יומא יז ע"א

אלא לאו שמע מינה [האם לא תלמד מכאן] כפי שהסברנו בראשונה, כי מסכת מדות כשיטת ר' אליעזר בן יעקב היא, ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד ממנה] שכן הוא.

א רב אדא בריה [בנו] של רב יצחק אמר תירוץ אחר לסתירה בדבר מקומה של לשכת הטלאים: האי לשכה אקצויי מקציא [לשכה זו מובדלת היתה] מן הפינה, שלא עמדה ממש בקרן בית המוקד אלא באמצעה לצד מערב, ומשום כך דאתי [מי שבא] מצד צפון מתחזיא ליה [נראית לו] לשכה זו סמוכה לצד דרום ואילו דאתי [מי שבא] מצד דרום מתחזיא ליה [נראית לו] בצד צפון.

ומעירים: על כל פנים מסתברא [מסתבר] כי לשכה זו סמוכה יותר לצד מערבית דרומית הואי [היתה]. ממאי [ממה, מהיכן] לומדים אנו את זו — מדרמינן [ממה שאנו משליכים, מראים סתירה] ממשנה אחת במסכת תמיד בה נאמר כי לשכת לחם הפנים היתה בקרן מזרחית צפונית על משנה אחרת במסכת מדות, בה נאמר כי לשכת לחם הפנים היתה דרומית מזרחית,

ומשנינן [ומתרצים אנו] ממה שאמר רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע כדי לישב את הסתירה: מר [חכם זה] של מסכת מדות קא חשיב [חושב] דרך ימין, והריהו פונה איפוא מדרום למזרח ומשם לצפון ומשם למערב, ומר [וחכם זה] של מסכת תמיד קא חשיב [חשב] ומנה את הלשכות לכיון ההפוך דרך שמאל, מדרום למערב ומשם לצפון ולמזרח. ולכן, ודאי לדברי הכל לשכת לחם הפנים אכן מצויה באותו מקום ואין כאן איפוא חילוקי דעות.

תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות

דף יז - א

אלא, לאו, שמע מינה דתנא דמסכת מידות - רבי אליעזר בן יעקב היא.

ומסקינן: שמע מינה.

רב אדא בריה דרב יצחק אמר לתרץ את הסתירה לעיל אודות הסתירה בין המשניות ביחס למקומה של לשכת הטלאים:

האי לשכה של טלאים ארוכה מאד היתה, ואקצויי מקציא, שהיתה בצד מערב ומשוכה לשני הצדדים, לצפון ולדרום, עד סמוך לשני קצות העזרה, מצד דרום ומצד צפון.

ולכן, למי דאתי שבא מצד צפון - מתחזיא ליה נראית לו מחמת ארכה, כאילו עיקרה של הלשכה הוא בדרום מערב.

שהרי הוא רואה שטח ריק בשטח הדרומי, שלידו, ואחריו הוא רואה שמתמשכת הלשכה.

והוא אינו רואה את השטח הריק בצד השני, בין הלשכה לצד הצפוני. ולכן, נדמה לו שעיקר הלשכה הוא בדרום מערב, אלא שהיא משתרעת גם לשטח הצפוני.

ולמי דאתי מצד דרום - מתחזיא ליה לפי אותו עקרון כאילו עיקרה נמצא בצפון.

ועוד אמר רב אדא: ומסתברא - דלשכת הטלאים עיקרא במערבית דרומית הואי, שהיתה משוכה יותר לצד הדרומי.

דהיינו שהשטח הריק בין צדה הדרומי של הלשכה לבין חומת העזרה הדרומית היה יותר מצומצם מהשטח הריק שבין צדה הצפוני של הלשכה ובין חומת העזרה הצפונית.

ממאי יש להוכיח זאת?

מדרמינן סתירה בין המשניות, מהמשנה במסכת מדות האומרת שלשכת לחם הפנים היתה בפינה הדרומית מערבית, אלחם הפנים, על המשנה במסכת תמיד שמשמע ממנה שהיא היתה בפינה המזרחית צפונית.

ומשנינן על סתירה זו: אמר רב הונא בריה דרב יהושע:

מר, התנא במסכת מידות, קא חשיב למקום הלשכות למי שבא דרך ימין.

ומר, התנא במסכת תמיד, קא חשיב למקום הלשכות למי שבא דרך שמאל.

ומעתה אין סתירה בין המשניות.

