var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107582;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","105"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","84"),new MostViewed("110495","חולין שנעשו על טהרת הקודש","זילבר פדואל","01/06/26 17:50","504","73")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107582","0","האם ניתן לסמוך על פסוקים אקראיים?","06/09/24 08:15","ג אלול","תשפ&quot;ד","08:15","לינקוש","<span class='bordeaux'><b>סוף פסוק | האם ניתן לסמוך על פסוקים אקראיים?</b></span><br /><br /><span class='lightYellow'><b>אחר חורבן הבית פסקה הנבואה – האם מותר לסמוך על פסוק אקראי שיוצא מפיו של ילד? | מדוע בפסוקים יש כוח נבואי? | קיבלתם עלייה לתורה? רוצים לרמז לכם משהו | מחלוקת הפוסקים האם מותר לסמוך על פסוקים | ומעשה נאה בבחורה שחיפשה שידוך </b></span><br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.kikar.co.il/daf-yomi/sjc1ts'>כיכר השבת</a> | ב' באלול | 05.09.24<br /><br />לומדי הדף היומי עסקו השבוע בעניין 'פדיית שדה' והגמרא דנה מהיכן למדים זאת, בין הדברים הגמרא עושה שימוש בלשון מוכרת בש&quot;ס<br /><br />והכא קרא אשכחו ודרוש [וכאן מקרא מצאו ודרשו]<br /><br />מה משמעות מצאו פסוק?<br /><br />הגר&quot;ח קנייבסקי זצ&quot;ל מבאר שאותו אמורא הגיע לפירוש הפסוק בדרך 'מציאה' שבאה בהסח הדעת היינו שזימנו לו מן השמים, והבין איך וכיצד לדרוש את את הפסוק ואת ההלכה הנלמדת ממנו.<br /><br />השימוש בפסוק מזדמן נמצא בש&quot;ס במקומות נוספים אודות הפניה לילד בבקשה &quot;פסוק לי פסוקך&quot; וכתב ב&quot;תורת חיים&quot; שעל פי דברי הגמרא שלפנינו, מובן מנהגם של חכמים המובא כבמה מקומות שאמרו לתינוק &quot;פסוק לי פסוקך&quot; ונהגו על פי הפסוק שאמר התינוק. שכן אין זה ניחוש אלא ראוי לעשות כן, שכיון שמיום שחרב בית המקדש ניתנה הנבואה לתינוקות, הרי כשהתינוק אומר לו פסוק – כדמות נבואה הוא, וראוי לסמוך עליו. &quot;<br /><br />בשם הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ&quot;ל אומרים שכאשר קוראים לאדם לעלות לתורה, בוודאי רמזו לו משמים, באותה פרשה שקראו לפניו, עניין מסויים ששייך בייחוד אליו. ומסופר שם, שהוא עצמו, לאחר עלייתו לתורה, נהג ללמוד את אותה קריאה שקראו לפניו עם כל המפרשים, וממנה למד רמזים למאורעות השונים שהתרחשו בחייו באותה תקופה.<br /><br /><span class='darkYellow'><b>סוף פסוק</b></span><br /><br />באגרא דכלה (דף טז:) ביאר שעל ידי התורה והמצות נהנין מן האור הגנוז, כי בתורה נגנז האור הגנוז, וכמו שנאמר במדרש (פסיקתא דר&quot;כ פי&quot;ב) אם בקשת לטול עצה, מן התורה הוה נוטל, והיינו להסתכל בפסוקי התורה לידע איך יתנהג, כי באור הראשון היה אדם צופה ומסתכל בו מסוף העולם ועד סופו, והוא גנוז וגניזתו בתורה, על כן על ידי הראיה בתורה יכול האדם לידע עתידות, וזהו טעם הראשונים ששאלו לתינוק פסוק לי פסוקיך.<br /><br />והנה כתב הרמב&quot;ם (עכו&quot;ם פי&quot;א ה&quot;ה) באדם שעשה כבר דבר מסוים, ושואל לתינוק אי זה פסוק אתה לומד כדי שיהיה לו לסימן אם עשה דבר טוב, אם אמר לו פסוק מן הברכות ישמח ויאמר זה סימן טוב, דבר זה מותר, הואיל ולא כיון מעשיו ולא נמנע מלעשות, אלא עשה זה סימן לעצמו לדבר שכבר היה.<br /><br />ברמ&quot;א (יו&quot;ד סי' קעט ס&quot;ד) כתב מותר לומר לתינוק פסוק לי פסוקיך. וביאר הש&quot;ך (סק&quot;ה) שאפילו לעשות מעשה ולסמוך עליו לעתיד על הפסוק מותר משום שנחשב קצת נבואה. וע&quot;ע בביאור הגר&quot;א (שם סק&quot;י).<br /><br /><span class='darkYellow'><b>השיינע מעיישה</b></span><br /><br />וסיפר הגר&quot;ח קנייבסקי שהייתה בחורה שעמדה להשתדך עם בחור ירא ה'. וטרם האירוסין נודע לה שאחיו יצא לתרבות רעה, רח&quot;ל. היא חששה לגשת לשידוך, שמא רוח האח תשפיע על בניה שיהיו דומים לאח אביהם. והציעה את שאלתה אל הגר&quot;א. הגאון ערך 'גורל הגר&quot;א', והפסוק שיצא בגורל היה: &quot;לשם שבו ואחלמה&quot; (שמות כח, יט). אמר הגר&quot;א, שיש לפנינו הוראה בדרך רמז בדבר שאלת השידוך, והיינו: &quot;לשם שבו&quot; - יש להתייחס רק לשמו הטוב של החתן עצמו, &quot;ואח למה&quot; - מה איכפת לנו מיהו אחיו של החתן.","58","","636","True","True","False","","371","172.71.246.45","0","0","בבא בתרא|עב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);