|
ורדא הגדרה[1] - חלק קטן של הריאה, בין האונות שבצד ימין לאומה, לפנים מהן[2] ====צורתהמקומה וצורתהלריאה יש בצד ימין אונא (ראה ערכו) קטנה, ואינה עומדת בשורה עם האונות (רמב"ם שחיטה ח א; טוש"ע יו"ד לה ב), אלא בפנים (טוש"ע שם), בין האומה (ראה ערכו) והאונא (תמים דעים להראב"ד קנא), למטה מן האונות (בדיקות למהר"י ווייל ג ב), היינו אחר כלות מנין האונות, אצל שורש האונא והאומא, בצד הפנימי נגד החיתוך שבין שתיהן (תיקון הבדק על מהר"י ווייל שם). ויש לה כמו כיס בפני עצמה, והיא בתוכו (רמב"ם שם). ויש לה חריץ, וכשנופחים הריאה הוא מכוון נגד החיתוך שבין אומא לאונא, וגבה נגד הלב, ופניה נגד הכליות (מהר"י ווייל שם, והביאו בדרכי משה יו"ד לה אות ג, וש"ך שם סק"ח). וסמפון שלה מכוון כנגד אויר שבין האונא והאומא, כי סמפונות אונא ואומא שוים זה אצל זה, וסמפון הורדא משוך למטה מהן (תיקון הבדק שם). הורדא שמינית לחלקי הריאה, שהם שתי האומות, וחמש האונות (האשכול [אלבק] קעה א), אבל אינה מן המנין (רמב"ם שם. וראה להלן בחסר הורדא). הכינוי ורדאהטבחים קוראים לה עינוניתא דורדא, עינוניתא - כמו אינוניתא, היינו אונה קטנה (רש"י חולין מז א ד"ה עינוניתא), וורדא, שהיא דומה לורד (רמב"ם שם), אם מפני קלישותה וצבעה האדום (רש"י שם), או מפני צורתה (ים של שלמה חולין ג לא) שהיא עגולה (אגור אלף קיא. וברבנו ירוחם טו ו: כעלה הורד). יש שקוראים אותה גנב, על שמונחת בכיס (מהר"ץ ג ד, וראה דרכי תשובה יו"ד לה ס"ק יג). שיעורהשיעורה כחלמון ביצה בבהמה דקה, ובגדולה לפי גודלה (מהר"י ווייל א ד, הובא בדרכי משה שם), היינו כפליים מבדקה (מחזיק בדק ותיקון הבדק שם). חסרורדא שחסרה, נחלקו ראשונים:
וכתבו הפוסקים שכן נהגו הנוהגים כבני אשכנז[3], ואין לשנות (רמ"א שם, וכן פסקו כל הבאים אחריו). וכתבו אחרונים שבמדינה שאין מנהג ידוע - יש להכשיר, כי רבו הראשונים המכשירים (שמלה חדשה שם כח, ותבואות שור ס"ק מב; ראש אפרים בפרי תבואה קטו). קטנה ביותרהיתה פחותה מעלה הדס לאחר נפיחתה, דינה כחסרה (אגור אלף קי, הביאו בדרכי משה שם, ובש"ך שם סק"ז וסק"ט. וראה ערך אונא על שיעור זה). חסרה מקצתהחסר מקצתה, יבדוק באונות או באומא משמאל (ראה ש"ך שם ס"ק יט), אם נמצאת החתיכה, יש מכשירים, כי כן נמצא לפעמים בגדיים וטלאים (רמ"א שם), אבל בגסה יש לאסור (ש"ך שם סק"כ, בשם הר"ץ); ויש אוסרים אף אם נמצאת, שאם אין לה כיס הרי זו יתרת, ואם יש לה כיס הרי זו ורדא בפני עצמה (ש"ך שם, בשם הר"ץ)[4]. יתרטעמי המכשיריםאף בנמצאו שתי ורדות נחלקו ראשונים: יש מכשירים (רבנו אפרים בתוספות חולין מז א ד"ה כל, וברא"ש שם ג טז; רמב"ן ומאירי חולין שם ועוד ראשונים, וכן בטור יו"ד לה, בשם הגאונים ורב האי גאון; שו"ע שם ב), ונחלקו בטעם הדבר:
טעמי האוסריםויש חולקים וסוברים שנמצאו שתי ורדות טריפה (ראה הציונים להלן). ונחלקו בטעם הדבר:
וכתבו הפוסקים שנהגו במדינות אלו (ראה לעיל שהיינו בני אשכנז) להטריף, ואין לשנות (רמ"א שם, וכן פסקו האחרונים). האחרונים דנו אם מה שאנו מטריפים בין בחסר ורדא ובין בשתי ורדות הוא מטעם שמספק מחמירים כשתי הדעות, או שהטעם הוא מפני שעכשיו נשתנה דרך הבהמות, ולכולן יש ורדא אחת ולא שתים, ולכן יש להטריף בין בחסר ובין ביתר (ראה ב"ח שם, ופרי מגדים משבצות זהב סק"ד). בשורש אחדנמצאו שתי ורדות ויש להן שורש אחד כעובי אצבע - כשרה (אור זרוע א תיא, בשם ראבי"ה, ובהגהות אשר"י חולין שם; מהר"י ווייל ב ג; רמ"א שם). יש שכתבו שבבהמה גסה השיעור שתי אצבעות (מהר"י ווייל שם, הביאו בדרכי משה שם). כשאחת מהן הפוכה, ראה להלן: שינוי מקום ותואר. הורדא אם היא משלימה למנין האונות, כשחסרה אחת מהן, ראה ערך אונא. שינוי מקום ותוארשינוי מקוםורדא שנמצאת בצד שמאל של הריאה, נחלקו ראשונים:
שינוי גודל
שינוי צורההיתה חדודה כאונא ולא עגולה, וכן אם אין לה חריץ - טריפה (אגור אלף קיא, והביאו הש"ך שם סק"ט), וכן אם היתה הפוכה, שהחריץ נגד הלב (ראה לעיל: צורתה), או כנגד הכליות - טריפה (מהר"י ווייל שם), אבל אם החריץ הפוך מעט למעלה או למטה - כשרה (מהר"י ווייל וש"ך שם). ואם היו שתי ורדות ויש להן שורש אחד כעובי אצבע (ראה לעיל: יתר, בשורש אחד), ואחת הפוכה והשניה אינה הפוכה, הולכים אחר הגדולה (רמ"א שם, ראה ש"ך ס"ק יב); ואם שתיהן שוות - טריפה (ש"ך שם ס"ק יג). ויש מכשירים בהיפוך החריץ מאחר שלא שינתה מקומה וצורתה (ים של שלמה חולין ג לא, הביאוהו הט"ז סק"ו, והש"ך סק"ח). שינויים בכיסלא היה לה כיס - יש אוסרים (כלבו קא, הביאו בבית יוסף; רמ"א שם), שלא הכשירו ורדא אלא מפני שבהמות חוץ יש להן (ראה לעיל: חסר, שיטת רש"י), והרי אין דרכן אלא עם כיס (מאירי חולין מז א ד"ה לא), או מפני שזה בכלל שינתה צורתה (באור הגר"א שם ס"ק יא)[8]. וכן כשיש לה כיס ואינה מונחת בתוכו, שחוזרת ויוצאת כשנופחים הריאה - טריפה, שודאי שינתה מקומה קצת, וכן כשיש לה שני כיסים, שכל יתר כנטול (רמ"א שם); ויש מכשירים בשני כיסים (שו"ת משאת בנימין סא)[9]. ויש מכשירים אפילו בחסר הכיס (מאירי שם, בשם חכמי צרפת; בית יוסף שם; ים של שלמה חולין ג לב), שלא הוזכר כיס בתלמוד (בית יוסף וים של שלמה שם, וראה ש"ך שם ס"ק יז). תואר ורד בשורשהאם יש לה תואר ורד בשורש שלה כעובי אצבע - כשרה, אף על פי שאין לה תואר ורד בראשה (רמ"א שם). ורדא שניקבה והכיס סותמתה, ראה ערך ריאה. ורדא שנסרכה למקום אחר, או לכיס שלה, ראה ערך סרכא. המנהג שלא לאכולנוהגים להסיר הורדא ולא לאכלה, מפני שמאוסה (איסור והיתר יז ה, ושם נז ה, הביאו הרמ"א בדרכי משה יו"ד סה כ, ובשו"ע שם ד), או מפני שמטמטמת הלב (שם בשמו, ולפנינו אין), אבל אין איסור בדבר (שם ושו"ע שם). הערות שוליים
ערכים סמוכים
באדיבות אנציקלופדיה תלמודית
|