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

Rather, must one not conclude from it that that the mishnayot in tractate Middot are in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov? The Gemara concludes: Indeed, conclude from it that this is so.

§ In an additional attempt to resolve the contradiction with regard to the Chamber of the Lambs, Rav Adda, son of Rav Yitzḥak, said: This chamber was removed from the corner, as it was not actually in the corner of the Hall of the Hearth but was located along the middle of the western side of the hall. And therefore, for one who comes from the north, the chamber appears to him to be in the south of the hall; and for one who comes from the south, the chamber appears to him to be in the north of the hall.

The Gemara comments: In any event, it is reasonable to say that this chamber was closer to the southwest corner than it was to the northwest corner. From where does one arrive at that conclusion? From the fact that we raise a contradiction between the mishna in tractate Tamid, where we learned that the chamber in which the shewbread was prepared stood in the northeast corner, and the mishna in tractate Middot, where we learned that the chamber in which the shewbread was prepared stood in the southeast corner.

And we resolve the contradiction based on what Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: The Master in tractate Middot envisions the chambers as one coming via the right, from the south to the east, then to the north and then to the west. And the Master in tractate Tamid envisions the chambers as one coming via the left, from the south to the west, then to the north and then to the east. Both agree with regard to the location of the chamber in which the shewbread was prepared; they merely describe that location from different perspectives.

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

וכי מאן תנא מדות ר' אליעזר בן יעקב ובא רב אדא בר רב יצחק לאוקומה בלא חלוקה וא' הא לשכה איקצויי מיקצייא מאן דאתי מצפון כו'.

פי' איקצויי מיקצייא כלו' עומדות במקצוע [משוכה] מן הזויות כמעט ומאן דקאי לדרומה חזי לה בצפון ומאן דקאי בצפון חזי לה בדרום והאי דקריא צפונית צפונית לעזרה. והאי דקרי לה דרומית דרומית לחיל. ולא פליגי ולעולם בקרן דרומית דהני ד' הוו בתרתי מתניתין. ד' לשכות היו שם במקום אחד באמצע מקצועותיו מרובעות שתים כנגד שתים וקיימן לצפון עזרה שתים סמוכות לעזרה ושתים סמוכות לחיל הסמוכות לעזרה בקדש והסמוכות לחיל בחול. ושתים דברי הכל שמותיהן שוין לשכת הטלאין ולשכת שעושין בה לחם הפנים. וב' האחרות האי תנא קרי להו לשכת החותמות ולשכת בית המוקד והאי תנא לא פריש לה אלא בסימנין וכולן על שם בית המוקד ומסתברא לשכת הטלאים היא מערבית דרומית לומר שסמוכה היא לעזרה. והשונה צפונית מערבית לומר שסמוכה היא לחיל. ומנ"ל שהיא דרומית מערבית מדרמינן לשכת לחם הפנים אלשכת לחם הפנים.

ומשנינן אמר רב הונא משמי' דרב יהושע מר חשיב דרך ימין ומר חשיב דרך שמאל.

