בא ללמד ונמצא למד^[1] - כשכתוב בתורה דבר המלמד על חברו בתורת היקש, יש שאין המלמד בא רק ללמדנו על חברו אלא גם ללמוד ממנו

כלל זה הוא אחת משלשים ושתים מידות שרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי היה דורש (ברייתא דל"ב מידות יב), ונאמר לרוב במדרשי התנאים ובתלמוד בסגנון: "וכי מה למדנו מ..., אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד".

מדוע אינו מלמד

שלשה טעמים יתכנו מדוע אין ההיקש מלמד על חברו:

• שהדין שהמלמד בא לגלות בדבר השני כתוב מפורש בדבר השני גופו, ואינו צריך ללמוד מהמלמד, כמו: כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה (דברים כב כו), שאין נערה המאורסה צריכה ללמוד מרוצח שהיא אנוסה ופטורה, שהרי נאמר בה: וְלַנַּעֲרָ לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר וגו' צָעֲקָה הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ (שם כו-כז. פסחים כה ב, ורש"י ד"ה מה למדנו ור"ן שם).

• שהדין שבאים ללמדו בדבר השני הוא פשוט, שמעצמנו אנו יודעים אותו, כמו: וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה (ויקרא יח כב), ש"משכבי אשה" בא ללמד ששני משכבות יש באשה, כדרכה ושלא כדרכה, אבל דין זה אין צורך ללמוד בזכר מאשה, שהרי כל משכב זכר שלא כדרכה הוא (סנהדרין נד א, ורש"י ד"ה ונמצא למד).

• שהמלמד עצמו לא ידוע לנו מה דינו, כמו: וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ (שמות כא ט), ואין אנו יודעים מה משפט הבנות (מכילתא משפטים נזיקין ג).

אם בא רק ללמוד או אף ללמד

בא ללמד ונמצא למד מתפרש - על פי רוב - במובן של "ונמצא אף למד", כלומר: ששניהם למדים זה מזה (רש"י סנהדרין עג א ד"ה וכי מה; תוספות שם ד"ה הרי), שהרי עיקר פשט הכתוב הוא שבא ללמד, וכשאנו אומרים שנמצא אף למד אין אנו באים לבטל פשוטו של מקרא שבא ללמד, שהוא העיקר (מהרי"ט אלגזי בכורות ה מא).

ואף על פי שהדין הנגלה שבא ללמד אין בו צורך מחמת אחד משלשה הטעמים שלמעלה, מכל מקום בא ללמד על איזה דין אחר: כגון "משכבי אשה", שאמרו: הרי זה בא ללמד ונמצא למד, שהבא על אשה שלא כדרכה חייב (סנהדרין נד א, ורש"י ד"ה ונמצא למד), שניהם למדים זה מזה, שמשכב זכור למדים מאשה שחייב בהעראה (תוספות סנהדרין עג א ד"ה הרי, על פי גמ' שם נה א).

אולם יש שאמרו "בא ללמד ונמצא למד" ולא מצינו בו אלא מה שהוא למד, כמו "כמשפט הבנות יעשה לה", ולא מצינו שהאמה למדה מהבנות^[2]; ויש שתלה הדבר במחלוקת של תנאים, אם אומרים בא ללמד ונמצא אף למד, או שאומרים ונמצא למד ואינו מלמד כלל (מהרי"ט אלגזי שם, על פי בכורות לג א).

הערות שוליים