var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110647;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110637","סירכא בריאה-מהסוגיא עד הצלחת","זילבר פדואל","26/06/26 13:40","504","109"),new MostViewed("110626","מתי אסור לעמוד בפני תלמידי חכמים?","Almuaddib","23/06/26 09:27","107","79"),new MostViewed("110619","ראש בראש.","נתנאל (לאנתנ)","23/06/26 01:20","53443","79")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110647","0","מקור לחיוב תפילה במנין","29/06/26 18:50","יד תמוז","תשפ"ו","18:50","אור חדש","כמה כדי עבוד אמר רב הונא אמר רבי ינאי ארבעת מילין (רבי אבהו משום דריש לקיש אמר) לגבל ולתפלה ולנטילת ידים ארבעת מילין
רש"י:
ולתפלה. המהלך בדרך וגמר בלבו ורוצה ללון מבעוד יום אם יש בית הכנסת לפניו עד ארבעת מילין יטריח וילך שם כדי שיתפלל:
תוס':
...ומיהו מה שפירש בערוך לתפלה לרחוץ ידיו לתפלה אין נראה דהיכי דמי אי דמטא זמן צלויי הא לייט עלה אביי בברכות (דף טו.) אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא דכתיב ארחץ בנקיון כפי כל מידי דמנקי ואי לא מטא זמן תפלה מאי איריא ד' מילין אפילו טובא נמי ונראה כפירוש הקונטרס דלענין להתפלל בעשרה איירי...
במשנה ברורה למד מרש"י כפי שביארו התוס' שיש כאן מקור לחייב תפילה במנין עד כדי הילוך ד' מילין מחוץ לישוב (וממילא פשוט לחייב בתוך הישוב)
אומנם ראשונים אחרים הלכו בעקבות הערוך ופירשו שמדובר כאן לעניין נטילת ידים וכד' ואין להוראת הגמרא שייכות לתפילה במניין שלא הוזכרה כחיוב בשום מקום אלא רק כמעלה וכהגדרה לישוב מבוסס של יהודים (שיש בו 10 בטלנים ללוודא תפילה במניין)
כשלמדתי שוב הסוגיה הסבב היה נראה לי שפי' התוס' בדברי רש"י מאולץ מאד שהרי רש"י לא הזכיר כלל נושא המניין שהוא עיקר הדיןלפי תוס' אלא רק התפילה "בבית כנסת"
עיון בדברי רש"י הביאני לפשט הבא ויובן ע"י הדגשת המילים מהן התעלם התוס' בביאורו לדבריו:
המהלך בדרך וגמר בלבו ורוצה ללון מבעוד יום אם יש בית הכנסת לפניו עד ארבעת מילין יטריח וילך שם כדי שיתפלל
בפשט לפי רשי אדם הנמצא בדרך כלל לא יתתפלל אלא אם יגיע לבית כנסת ולכן יש עליו חובה להמשיך בדרך עד שיגיע לבית כנסת (שהיה בזמנם בשדות) כדי שיתפלל, כלומר יתפלל בכלל בלי קשר למנין (שאותו כלל לא מזכיר רשי ושכלל לא בטוח שיתקיים באותו בית כנסת)
ולמה שההלך לא יתפלל בדרכו אלא רק בהגיעו לבית כנסת?
מכיון שהוא יודע את פסק הרמבם:
רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ד טו:
כוונת הלב כיצד כל תפלה שאינה בכוונה כ אינה תפלה, ואם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה, מצא דעתו משובשת ולבו טרוד אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו, לפיכך הבא מן הדרך והוא עיף או מיצר אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו, אמרו חכמים ישהה שלשה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואח"כ יתפלל.
וכן הוא בברכות ג :
תניא, אמר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי. לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי: שלום עליך, רבי! ואמרתי לו: שלום עליך, רבי ומורי! ואמר לי: בני, מפני מה נכנסת לחורבה זו? אמרתי לו: להתפלל. ואמר לי: היה לך להתפלל בדרך! ואמרתי לו: מתירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים. ואמר לי: היה לך להתפלל תפלה קצרה. באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין נכנסין לחורבה, ולמדתי שמתפללין בדרך, ולמדתי שהמתפלל בדרך - מתפלל תפלה קצרה.
דהיינו שהדרך אינה מקום לתפילה אלא רק ל"תפילה קצרה" והדין הוא שכשמגיע למקום ישוב חוזר ומתפלל כראוי
אם כן דייק רשי בדבריו אצלנו
דווקא בהולך בדרך שאינו יכול להתפלל תפילה כסדרה ותיקונה חייבו להמשיך עוד ד' מילין בדרכו כדי שיתפלל (כראוי) ואין לדברים שייכות לדין מניין כלל","458","","0","True","True","False","","18","172.70.153.177","0","0","חולין|קכב ע"ב","")];var iTotalPages=869;var SeverTime;fInitTree();getPersist(85751);