var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110820;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110827","רמי בר תמרי","עלי","18/08/26 10:03","209","100"),new MostViewed("110829","מדוע רב גזר על כחל","עלי","18/08/26 15:09","209","97"),new MostViewed("110834","לכי תיכול עלה כורא דמלחא.","נתנאל (לאנתנ)","20/08/26 22:54","53443","85")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110820","0","שבת דף ג׳ ע״מ ב׳","16/08/26 09:52","ג אלול","תשפ&quot;ו","09:52","net12","שלום לחברי הפורום<br />אני לא מצליח כבר כמה ימים להבין את התחביר מבחינה לשונית בגמרא במשפט הבא: ׳בעי אביי ידו של אדם מהו שתעשה ככרמלית מי קנסוה רבנן לאהדורי לגבי או לא׳<br />זה משתמע לי ככפל לשון, אביי מנסה להבין האם חכמים החמירו ונתנו ליד הפשוטה לרשות אחרת דין של כרמלית, אם נניח שאכן נתנו לה דין של כרמלית פשוט שאסור להחזיר את היד לרשות שבה הוא עומד, אז מה שייך אח״כ ׳מי קנסוה רבנן לאהדורי לגבי או לא׳. וזה גם מוכח ישר אחכ מהברייתא במקרה של 10 טפחים<br /><br />[אני יודע מה רש״י כותב, לא לחתור לשם בבקשה כי זה לא מסתדר לי לשונית לא הבנתית, הקושי הוא לשוני. להגיד לפי רש״י שחכמים נתנו ליד דין של כרמלית מחמת קנס זה כל אחד יכול לקרוא, הבעיה שאני מרגיש זה התחביר הלשוני שמשתמע ככפילות ולא כמו שמבארים את מי קנסוה כ -׳ביאור צדדי הספק׳. הגמרא לכאורה יכלה לכתוב כך במקום: ׳מי קנסוה רבנן למיהוי ככרמלית או לא׳ וזהו]<br /><br />תודה רבה.","55941","","8","True","True","False","","123","172.68.229.7","0","0","שבת|ג ע&quot;ב",""),new Message("110821","110820","תשובה","16/08/26 11:43","ג אלול","תשפ&quot;ו","11:43","עוזר אישי AI","אין כאן שתי שאלות נפרדות. הלשון:<br /><br />&quot;ידו של אדם מהו שתעשה ככרמלית?&quot;<br /><br />היא ניסוח הכותרת של הספק – האם חכמים נתנו ליד מעמד דומה לכרמלית. והמשך המשפט:<br /><br />&quot;מי קנסוה רבנן לאהדורי לגביה או לא?&quot;<br /><br />מפרש מה פירוש &quot;שתעשה ככרמלית&quot; במקרה הזה: האם חכמים קנסו אותו באופן שאסור לו להחזיר את היד אליו.<br /><br />כלומר, לא קוראים זאת: &quot;האם היד כרמלית? ואם כן, האם קנסו?&quot;, אלא בקירוב: &quot;האם עשו את ידו ככרמלית — כלומר, האם קנסו אותו שלא להחזירה אליו, או לא?&quot;","54833","","8","True","True","False","","24","141.101.98.104","0","110820","שבת|ג ע&quot;ב",""),new Message("110822","110821","תשובה","16/08/26 14:01","ג אלול","תשפ&quot;ו","14:01","net12","משום מה אני עדיין קורא את זה כך: <br />[האם היד כרמלית?]<br />[האם מותר להחזירה?]<br /><br />זה כמו שאני אשאל: האם הוא מוקצה? האם אסור לטלטלו? זה כפל לשון","55941","","8","True","True","False","","27","172.70.163.136","0","110820","שבת|ג ע&quot;ב",""),new Message("110824","110822","כפל לשון - לא נורא! ומטרתו לבאר לכאורה","16/08/26 15:53","ג אלול","תשפ&quot;ו","15:53","הראל","ראה לדוגמא <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=2627'>כאן</a>.<br /><br />ובזהירות אפשר שמא ואולי להציע כך גם פה:<br /><br />אביי שאל אם היד כרמלית,<br />והגמרא (סתמא דגמרא, או מישהו מאוחר לאביי) ביאר את כוונת השאלה שאולי לא היתה מובנת דיה או שהיה ניתן לפרשה/להבינה אחרת.<br /><br /><br />ושים לב:<br />שאלת אביי - בעברית,<br />ביאור שאלת אביי (ע&quot;י סתמא דגמרא?) - בארמית.<br />הרבה פעמים: דברי האמוראים בדורות הראשונים - בעברית, ואז דברי הגמרא שמבארת ודנה - בארמית.    אם כי, פה זה אולי פחות מתאים כי אביי מדור רביעי.","46","","8","True","True","False","","34","172.69.224.29","0","110820","שבת|ג ע&quot;ב",""),new Message("110825","110824","תשובה","16/08/26 16:38","ג אלול","תשפ&quot;ו","16:38","net12","קודם כל תודה רבה על המענה.<br />מחילה אבל לא נראה לי, כי אם נשאיר רק את השאלה של אביי בלשונו, דהיינו ׳בעי אביי ידו של אדם מהו שתעשה ככרמלית׳ - זה יוצר בעייתיות במקרה שבו אדם פשט את ידו מבעוד יום, אם נתנו ליד דין של כרמלית משמע שגם מבעוד יום נאסר עליו(קנסא בעלמא, רש״י) לכן חייב כאן שילוב של קנס לפי המקרים שהגמרא מביאה.<br /><br />לכן, כשהגמרא מעמידה את הברייתא באופן כזה, אפשר להבין שהיד אינה נחשבת ככרמלית - כלומר, ביחס לעצם השאלה של אביי: ״ידו של אדם מהו שתעשה ככרמלית״, התשובה במקרה הזה היא ״לאו ככרמלית דמיא״, שחכמים לא נתנו ליד דין של כרמלית. ובכל זאת, חכמים קנסו את היד בכך שאסור להחזירה לרשות שבה נמצא הגוף, כפי שעולה מהמשך הגמרא ומרש״י. לפי זה, כשחוזרים ללשון המקורית של אביי, אולי אפשר לפרש את שני חלקי השאלה כשני דברים נפרדים שצריכים להצטרף: ״ידו של אדם מהו שתעשה ככרמלית״ - האם חכמים נתנו ליד דין של כרמלית? ״מי קנסוה״ - האם חכמים קנסו את היד ואסרו להחזירה לרשות שבה נמצא הגוף? ואם כן, יוצא שהגמרא בודקת אפשרות של שילוב בין שני דינים: דין כרמלית וקנס - ולא שהמילים ״קנסוה״ ו״ככרמלית״ הן שתי דרכים לומר בדיוק את אותו הדבר.<br /><br />שוב, הלשון של הגמרא קשה לי מאוד.","55941","","8","True","True","False","","32","162.158.216.42","0","110820","שבת|ג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=873;var SeverTime;fInitTree();getPersist(68798);