ההיכל מעל למזבח.

לשיטה זו של ר' אדא שלדעתו שיטת מסכת מדות כר' יהודה מקשים: ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] לומר שמסכת מדות כשיטת ר' יהודה היא, אם כן, שיהא המזבח באמצע העזרה מי משכחת ליה [האם מוצא אתה] כן לשיטת מסכת מדות? והתנן [והרי שנינו במשנה]: כל העזרה כולה היתה אורך מאה ושמונים ושבע אמות על רוחב מאה ושלשים וחמש אמות. ומפרטים: מן המזרח למערב שהוא אורך המקדש — מאה ושמונים ושבע אמות, כך הן מתחלקות: מקום דריסת רגלי ישראל שהוא המקום הקרוי "עזרת ישראל" — אורכו אחת עשרה אמה, מקום דריסת רגלי הכהנים — אורכו אחת עשרה אמה, המזבח עצמו — אורכו שלשים ושתים אמה, בין האולם ולמזבח — עשרים ושתים, וההיכל — מאה אמה, ואחת עשרה אמה נוספות של שטח פנוי מאחורי בית הכפורת (בית קודש הקדשים).

ולרוחב המקדש מן הדרום לצפון היו מאה ושלשים וחמש אמות, וכך היו מחולקות: מדת הכבש והמזבח כאחת — ששים ושתים אמות, כשאורך כל אחד מהם שלושים ושתים אמות ושתי אמות היו נבלעות במה שחלקו העליון של המזבח נכנס פנימה ביסוד וסובב. מן המזבח ולטבעות שהיו בצפונו של המזבח ובהן היו מכניסים את צוואר בהמות הקרבן לצורך שחיטה — שמונה אמות רווח, מקום הטבעות עצמן היה עשרים וארבע אמות, מן הטבעות ועד לשלחנות שעליהן היו מדיחים את קרבי הקדשים היו עוד ארבע אמות, מן השלחנות לננסין (עמודים נמוכים שהיו שם ומיועדים לתליית הקרבנות כדי להקל על הפשטת העור, היו עוד ארבע אמות, מן הננסין עד לכותל העזרה היו עוד שמונה אמות. הרי לך בינתיים לחשבון זה מאה ועשר אמות והמותר ממדות אלה, שהוא כעשרים וחמש אמות, הוא מה שנמצא בין הכבש ולכותל של צד דרום, וכן מקום הננסין (המקום שתפסו אותם העמודים) שאותו לא חשבנו, הרי לך בחשבון כולל מאה שלושים וחמש אמות.

ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] לומר כי מסכת מדות כשיטת ר' יהודה היא אם כן מזבח באמצע העזרה מי משכחת ליה [האם מוצא אתה אותו]? הא [הרי] רובא [רובו] של המזבח בדרום העזרה קאי [הוא עומד]!

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

Ten of those cubits stood opposite the entrance to the Sanctuary. Eleven of those cubits were to the north of the entrance and eleven of those cubits were to the south of the entrance. It follows that the altar was aligned precisely opposite the Sanctuary and its walls. According to this opinion, since the altar was directly aligned with the entrance of the Sanctuary, it blocked the entrance. The floor of the Israelite courtyard was thirteen and a half cubits above the threshold of the Eastern Gate. Add nine cubits, which was the height of the altar, and the result is that the top of the altar was twenty-two and a half cubits higher than the threshold of the gate, rendering it impossible to see the entrance of the Sanctuary through the eastern gate of the Temple Mount. Therefore, it was necessary to lower the eastern wall to enable the priest standing on the Mount of Olives to see the entrance of the Sanctuary.

And if it enters your mind to say that the mishnayot in tractate Middot are in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, do you find that the altar stood in the middle of the courtyard in tractate Middot? But didn’t we learn in a mishna there: The dimensions of the entire courtyard were a length of 187 cubits by a width of 135 cubits. That mishna elaborates: The length of the courtyard from east to west was 187 cubits, divided as follows: The area of access for the Israelites, known as the Israelite courtyard, was eleven cubits long. The area of access for the priests to walk and serve was eleven cubits long, and the altar itself was thirty-two cubits long. There were twenty-two cubits between the Entrance Hall and the altar, and the Sanctuary was one hundred cubits long. And there was an additional eleven cubits of space behind the Hall of the Ark Cover, the Holy of Holies, which was at the western end of the Sanctuary.