האי לשכה אקצויי מקצייא. פי׳ שלא היה כלה ברוח צפונית מערבית ולא בדרומית מערבית אלא שתופסת מן הצפון והדרום של לשכה ואמרינן דמסתברא דרובא בדרום ומערבית דרומית היא ממאי מדרמינן במסכת תמיד מלשכת לחם הפנים דמסכת תמיד ללשכת לחם הפנים דמדות דאלו במסכת מדות קתני שהיא דרומית מזרחית ואלו מסתמא דתמיד משמע שהיא צפונית מזרחית שהרי לשכת הטלאים קתני שהיא צפונית מערבית. ורביעית לה לשכת לחם הפנים וכי אזלת בלשכאו׳ אלו מימין לשמאל. תהא לשכת לחם הפנים בקרן צפונית מזרחית ומשנינן מר קא חשיב דרך ימין ומר קא חשיב דרך שמאל. פי׳ דמתניתין דמדות חשיב להו דרך ימין כדקתני בה בהדיא. ותנא דתמיד חשיב דרך שמאל. ואי אמרת בשלמא דלשכת טלאים מערבית דרומית היא. כי אזלת דרך שמאל הויא לשכת לחם הפנים מזרחית דרומית כמתני׳ דמדות אבל אי אמרת דלשכת טלאים מערבית צפונית אפילו תיזיל לדרך שמאל לא מיתרץ לחם הפנים ולא הוי אלא בלשכה שהיא מערבית דרומית אלא ש״מ דלשכת טלאים מערבית היא. וידוע כי המחשב דרך ימין הולך ממזרח לצפון ומצפון למערב וממערב לדרום. והמחשיב דרך שמאל הולך בהפך ממזרח לדרום ומדרום למערב וממערב לצפון. והקשה ריב״א ז״ל כי רמינן לחם הפנים אלחם הפנים אמאי לא אמרי׳ דאקצויי מקצייא לרוח מזרח בין צפון לדרום ומאן דאתי מדרום קרי לה צפונית מזרחית ומאן דאתי מצפון קרי לה דרומית מזרחית וכדמתרצינן בלשכת הטלאים ותירץ ז״ל דליכא לשנויי הכי אלא בלשכת הטלאים דקתני בה תנא שהיא במקצוע צפונית מערבית ולהכי נקט לישנא דמקצוע לומר דאקצויי מקצייא. ועוד י״ל דכל היכא דאפשר לאוקומה כפשטה בדרומי׳ מזרחית דוקא כדקתני הא עדיפא טפי מלמימ׳ דאקצויי מקנייא. דההוא שינויא דחיקא מה שאין כן באידך דחושבנא בעלמא הוא וזימנין דחשיב להו דרך שמאל כדמפר׳ תלמודא (הגהה לאחד קדוש ז״ל קשיא לי ואמאי לא תריצנא בלשכת טלאים דמר קא חשיב דרך שמאל ומר קא חשיב דרך ימין ועוד דאי דרך שמאל אזיל תו לא אצטריכינן לטעמא דאקצויי אקצייא ובין לשכת טלאים ובין לשכת לחם הפנים מתרצי בהני ודוק. ואולי אומר דמאן דאמר אקצויי מקצייא הכי גמיר ליה מרביה ולא מסבר׳ דנפשיה אמרה אלא דקשיא לי עוד דאי קימ׳ במקצוע דרומית מערבית פירושה דטפי קימ׳ בדרומית מערבית מבצפונית מערבית אם כן מאי האי דאמרי׳ דמאן דאתי מדרום חוי לה בצפון וכי תימא דמ״מ הואיל ולא קימ׳ ממש במקצוע מערבי דרומי חזי לה בצפון אם כן לא מתריץ לחם הפנים דהא חזי לה במקצוע דרומית מערבית מאן דאזיל דרך שמאל לכך יש לי לפרש דמאי דאמרי׳ ומסתברא לאו על תירוצא דאקצויי מקצייא קימ׳ אלא דנדינן מנה ואמרינן דמסתברא דלאו אקצויי מקצייא אלא דקימ׳ במקצוע דרומית מזרחית ממש ומר קא חשיב דרך שמאל ומר קא חשיבי דרך ימין כתירוצ׳ בלחם הפנים ובהכי מתרצי כולהו דאי אמרת דאקצויי מקצייא אפילו אי תימא דטפי איתה לדרומית מערבית היכי מתרצא ההיא דתמיד דאף אם ילך לשמאלו היתה צפון העולם דרומו והדרום צפונו לא משכחת לה תירוצא ודוק ובמאי דתרצי׳ בלחם הפנים איתרצא ממילא לשכת טלאים בהכרח ותו לא מידי ודע דלשכת בית המוקד דמשנת תמיד היא היא לשכה שגנזו בה אבני מזבח כו׳ דמשנת מדות ולשכת החותמות במסכת תמיד היא היא שיורדין בה לבית הטבילה דמס׳ מדות ודע עוד דצפון בדרום ודרום בצפון מחלפי לפי הילוכו של אדם אם לשמאל אם לימין אבל מזרח ומערב לא דהא חזי איניש זריחת השמש ומערבו ובדרך זה יתבאר לך כל זה).

