var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=109819;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","107"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","86"),new MostViewed("110495","חולין שנעשו על טהרת הקודש","זילבר פדואל","01/06/26 17:50","504","74")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("109819","0","בל תוסיף ובל תגרע","03/12/25 09:04","יג כסלו","תשפ"ו","09:04","עלי","אני מבקש הסבר פשוט והגיוני :
כיצד זה שתקנות חז"ל להוסיף/לגרוע פרטים במצוות, הן להוסיף והן לגרוע, אינן נחשבות ל'בל תוסיף ובל תגרע',
למשל :
א. ארבעים יכנו לא יוסיף - ומכים 39. ( רבנן בצרו חדא, התורה עצמה אוסרת להוסיף ואילו חז"ל גרעו אחת, למנוע טעות של תוספת וקלון, ואמנם אין חובה להכות אלא כפי פסק ביה"ד, אבל בכל אופן הצבת הגבול ב-39 במקום ב-40 האם אינה גריעה ? )
ב. שמיטה בירקות למרות שמהתורה נתחייבו בשמיטה רק דגן תירוש ויצהר, והרי לא די שהוסיפו, אנחנו רואים שלאורך ההסטוריה כולה תקופות רבות וציבורים גדולים לא עמדו בגזירה ולא שמרו שמיטה, מדוע גזרו בדבר ש'אין הציבור יכול לעמוד בו' ולא הסתפקו באיסור מהתורה שגם ללא תוספות הינו קשה לביצוע ( ולפחות לא בקלות נשמר ), האם אין זה נופל בגדר 'כל המוסיף גורע' ?
ג. כל רפואה בשבת ( שאינה פיקוח נפש כמובן ) אסורה ( גזירה משום שחיקת סמנים ), והרי לעתים יש נזקים בריאותיים מזה ( גם אם קטנים ), והציבור מתקשה לעמוד בניסיון ?
יש עוד הרבה דוגמאות ורק במקרה הבאתי את הנ"ל.","209","","184","True","True","False","","141","172.69.128.174","0","0","זבחים|פ ע"א",""),new Message("109825","109819","לגבי א ו ג","03/12/25 18:22","יג כסלו","תשפ"ו","18:22","אבי גרינבלט","א. "בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים" - מִנְיָן שֶׁהוּא סָמוּךְ לְאַרְבָּעִים - אין כאן גריעה אלא לימוד מדיוק הפסוק.
ג. פשוט שכאשר יש חשש לנזק אפילו "קטן", אין שום איסור.","539","","184","True","True","False","","79","172.70.153.177","0","109819","זבחים|פ ע"א",""),new Message("109826","109825","לגבי א, האמנם ?","03/12/25 18:49","יג כסלו","תשפ"ו","18:49","עלי","אפילו שטיינזלץ מסביר את הגמרא כך :
דנים במספר המלקות. ומסבירים: מאי טעמא [מה טעם] אמרו שיש להלקותו ארבעים חסר אחת? כי אי כתיב [אם היה נאמר] "ארבעים במספר" הוה אמינא [הייתי אומר] שהכוונה היא ארבעים במניינא [במנין, במספר מדויק], השתא דכתיב [עכשיו שנאמר] "במספר ארבעים", כוונתו: מנין (מספר) זה שהוא סוכם (משלים) את הארבעים. אמר רבא כהערה לכך: כמה טפשאי [טפשים] הם שאר אינשי [האנשים], דקיימי מקמי [שעומדים מלפני] ספר תורה שעובר לפניהם, ולא קיימי מקמי גברא רבה [ואינם עומדים מלפני אדם גדול], תלמיד חכם שעובר לפניהם, שאילו בספר תורה כתיב [נאמר] "ארבעים", ופשוטו הוא ארבעים ממש, ואתו רבנן בצרו חדא [ובאו חכמים והפחיתו מכה אחת] והעמידו את מספר המלקות על שלושים ותשע. הרי שגדול כוחם של חכמים יותר משל הכתוב בספר התורה.
אז האם 39 זה דרבנן ( תקנתא ) או דאורייתא ( דיוק פשט הכתוב ) ?
אף פעם לא הבנתי - האם לא יותר פשוט היה לכתוב בתורה 'עד ארבעים יכנו' ולא יכתוב 'במספר' והייתי יודע שעד ( עד שתי אותיות, במספר חמש אותיות ) - ולא בכלל...( והרי רבי יהודה הבין 40 באמת ), או פשוט 'שלושים ותשע יכנו' ?","209","","184","True","True","False","","57","172.69.128.174","0","109819","זבחים|פ ע"א",""),new Message("109828","109826","זה דיוק דאורייתא. ואסביר:","03/12/25 23:46","יג כסלו","תשפ"ו","23:46","דוד מ. שאואט","מה שרבא אמר "ואתו רבנן בצרו חדא" אין הכונה שחכמים גרעו ממה שכתוב בתורה, אלא שאדם מן השורה שקורא בפסוק, מבין שצריך להלקות 40, ורבנן חידשו הבנה בפסוק מזה שכתוב "במספר ארבעים" - מנין הסוכם את הארבעים.
ולכן רבא מעיר שהאנשים טפשים שקמים מלפני ספר תורה ולא מלפני תלמידי חכמים, שהרי בלי הת"ח היינו מעוותים את ההבנה בתורה. ממילא יוצא שכחם של חכמים הוא יותר גדול מזה של התורה (בלי חכמים).
ואגב, לא הבנתי את שאלה ג', שהציבור לא יכול לעמוד בנסיון, אז מה, לכן זה נקרא בל תוסיף? זו בסה"כ גזירה שלא יגיעו לאיסור דאורייתא. הלא כן?","53755","","184","True","True","False","","34","104.23.187.71","0","109819","זבחים|פ ע"א",""),new Message("109829","109826","פשוט לחז"ל שזו כוונת התורה","04/12/25 08:35","יד כסלו","תשפ"ו","08:35","אבי גרינבלט","ממש לא גורעים.
התורה כתבה ברור... אנחנו לא מבינים ללא דברי חז"ל (וזו כוונת הרב עדין זצ"ל באמרו "ופשוטו הוא ארבעים ממש", פשוטו לפי דעתנו וחז"ל מוציאים מידי טעות זו)","539","","183","True","True","False","","95","172.70.153.176","0","109819","זבחים|פ ע"א",""),new Message("109834","109829","ברוך שכיוונתי לדברי הרב עדין זצ"ל","04/12/25 23:31","יד כסלו","תשפ"ו","23:31","דוד מ. שאואט","","53755","","183","False","True","False","","34","162.158.62.118","0","109819","זבחים|פ ע"א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84284);