var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110847;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110848","הרב קוק סירב למתנה.","נתנאל (לאנתנ)","25/08/26 01:49","53443","111"),new MostViewed("110841","א. מדוע הותר לבני דוד לרכב על פרידה,","נתנאל (לאנתנ)","23/08/26 21:15","53443","108"),new MostViewed("110836","האם ללמד/ללמוד את שני הפירושים ברש"י?","לינקוש","22/08/26 23:00","58","92")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110847","0","השאלות העיקריות באמת","24/08/26 23:26","יא אלול","תשפ"ו","23:26","עלי","אנו מסיימים את פרק כל הבשר בו עסקנו באחד מאיסורי האכילה הבסיסיים ביותר והמוכרים ביותר לכל אחד, ובו למדנו כיצד הסיקו חז"ל מה כולל האיסור של בשר בחלב לדעות השונות ומה לא מדיוקי המלים והפסוקים העוסקים באיסור זה.
אולם לעתים ולא רחוקות, נפתלות דרכיה של התורה ומה שנראה פשוט לכאורה מעלה שאלות ותהיות בסיסיות שמשום מה נראה כאילו כלל לא העסיקו את חז"ל, מפני שאינם דנים בהן כלל, אך לא רק בתקופות התנאים והאמוראים אלא גם בתקופות הגאונים הראשונים והאחרונים :
כדי ללמוד על גדרי האיסור נזקקו חז"ל לכמה וכמה פסוקים ולימודים שגם הראשונים ( הריטב"א ) הגדירו כאסמכתות בלבד והקב"ה לא כתב בתורה באופן הישיר והפשוט ביותר 'בשר וחלב אסורים עליכם בבישול, באכילה ובהנאה', פעם אחת ברורה ודי, במקום לחזור על 'לא תבשל גדי וכו' 3 פעמים וכן 'לא תאכלו כל תועבה' ועוד. זה גם היה 'חוסך' כמה דפי גמרא מסובכים...( שכיף ללמוד... )
ברור שיש עיקרון וכוונה באופן כתיבה מפותל ומסורבל משהו זה. אך מהו ?
אשמח כמובן לקרוא הסבר ראוי לדרכה זו של התורה.
( אני חש בעוניי שהייתי חייב להעלות את העניין כי הפעם הבאה בה תעסקו בסוגיות אלו תהיה רק בעוד יותר משבע שנים ומי יודע אם נזכה עד אז ללמוד ולהבין.[ אני כבר בן 70 ] )","209","","5","True","True","False","","87","172.69.128.164","0","0","חולין|קטז ע"א",""),new Message("110849","110847","מגלה על מה שכתוב שזה משום אמונה","25/08/26 02:16","יב אלול","תשפ"ו","02:16","ביבי","ייתכן שכל העניין במצוות ובמנהגים שאינם מפורשים בתורה (אלא מבוססים על דרבנן ומסורת), בא לגלות ולהאיר דווקא על אותן מצוות המפורשות בתורה – שגם את הדברים הגלויים והמפורשים אין אנו מקיימים מצד השכל והסברה האנושית, אלא אך ורק מתוך אמונה זכה ובכוח המסורה שהנחילו לנו הדורות הקודמים. הרי אם הכל היה כתוב ומפורש כשחור על גבי לבן, לא היה בזה שום חידוש ("קונץ"); המצוות שאינן מפורשות באות להוכיח שכל תוקף קיומנו את התורה – אפילו במצוות המפורשות – נובע מתוך אמונת חכמים ודבקות במסורת אבותינו.
הנה, מחר חוגג אחי את ברית המילה לבנו הבכור בעזהשי״ת. למראית עין, התינוק נימול מתוך כפייה – הרי אין לו כל בחירה בעניין, וכפי שמבאר הרמב"ם שזו הסיבה שמלים אותו בקטנותו. אך נשאלת השאלה: מה העומק בכך שמצווה נשגבה ומרכזית כל כך נעשית כביכול בעל כורחו?
על כך מובא בספרים הקדושים יסוד נפלא: כשאב מביא את בנו בבריתו של אברהם אבינו ומל אותו בקטנותו, הוא מגלה למפרע על הברית שלו עצמו – שאף על פי שגם אותו מלו כשהיה קטן וחסר בחירה, בעצם זה שהוא ממשיך את השרשרת ומל את בנו, הוא מוכיח ומגלה למפרע שגם הוא עצמו חפץ, רוצה ומאושר מכל הלב בברית שנעשתה לו.","51977","","4","True","True","False","","17","","0","110847","חולין|קטז ע"א",""),new Message("110850","110847","גילוי על השאר","25/08/26 02:17","יב אלול","תשפ"ו","02:17","ביבי","ייתכן שכל העניין במצוות ובמנהגים שאינם מפורשים בתורה (אלא מבוססים על דרבנן ומסורת), בא לגלות ולהאיר דווקא על אותן מצוות המפורשות בתורה – שגם את הדברים הגלויים והמפורשים אין אנו מקיימים מצד השכל והסברה האנושית, אלא אך ורק מתוך אמונה זכה ובכוח המסורה שהנחילו לנו הדורות הקודמים. הרי אם הכל היה כתוב ומפורש כשחור על גבי לבן, לא היה בזה שום חידוש ("קונץ"); המצוות שאינן מפורשות באות להוכיח שכל תוקף קיומנו את התורה – אפילו במצוות המפורשות – נובע מתוך אמונת חכמים ודבקות במסורת אבותינו.