האי לשכה אקצויי מיקציא וכו'. הקשה ריב"א למה הוצרך לתרץ כן לישני ליה דבית המוקד היה לצפונו של עזרה וא"כ היה אז דרום בית המוקד צפון עזרה וא"כ הא דקאמר בתמיד דלשכת טלאים היתה במקצוע צפונית מערבית היינו צפונית מערבית דעזרה שהוא מערבית דרומית של בית המוקד והיינו דקאמר במס' מדות דלשכת טלאים מערבית דרומית דאבית המוקד קאי^א)צ"ל ואתי. (נמי ובהכי אתי נמי) שפיר מלחם הפנים דקחשיב לי' במדות בקרן מזרחית דרומית ובתמיד חשיב ליה רביעית בקרן [מזרחית] צפונית דהא דחשיב ליה במדות בקרן מזרחית דרומית היינו מזרחית דרומית דבית המוקד שהיא צפונית [מזרחית] של עזרה ואתי נמי שפיר הא דקתני בתמיד לשכת בית המוקד ולשכת החותמות דלא חשיב הכא שאותן שתיהן לבדן היו בעזרה ובמדות חשיב לשכה שבה גנזו בני בית חשמונאי אבני מזבח ולשכת בית הטבילה דלא חשיב התם ואין זו קושיא כלל כי אין לו למנות לשכת לחם הפנים ולשכת טלה קרבן בעזרה ובבית המוקד שהרי לא היו אלא באחת מהן ומחיצה מפסקת בין שתיהם וא"כ היאך היו שם ד' לשכות והלא לא היו שם ועוד וכי היו אורך העזרה ובית המוקד מכוונין בצמצום והא ודאי לא היו כן ולעיל פי' דאתי שפיר דלא פריך אלא מלשכת טלה קרבן ומלחם הפנים אבל קשה לרבי דאמאי לא משני גבי לחם הפנים דאקצויי מיקציא כמו גבי לשכת טלה קרבן:

ומר קדשים דרך שמאל פי' ותבא לשכת הטלאים מערבית דרומית ולשכת החותמות מערבית צפונית ולשכת בית המוקד צפונית מזרחית ולשכת לחם הפנים מזרחית דרומית ומאי דתנן במדות מזרחית צפונית כת גנזו בית חשמונאי אבני מזבח האי לשכת בית המוקד דתני בתמיד וצפונית מערבית שבה יורדין לבית הטבילה היא לשכת החותמות דתני בתמיד והאי הוהה בכל חדא וחדא:

בא"ד וכי פלגינן בחמשה ועשרים אמות י"ב כו' א"כ הוו ע"ד ומחצה ולא כו' עכ"ל כצ"ל:

בפרש"י בד"ה אלא לאו כו' הא שמעינן מהא סתמא שאוכל המזבח שבעה אמות בצפון כו' עכ"ל הוא מגומגם דלפי פירושו דלעיל אינו אוכל המזבח לצפון רק ה' אמות אלא לפי קושייתו [דהקשה] לעיל אמאי לא משני כך דשלחנות כללו בננסין מתפרשת הכי דאוכל המזבח שבעה בצפון ודו"ק:

בא"ד נמצא אמצעו של מזבח לסוף ס"ז כו' ובד"ה מדרמינן לחם הפנים דהוה ס"ד שהוא כו' ובד"ה ומשנינן כו' וממערב לדרום והבא להקיף סביב כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ומר קחשיב כו' קתני בתר שהיו מפיסין כו' בפ"ב אמר שהיו מפיסין בלשכת הגזית אלמא דקאי כו' כצ"ל:

בד"ה ומר קחשיב כו' מתחזיא בצפון דלשכת טלאים צפונית כו' וההיא דמדות נמי מתוקמא דרך ימין וק"ל וי"ל דע"כ כו' עכ"ל לפי קושייתם הוא כזה /במקור יש שרטוט/:

בא"ד ואפילו הכא מתרצא שפיר ההיא דלחם הפנים כזה /במקור יש שרטוט/ כו' עכ"ל:

רש"י ד"ה רב אדא. שארוכה היא כו' ומארכת לצד כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה ומשנינן. ומצפון למערב והבא להקיף כו'. כצ"ל:

תד"ה רובא. ומה שהקשה רש"י כו' והשאר לשולחנות ומקום הננסין א"כ הוו ע"ד כו'. כצ"ל:

תוס' ד"ה ומר (הב'). ובההיא דמדות משמע דאותם כו'. כצ"ל:

אלא לאו שמע מינה ראב''י היא. ואיכסי ליה במעלה יתירה ולא במזבח דשמעינן ליה לראב''י בפ' שלישי (לקמן דף לז.) דאמר כוליה מזבח בדרום קאי וכל חצי חלל הפתח מגולה ואי קשיא היכי מתוקמא סתמא מדות אליביה הא שמעינן מהא סתמא שאוכל המזבח שבע אמות בצפון על כרחיך הכי מפרשי' הני עשרים וחמשה אמות שאתה נותן שאין בין כבש לכותל אלא חמשה אמות ומחצה והכבש והמזבח ששים ושתים הרי המזבח כולו בדרום קאי וכולו כנגד אמצע עזרה והמותר כולו למקום הננסין וא''ת אם כן שלא דקדק התנא לחלקו לחצאין ויש לך להרבות ולמעט להיכן שתרצה כר''י נמי מצית מוקמת לה ויהא מזבח ממוצע באמצע עזרה כיצד תן עשרים ואחד ומחצה מהם בין כבש לכותל והכבש שלשים וחצי המזבח ששה עשר נמצא אמצעו של מזבח לסוף ס''ז ומחצה שהוא אמצע עזרה הא לא מצית אמרת שלא יהו מקום השולחנות והננסין אלא שלש ומחצה ובעיני נראה לפרש הא דרב אדא בר אהבה וכל הסוגיא בלשון אחר רב אדא בר אהבה אמר הא מני אמתניתין דתמיד אמר להם הממונה קאי דרמיא מדות עילויה מתניתין דתמיד דפליגי אסתמא דמדות ר''י היא דשמעינן ליה דפליג אסתמא דמדות דתניא ר''י אומר מזבח ממוצע וכו' ואי ס''ד מדות ר''י היא מי משכחת לה והא תנן כו' אלמא רוביה דמזבח בדרום קאי שמע מינה ולא גרסינן אלא לאו שמע מינה ר''א היא והכי פירושו שמע מינה מדות לאו ר' יהודה היא: רב אדא בר יצחק אמר הא לשכת הטלאים אקצויי מקציא. בשתי המקצועות נראית שארוכה היא ועומדת במערב ומארכת לצד הצפון ודרום עד קרוב למקצועות שמכאן ומכאן: ודאתי מצפון מיתחזיא ליה. שמשוכה לצד דרום יותר: ודאתי מדרום מיתחזיא ליה. משוכה לצד צפון: מסתברא דבמערבית דרומית הוה. טפי ומודי בה תנא דתמיד אלא דנקיט סידרא מדרום לצפון מיתחזי ליה דרך הילוכו כאילו הוא בצפון: מדרמינן לחם הפנים. דהוה סלקא דעתיה שהוא מונה והולך דרך ימין מצפון למערב וממערב לדרום ומדרום למזרח לשכת הטלאים בצפונית מערבית לשכת החותמות במערבית דרומית לשכת בית המוקד בדרומית מזרחית לשכת לחם הפנים במזרחית צפונית והוה רמינן עלה מתני' דמדות דקתני דרומית מזרחית היא היתה לשכת לחם הפנים: ומשנינן אמר רב הונא בריה דרב יהושע. תנא דמדות קא חשיב דרך ימין כדמפרש בהדיא דקאזיל ומני מדרום למזרח וממזרח לצפון ומצפון למערב וממערב לדרום והבא להקיף סביב כל הבית ומקיף דרך ימין מבחוץ זהו סדר הקפתו ומתניתין דתמיד דלא פירש מידי איכא למימר דדרך שמאל מנה ותו לא תיקשי מידי מהשתא:

דהדין עמו דהתם לא מתחזיא פתחא מחמת י''ב מעלות שבין האולם ולמזבח להכי נקט למעלה מן הסובב לפי שאותם מעלות הם שש אמות והם כלים כנגד כניסת הסובב שהוא כמו כן שש אמות מן הקרקע ומה שהקשה רש''י אמאי לא משני דשולחנות בכלל ננסין וכי פלגינן בכ''ה אמות י''ב ומחצה בין הכבש לכותל והשאר לשולחנות א''כ הוו ע''ד ומחצה ולא מתחזי פיתחא בכניסת היסוד והסובב לא ידענא מי דחקו לפרש כן שהספר מקשה מהנהו ב' אמות דכניסת היסוד והסובב ומתוך כך הקשה מה שהקשה שהרי נוכל לפרש דבפשיטות הוא מקשה והא ר''י אית ליה מזבח ממוצע וסתמא דמדות לית ליה ממוצע ולכל הפחות רוביה בדרום וא''כ סתמא דמדות דלא כוותיה והא דמסיק אלא שמע מינה ר' אליעזר בן יעקב היא דאמר כוליה בדרום ולא קאמרינן דמתניתין דמדות ס''ל דרוביה בדרום ולהכי היה כותל מזרחי נמוך משום דמיכסי פיתחא כשנאמר שי''ב אמות ומחצה היה בין כבש לכותל וא''כ לא יהיה לו ראייה מההיא דתיתי כראב''י יש לומר משום דלא אשכחן אלא שלש מחלוקת בהא מילתא איכא למאן דאמר כוליה בצפון ואיכא למ''ד כוליה בדרום ואיכא למ''ד ממוצע וכיון דההיא דמדות לא מצינן לאוקמא כמאן דאמר כוליה בצפון ולא כמאן דאמר ממוצע אין לנו לבדות מלבנו מחלוקת רביעית ולומר דקסבר מתניתין דמדות רוביה בדרום כיון דלא אשכחן תנא דאמר הכי אלא על כרחיך ראב''י היא דאמר כוליה בדרום ומה שפירש רש''י הא מני ר''י היא דקאי אההוא דתמיד אין הלשון משמע כן דהכי הוה ליה למימר מאן תנא תמיד ר''י היא ועוד לשון הא מני רבי יהודה היא משמע דקאי אהך דסליק מינה ועוד כיון דלא אתא לשנויי אלא דלא תקשי סתמא דתמיד אדמדות וקאמר ר''י היא אההיא דתמיד ואין לו כח לאוקמה כוותיה אלא משום דאשכחן דפליג אמדות טפי הוה ניחא למימר מדאשכחן בריש פרק קדשי קדשים (זבחים דף נח:) דסתמא דתמיד קא סברא מזבח ממוצע כרבי יהודה ולא כראב''י דקסבר כוליה בדרום קאי ועוד קשה לימא אבא שאול היא אההיא דתמיד כמו שהוכחתי לעיל דסתמא דתמיד דפליג אסתמא דיומא אבא שאול היא ועוד שהוא מוחק הספרים דבכל הספרים גרס במסקנא אלא לאו שמע מינה ראב''י היא שמע מינה: ומר קא חשיב דרך שמאל. תימה לי לימא אידי ואידי דרך ימין ותנא דתמיד קא חשיב מגואי דקאי בבית המוקד גדול ופניו כנגד הלשכות ותנא דמדות קאי מאבראי בעזרות ופניו ללשכות וקל להבין וי''ל דבמסכת תמיד פרק אמר להן הממונה (דף ל.) קתני בתר שהיו מפיסין אמר להן הממונה הביאו לי טלה מלשכת וכו' ולקמן בפ''ב (דף כה.) אמר שהיו מפיסין בלשכת הגזית אלמא דקאי מאבראי ולא קאי בבית המוקד ולהכי לא אוקמא דקאי מגואי: ומר קחשיב דרך שמאל. תימה לי אמאי לא משני דאידי ואידי דרך ימין קא חשבי אלא דלשכת לחם הפנים נמי אקצויי מקציא דקיימא במזרח ומאן דאתי מצפון מתחזיא בדרום ומאן דאתי מדרום מתחזיא בצפון דלשכת טלאים צפונית מערבית ולשכת החותמות דרומית מערבית ולשכת בית המוקד דרומית מזרחית ולשכת לחם הפנים מזרחית צפונית וההיא דמדות נמי מתוקמא דרך ימין וקל להבין וי''ל דעל כרחך לשכת החותמות ולשכת בית המוקד הם היו אותם שתי לשכות דקא חשיב במסכת מדות (פ''א משנה ו') אחת שבה גנזו בית. חשמונאי אבני מזבח ואחת שבה יורדין לבית הטבילה דליכא למימר הני אחריני נינהו שהרי לא היה בבית המוקד אלא ארבע לשכות ואי אחריני נינהו א''כ הוו שש לשכות ואי אמרת אידי ואידי דרך ימין קא חשיב אם כן בההיא דתמיד משמע דלשכת החותמות ולשכת בית המוקד אחת בקרן מערבית דרומית ואחת בקרן מזרחית דרומית ובההיא דמדות כי חשבת דרך ימין משמע דאותם שתי לשכות היו אחת בקרן מזרחית צפונית ואחת בקרן מערבית צפונית מיהו הא קשיא לן מנא ליה הא דקאמרינן מסתברא דבקרן מערבית דרומית הואי דילמא צפונית מערבית הואי ואפ''ה מיתרצא שפיר ההיא דלחם הפנים כזה

יומא יז ע"א - פירוש שטיינזלץ

דף יז - א

פרשנים

בחירת עמוד

תצוגה וקריאה

שמירה ושיתוף

חיפוש בעמוד