The Gemara provides the dimensions of the Temple’s width from south to north, a total of 135 cubits. The ramp and the altar together were sixty-two cubits. The ramp and altar were each thirty-two cubits long, but two cubits of the upper part of the altar were subsumed in the base and ledge surrounding the altar. There were eight cubits from the altar to the rings to the north of the altar, through which the heads of the sacrificial animals were placed for slaughter. The area of the rings itself was twenty-four cubits, and from the rings to the tables on which the animals were rinsed there were an additional four cubits. From the tables to the pillars on which the animals were suspended for flaying there were an additional four cubits. From the pillars to the courtyard wall there were eight cubits. The total to this point is 110 cubits. And the balance of twenty-five cubits was between the ramp and the southern wall, along with the area filled by the pillars themselves, which was not included in the above tally. This yields a total of 135 cubits.

And if it enters your mind to say that the mishnayot in tractate Middot are in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, do you find the altar in the middle of the courtyard? Most of the altar stands in the southern part of the courtyard.

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

בא רב אדא לאוקמה למדות לרבי יהודה דתני מזבח ממוצע ועומד באמצע עזרה מכוין כנגד היכל וכותליו ודחינן לה דלא אשכחן במס' מדות דמזבח באמצע עזרה עומד דתנן כל העזרה היתה אורך קפ"ז על רחב קל"ה מן המזרח למערב כו'. לדברי האומר רובא דמזבח בדרום קאי מן הצפון לדרום קל"ה.

הכבש והמזבח ס"ב מן המזבח לטבעות ח' אמה מקום הטבעות כ"ד אמה מן הטבעות לשולחן ד' אמות. מן השולחנות לננסין ד'. ומן הננסין לכותל העזרה ח' נשארו מן הכבש לכותל העזרה י"ז אמה נמצא מן הדרום י"ז אמה והכבש ל' אמה וכ' אמה וחצי מן המזבח הרי ס"ז אמה וחצי אמה הוא חצי קל"ה.

נמצא רובא דמזבח בדרום קאי כי הכבש בדרומו של מזבח הוא. ולדברי מאן דאמר רובה דמזבח בצפון קאי זה חשבונו מכותל עזרה דרומי כ"ה אמה מהו שאמרו בתלמוד והמותר מן הכבש לכותל העזרה ומקום הננסין והכבש ל' אמה והרי נ"ה אמה וי"ב אמה וחצי מן המזבח הרי ס"ז אמה וחצי והוא חצי העזרה שבדרום נמצא כלפי הצפון י"ט אמה וחצי מן המזבח ומ"ח אמה מקום הטבעות והשולחנות והננסין הרי ס"ז אמה וחצי בצפון נמצא רובה דמזבח בצפון קאי ונדחה רב אדא בר אהבה ועמדה בחלוקה.

והתנן כל העזרה וכו׳ עד והמותר מן הכבש לכותל ומקום הננסין. פי׳ רחב העזרה קל״ה אמות והנה פרוס ממנה ק׳ ועשר אמות ונשארו כ״ה אמות תן מהם ד׳ אמות לד׳ שולחנות נשארו כ״א אמות תן מהם מחצה לננסין שהם עשר אמות וחצי ועשר אמות וחצי מכותל הדרום ועד הכבש. ובזה תמצא כי המזבח עומד בדרום כיצד חצי רחב העזרה ס״ז אמות וחצי פרוס אותם לדרום בין הכותל ולכבש עשר אמות וחצי. והכבש והמזבח ס״ב אמות הרי ע״ב וחצי טול ס״ז אמות וחצי של חצי עזרה נשארו חמש אמות מן המזבח לצד צפון. נמצא סוף היסוד מגיע למזוזת פתח ההיכל הצפוני כי בחצי פתח ההיכל חצי העזרה והחמש אמות של פתח הנותרים לצפון הם כנגד החמש אמות הנותרים מן המזבח לצד צפון ומ״מ אכתי לא מכסי פתחא דהא שתי אמות של כניסת היסוד והסובב שהיו מגולין כנגד חלל הפתח הצפוני ובדידהו מיחזי דלא מפייסי לרבנן והיינו דלא מוכחי׳ מהא דהכא דסתם מתני׳ דכותל מזרחי רבי אליעזר ואע״גב דהא דמזבח רבי אליעזר דאמר התם דמזבח בדרום קאי. משום דהא דמזבח לא מוכחא דמכסי פתחא דהר הבית וזה ברור וא״ת מ״מ הא סתמא דמדות דמזבח מני דהא כרבי יהודה לא אתיא כדאמרן ולא אתיא נמי כרבי יוסי דאמר התם דכוליה מזבח בצפון. ולא כרבי אליעזר בן יעקב דאמ׳ כוליה מזבח בדרום ולא אשכחן בשום דוכתא שום דעת רביעית דלימא דרובו בדרום ומיעוטו בצפון. וי״ל דאתיא כרבי אליעזר בן יעקב והמותר הזה לא נחלק אותו חציו לננסין וחציו בין הכבש לכוחל הדרומי אלא נותן חמשה אמות ומחצה בלבד בין הכותל ולכבש והשאר בין הננסין והשולחנות נמצא כל המזבח בדרום. כיצד ס״ב אמות של מזבח וכבש וחמש אמות ומחצה בין כבש לכתל דרום הרי ס״ז אמות וחצי כשיעור חצי רחב העזרה וא״ת א״כ לרבי יהודה נמי לא נחלוק כל המותר בשוה ונתן מהם כ״א אמות וחצי בין הכבש והכותל ונמצא מזבח מכוון כנגד היכל וכותליו כיצד כ״א אמה וחצי בין הכבש ולכותל. ול׳ של כבש וי״ו של חצי המזבח הרי ס״ז וחצי כחצי רחב העזרה נשארו מן המזבח י״ו אמות כנגד חצי פתח ההיכל וכנגד חמש אמות של חלל ההיכל לצפון וכנגד שש אמות של עובי הכותל ואתיא שפיר כר׳ יהודה. י״ל דהא לא אפשר דא״כ לא נתתה (לכל) מקום השולחנות והננסים כי אם ג׳ אמות וחצי וזה אי אפשר שהרי השולח׳ לא סגיא להו בלא ד׳ אמות לכל הפחות כי ד׳ שולחנות היו. ובתוספתא קתני דמקום השולחנות שש אמות. ואפילו תימא דננסים ושולחנות חשיב כחדא אכתי לא אתי חושבנא לר׳ יהודה הלכך על כרחין ר׳ אליעזר היא וכדאמר׳ מכיון דלא אשכחן במזבח דעת רביעי. כל זה מיסודו של רש״י ז״ל ושל ר״י ז״ל בעל התוספות:

אורך כל העזרה מאה ושמונים ושבע אמות וכיצד הן מתחלקין אחת עשרה אמה לדריסת רגלי ישראל ואחת עשרה לדריסת רגלי הכהנים עם הדוכן ושלשים ושתים למזבח ועשרים ושתים משפת המזבח עד האולם הרי ע"ו ומן האולם ולפנים נקרא כולו היכל ושיעורו מאה אמה עם כותלי אולם וחללו ואמה טרקסין והיא מחיצה מבדלת:

וכיצד ההיכל מתחלק למאה אמה כותל אולם ר"ל רוחב אסקופת הפתח ועובי הכותל שמצידי האיסקופה מכאן ומכאן ושמכיפת הפתח ולמעלה עד סוף גובה הכותל חמש אמות ואולם עצמו והוא כיפה המתרחבת מכיפת הפתח ולפנים י"א אמות הרי י"ו וכותל ההיכל שש הרי כ"ב ואורך ההיכל מ' אמה הרי ס"ב וטרקסין אמה והיא מחיצה שבין ההיכל לבין קדשי הקדשים הרי ס"ג ובית קדשי הקדשים כ' אמה הרי פ"ג וכותל בית קודש הקדשים שש אמות הרי פ"ט אמות וחלל התא שלאחריו חמש אמות הרי צ"ד וכותל התא שש אמות הרי מאה אמה וע"ו שהיו בידיך הרי קע"ו ומכותל זה של תא עד כותל מערבי של עזרה י"א אמות אויר והוא אחורי הכפרת הרי קפ"ז ממזרח עד מערב ואע"פ שציור זה כך נתפרש במקומו וכמ"ש במסכת מדות בפרק חמישי מ"מ יש דוחים אותה מדכתי' באולם ויעש וכו' עשר ומפרשים שרוחב הכותל היה שש ורוחב האולם עשר:

רוחב העזרה כולה מן הצפון לדרום מאה ושלשים וחמש אמות וכיצד היו מתפרנסות מכותל דרומי עד הכבש י"ב אמה וחצי כדי להיות אויר בין הכותל לכבש עד שיעלו שם בריוח ושם הכבש מתחיל ושיעורו שלשים ושתים ועם המזבח ס"ב נמצא שפה הצפונית של מזבח החיצון לסוף ע"ד אמה וחצי ונמצא ששפה זו לסוף שבע אמות של חצי רוחב הצפוני של עזרה ונמצא המזבח כ"ה אמות שבו לרוח דרומי ושבע לרוח צפוני מכותל צפוני של מזבח עד הטבעות שמונה אמות וטבעות אלו הם מקום שחיטה לקדשים וקבועות ברצפה והיו מכניסין ראשי הבהמות באותן הטבעות והם כ"ד כמנין המשמרות כל אחת בשלה והיו מהן ששה שורות כל אחת בת ארבע טבעות ומקום הטבעות עצמן כ"ד אמות על כ"ד הרי ק"ו וחצי ולבד טבעות אלו שמונה אמות לשלחנות של שיש שבהן מנתחין ומדיחין את הבשר והם שמנה אמות בין הריוח שביניהן והשלחנות והכל נקרא מקום השולחנות הרי קי"ד וחצי ובצד השלחנות ננסים והם קרסים שבהן תולין את הבהמות ומפשיטין ומקום ננסין אלו י"ב וחצי והוא בית המטבחים והרי קכ"ז ושמנה שמן הננסין לכותל צפוני והרי קל"ה ומה שאמרו במקום אחר שהכבש ל"ב אמה ודאי כך הוא אלא שהוא לוקח מן המזבח שתי אמות אמה של כניסת יסוד ואמה של כניסת סובב ונמצא שהכבש למעלה היו לו ל"ב אמה ולמטה ל' אמה והמזרח למטה ל"ב ולמעלה ל' אמה הרי ס"ב בין למעלה בין למטה:

וזהו שאמרו כאן הכבש והמזבח ס"ב ומן המזבח לטבעות שמונה הרי ע' ומקום הטבעות כ"ד הרי צ"ד ומה שאמר מן הטבעות לשולחנות ארבע ומן השלחנות לננסין ארבע הכל מקום השלחנות והם ח' והרי ק"ב ומן הננסין לכותל צפוני ח' הרי ק"י והמותר שהן כ"ה אמה במה שיש בין ק"י לקל"ה הם בין הכבש לכותל דרומי ומקום הננסין והוא שבין הכותל הדרומי לכבש י"ב אמה וחצי ומקום הננסין י"ב וחצי כמו שבארנו:

וכיצד ההיכל מתפרנס לרחבו לחשבון ק' אמה עובי כותל האולם ה' אמות ומכותל האולם עד כותל הקדש י' אמות הרי ט"ו וכותלי הקודש הם ו' כותלים זה לפנים מזה וביניהם חמש מקומות פנויים בין החיצון והשני ה' אמות הרי כ' בין שני לשלישי ג' אמות בין שלישי לרביעי חמש בין רביעי לחמישי שש בין חמישי לפנימי שש נמצא הכל ארבעים מן הצד הצפוני להיכל וכנגדן בצד הדרומי ורוחב ההיכל בינתיים עשרים הרי מאה אמה וכבר ציירנו במקום מיוחד צורת ההיכל כולו והאולם והעזרה כולה עם הר הבית על הדרך המבואר כאן ובמסכת מדות:

בפרש"י בד"ה ואס"ד כו' דאוקמי כר"י כו' כצ"ל:

בד"ה רובא כו' חצי רוחב העזרה ס"ז וחצי וכשתתן מהן מכותל כו' שולחנות זו אצל זו אינו פחות מד' והן היו ח' שולחנות כדתנן בשקלים כו' פי' לי מור"י צדק כו' מן העשרים וחמש בין כבש לכותל כו' כצ"ל:

בא"ד טוב לי כמו שפרשתי עכ"ל וכל השאר מלומר כן שבשפת חצי רוחב כו' אינו בפי' ישן והוא מגומגם לפי ספרים שלנו שהרי שפת חצי היכל הוא חצי רוחב העזרה בחצי פתח היכל ועדיין לא כלה שם המזבח לפי פירושו עד לסוף ה' אמות אחרי זה לסוף צפונו של חלל הפתח אצל המזוזה כמו שפי' לעיל ודברים אלו שבשפת חצי רוחב היכל דרומי כלה המזבח כו' אין כאן מקומו אלא לקמן אליבא דראב"י דכוליה מזבח בדרום קאי וכל חצי חלל הפתח מגולה וק"ל:

תוס' בד"ה מן השולחנות כו' תימא כו' על השולחנות של שיש שבין העמודים והכא משמע כו' עכ"ל ואע"ג דהנך סתמי דתמיד ודמדות ע"כ דפליגי אהדדי כדלעיל בהך מלתא לא אשכחן תנאי דפליגי בהדיא וכה"ג כתבו התוס' לקמן בשמעתין וק"ל:

עוד שם תוס' בד"ה רובא דמזבח כו' למה לא פירש למעלה מכניסת היסוד מיד מגולה הפתח אמה כו' עכ"ל אין דבריהם מפורשים כל הצורך דלכאורה דר"ל דמיד במקום היסוד מגולה הפתח אמה ברוחב הפתח וחצי אמה בגובהו ומזה לא תירצו כלום דהא ודאי מחמת י"ב מעלות שבין אולם ולמזבח לא מכסי נמי הך חצי אמה בגובה שעל היסוד אבל עיקר קושייתם למאי דלא סליק אדעתייהו דמתכסי בי"ב מעלות תקשי להו דבכניסת היסוד שהיה רוחב אמה וגובה אמה מיד מגולה הפתח אמה ברוחב הפתח ובגובה ה' אמות וחצי ואהא תירצו דהתם נמי לא מתחזי רק חצי אמה דהי"ב מעלות מכסי ליה עד חצי אמה ולהכי ניחא ליה למנקט למעלה מסובב דנעשה מגולה עם מקום היסוד רוחב ב' אמות בגובה חצי אמה ודו"ק:

רש"י ד"ה והמותר. שרחבו מפורש בס' יחזקאל (מ). ושם בפסוק מ"ב מבואר שרחבן אמה וחצי ע"ש. ובדבור הסמוך כ' מקום ד' שולחנות אינו פחות מד'. הרי זו סתירה גדולה ול"מ מי שהעיר בזה. ובעיקר פירושו עמש"כ במדות שם בס"ד:

רש"י ד"ה רובא דמזבח (בסופו). ולבי מגמגם כו' וכיון של"פ צריך אתה לחלקו לחצאין כו'. כה"ג ממש פריך הש"ס בסנהדרין (ס"ד קיא) ע"ש:

תד"ה מן. מיהו קשיא כו' מדיחין אותם במיעוטן על שולחנות של שיש כו' מיהו ר"י ב"ב כו' במעוטן על שולחנות כו'. כצ"ל:

בסה"ד ר"ב זצ"ל. כצ"ל:

עשר אמות כנגד פתחו של היכל. י' אמצעית של רחבו: אחת עשרה לצפון. כנגד ה' אמות הנותרים לחלל ההיכל מן המזוזה ולצפון שהרי חלל ההיכל כ' אמה רחב וכנגד ו' של עובי כותל צפונית של היכל וכן לדרום נמצא רוחבו של מזבח מצומצם כנגד היכל וכותליו: ואי סלקא דעתך מדות רבי יהודה היא וכו'. פרכא היא דקא פריך הש''ס לרב אדא דאוקמיה כרבי יהודה ואי סתמי מדות רבי יהודה נינהו מזבח דאתא באמצע עזרה אליבא דסתמא דמדות מי משכחת לה: כל היקף העזרה. הגדולה אורך קפ''ז ובתוך אותו היקף נבנה הבית לצד מערבי והחצר והמזבח במזרחו היכל מאה אורך עם כותל אולם וחללו וכותל היכל וחללו ואמה טרקסין וחלל בית קדשי הקדשים ועובי כותל מערבי וחלל התא אחריו ועובי כותל חיצון הכי מיפרשא במסכת מדות ולקמן מייתי לה בפרק הוציאו לו (דף נב:): י''א אמה. היה מקום פנוי אחורי בית הכפורת בין כותל התא לכותל עזרה: הכבש והמזבח כו'. ולא פירש עכשיו מקום פנוי שבין כבש לכותל דרומי של עזרה ובסיפא קתני לה ועכשיו מונה והולך מן הדרום לצפון: מן המזבח ולטבעות. קבועים בקרקע בבית המטבחים שבצפון המזבח שנותנים בהן צוארי בהמות כששוחטין קדשי קדשים ששחיטתן בצפון: שלחנות. שעליהן מדיחים קרבי קדשים: ננסין. עמודים נמוכין התקועין בקרקע ואונקלאות של ברזל קבועין בהן שבהן תולין את הבהמה להפשיט: והמותר. ממאה ושלשים וחמש שלא נמנה כאן ומקום השלחנות שלא הוצרך לפרש שרחבו מפורש בספר יחזקאל אותו העודף חלקהו חציו לדרום בין כבש לכותל וחציה למקום הננסין: רובא דמזבח בדרום קאי. לפי מנין זה שהרי חצי רוחב העזרה ששים ושבע וחצי וכשתתן מהם מכותל צפונית לננסין שמונה ומן הננסין לשולחנות ד' הרי י''ב ומקום ד' שולחנות זו אצל זו אינו פחות מד' והן היו ח' שלחנות כדתנן בשקלים (דף ט:) נתונות ד' בראש ארבע נמצאו ד' זו אצל זו ברוחב הרי ט''ז ומשם לטבעות ארבע הרי כ' ומקום הטבעות כ''ד הרי מ''ד ומן הטבעות ולמזבח ח' הרי נ''ב ומקום הננסין י' אמות ומחצה שהוא חצי העודף הנשאר מהנותר שלא מנה במשנה שהרי מאה ועשר אמות מנה מן הכבש לצפון נשארו ממאה ושלשים וחמשה של רוחב העזרה כ''ה ונתנו לשלחנות ד' ונשאר כ''א אותן תחלוק למקום הננסין חציין וחציין [השניה] בין כבש לכותל הרי מן המזבח לצפון ס''ב ומחצה כשתתן חמש אמות הצפונית של מזבח עליהם הרי חצי רוחב העזרה שהוא ס''ז ומחצה נמצא כ''ז אמות מן דרומית של מזבח כלין בחצי דרומי של העזרה ונמצא צפונו של מזבח כלה לסוף צפוני של חלל הפתח אצל המזוזה צא ממקום המזבח ב' אמות של כניסת היסוד והסובב נמצא צפון חלל הפתח מגולה למעלה מכניסת הסובב ב' אמות ויכול לראות כהן שבראש הר המשחה דרך אותן ב' אמות את פתח ההיכל דרך פתח התחתון ואם תאמר גובה שש אמות שגבה המזבח עד כניסת הסובב סותם את פתח התחתון אינו כן שהרי קרקע העזרה לא עלה מקרקע הר הבית אלא י''ג ומחצה ושש של גובה הסובב הרי תשע עשרה ומחצה אכתי פש ליה פלגא דאמתא בגובה פתח התחתון אלא לאו ר''א היא ואיכסי ליה במעלה יתירה שמע מינה ולבי מגמגם ביה דיש לומר הואיל ולא פירשה המשנה מקום השלחנות שמא עם מקום הננסין הוא כלול באותו חלק שאתה חולק כ''ה אמות העודפים ברוחב העזרה על מאה ועשר המפורשין נמצא מן הכבש לכותל דרומי י''ב ומחצה והכבש והמזבח ס''ב הרי ע''ד ומחצה צא מהן ב' אמות של כניסת היסוד והסובב לצפון נשארו ע''ב ומחצה ולא נתגלה מחלל הפתח מלא החוט שהרי אמצעו של פתח באמצע רוחב עזרה שהיא לסוף ששים ושבע ומחצה הוסיף עליהן חמש אמות שיהיו שבעים ושתים ומחצה כללתה כאן חמש אמות של חצי הפתח הצפוני ואני כך שמעתי שמקום השלחנות כלול עם מקום הננסין אבל מה ששנינו כאן והמותר בין כבש לכותל ומקום הננסין פירש לי מורי צדק רבינו יצחק בר יהודה ז''ל שנים עשר מן העשרים וחמש בין כבש לכותל ושלש עשרה למקום הננסין והשלחנות ונתן טעם לדבריו לפי שבין כבש לכותל מקום פנוי וכאן יש צורך תשמיש של שלחנות וננסין ונמצא מחלל הפתח מגולה חצי אמה ולבי מגמגם לפי שהיה לתנא לפרש וכיון שלא פירש צריך אתה לחלקו לחצאין ואם באת להרבות כאן ולמעט כאן יכול אתה לגלות הפתח כמה שתחפוץ או לכסות כמה שתחפוץ לפיכך טוב לי כמו שפירשתי (מלומר כן שבשפת חצי רוחב היכל דרומי כלה המזבח והוא כנגד חלל הפתח):
המדקדק יבין שקודם שירד גובהו שני אמות ומחצה נפקא ליה שיפועו מכנגד הפתח וא''כ הוי מצי לאוקומי כר''ש או כרבי יוסי דאית ליה נמי מזבח ממוצע בפרק קדשי קדשים אלא משום דר' יהודה שמעינן ליה בהדיא וכי האי גוונא איכא בפרק קדשי קדשים (זבחים דף נח:) דאמר רב אדא בר אהבה הא מני רבי יהודה היא דאמר מזבח ממוצע וכו' ופריך ונוקמא כרבי יוסי ובממוצע ומשני משום דרבי יהודה שמעינן ליה בהדיא ומהתם קשיא לן על פירוש רבותיו של רש''י שפי' הא מני רבי יהודה היא ההיא דמדות דא''כ תיקשי ליה דרב אדא בר אהבה גופיה אוקי התם סתמא דתמיד דתנן ביררו משם עצי תאנה וכו' כר' יהודה ואיהו מוקי הכא סתמי דמדות כוותיה והאמר לעיל דסתמי דתמיד פליגי אדמדות וא''כ ליכא למימר דסתמי תמיד ומדות כרבי יהודה וי''ל דבלאו הכי מקשה ליה שפיר מסתמי דמדות גופייהו וממזבח גופיה דפריך ומי מצית מוקמי לה כרבי יהודה וכו': מן השלחנות לננסין ד'. תימה דתנן במסכת תמיד פרק אמר להם הממונה (דף ל:) בית המטבחים היה לצפונו של מזבח ועליו שמנה עמודים ננסין וכו' עד שבהן תולין ומפשיטין על השולחנות של שיש שבין העמודים והכא משמע שיש ריוח ד' אמות ביניהן וי''ל הני אחריני נינהו הני דהתם עומדים בין העמודים שבהן תולין ומפשיטים והבהמה מונחת על השלחנות כדי שלא תהא נגררת על גבי קרקע והני דהכא היינו ח' שלחנות של שיש דאמר פ' לא היו כופתין (תמיד לא:) שהיו מדיחין עליהן הקרביים מיהו קשיא דבפ' לא היו כופתין (שם עמוד א) תנן הקרביים מדיחין אותם במעוטן על שלחנות של שיש שבין העמודים אלמא דהני נמי ביני עמודים הוו קיימי מיהו ר''י בר ברוך גרס התם במעוטה של שלחנות שבבית המטבחים א''נ י''ל אע''פ שהיו רחוקים ד' אמות קרי ליה בין העמודים ואע''פ שרחוקים ד' אמות לא היה בהמה נגררת בארץ שגוף הבהמה גדול ומגיע לשולחנות כדאיתא בבראשית רבה (פ' ס''ה) דכשמרכיבים כבשי התמיד על הגמלים היו נגררים בארץ מצאתי בתוספת תמיד יסוד רבינו רבי ברוך זצ''ל: רובא דמזבח בדרום קאי. מה שפירש''י שלמעלה מכניסת הסובב מגולה מפתח ב' אמות לרוחב הפתח חצי אמה בגובהו אין לתמוה למה לא פירש למעלה מכניסת היסוד מיד מגולה הפתח אמה

פרשנים

שיעורים זמינים
טוען שיעורים…

בחירת עמוד

חיפוש בעמוד