הנה, מחר חוגג אחי את ברית המילה לבנו הבכור בעזהשי״ת. למראית עין, התינוק נימול מתוך כפייה – הרי אין לו כל בחירה בעניין, וכפי שמבאר הרמב"ם שזו הסיבה שמלים אותו בקטנותו. אך נשאלת השאלה: מה העומק בכך שמצווה נשגבה ומרכזית כל כך נעשית כביכול בעל כורחו?
על כך מובא בספרים הקדושים יסוד נפלא: כשאב מביא את בנו בבריתו של אברהם אבינו ומל אותו בקטנותו, הוא מגלה למפרע על הברית שלו עצמו – שאף על פי שגם אותו מלו כשהיה קטן וחסר בחירה, בעצם זה שהוא ממשיך את השרשרת ומל את בנו, הוא מוכיח ומגלה למפרע שגם הוא עצמו חפץ, רוצה ומאושר מכל הלב בברית שנעשתה לו.","51977","","4","True","True","False","","19","","0","110847","חולין|קטז ע"א",""),new Message("110851","110850","יפה, אך לא זה מה ששאלתי","25/08/26 09:39","יב אלול","תשפ"ו","09:39","עלי","שאלתי היתה מדוע נכתב איסור בשר בחלב באופן ה'מסורבל' שנכתב ולא באופן ישיר ופשוט. האם יש כוונה דווקאית באופן כתיבה זה ?
ולשם השוואה העונש 'עין תחת עין' מעולם לא היתה כוונה לבצעו מסיבות ידועות ואולם חז"ל הסבירו מדוע בכ"ז נכתב באופן זה בדווקא.","209","","4","True","True","False","","20","172.69.128.164","0","110847","חולין|קטז ע"א",""),new Message("110852","110851","אני לא רואה פה שינוי מהותי משאר התורה","25/08/26 10:41","יב אלול","תשפ"ו","10:41","אביגדור","אנחנו רגילים שהלכות רבות נדרשות מדיוקים, ישובי סתירות ורמזים של התורה.
נכון שכאן מדובר על הלכה שלמה - שיש לה פרטים רבים, אבל העיקרון הוא זהה: התורה לא נכתבה כספר חוקים מסודר. בתורה יש עירובי נושאים, אין מוקדם ומאוחר, סתירות, פסוקים שחזל הוציאו מפשוטן וכו'.
למה התורה נכתבה כך? זו כבר שאלה שמטבע העניין עמוקה ונוגעת בנושאים יסודיים. יתכן שהיא קשורה לאופן שבה אדם (משה) יכול לקבל את התורה מהקב"ה, וכמו שכתב הרמב"ם שאף אחד לא יכול להבין את אופן זה.
אם, באופן בסיסי (בלבד, כי יש הבדלי דרגה מהותיים) נדמה זאת לנבואה בכלל, אפשר שהדבר יתקשר לדיונים על האופן שבו נבואה מגיעה לאדם, ואכמ"ל.","571","","4","True","True","False","","19","172.70.153.182","0","110847","חולין|קטז ע"א",""),new Message("110853","110852","ברור, אבל זהו בדיוק","25/08/26 18:47","יב אלול","תשפ"ו","18:47","עלי","מה ששאלתי : נכון שקיימת 'מדיניות' כללית בתורה שלא לכתוב את הדברים ישירות ופשוט, אך בד"כ חז"ל חיפשו את משמעות השינויים, למשל - שתי בחינות, שני דינים, מבט אלוקי לעומת אנושי, מטרה לעומת תהליך, ועוד ועוד הסברים שונים, אבל זה בדיוק מה שאני מנסה להבין בעניין איסור בשר בחלב : מאחר והאיסור נכתב בצורה ה'מסורבלת' משהו - מדוע, מה הרעיון העומד מאחורי כתיבה זו במקרה המסויים הזה ?","209","","4","True","True","False","","13","172.69.128.164","0","110847","חולין|קטז ע"א",""),new Message("110854","110853","דברי הפני יהושע והעיקרים.","26/08/26 11:02","יג אלול","תשפ"ו","11:02","נתנאל (לאנתנ)","א.
להלן מספר הסברים לעניין - ברם אין בהם בכדי לסלק את כל תמיהתך - שאכן מלווה את הלומדים סוגיה זו,

ומ''מ יש בהן להקל על ההרגשה - וליישב הגיונית חלק משמעותי מהקושי.

ב.
אכן התורה ניתנה עטופה ומוטמנת בחלק מדיניה בכוונה להרחיק אותה מהגויים ומסיבות נוספות . ורק את כללי הסקת ההלכות מסר לחכמים לקבוע לפי דעתם.

1. ראה דברי הקצות:
...וכבר אמרו בגמרא: לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל תורה שבע"פ, שנאמר: "כי ע"פ הדברים האלה כרתי אתך ואת ישראל" והוא כריתת ברית והאהבה הנפלאה שנתן לנו תורה שבע"פ במתנה גמורה. וממדבר מתנה כפי הכרעת החכמים.

ואמרו בש"ס: תורה רובה בע"פ ומיעוט בכתב, שנאמר: "אכתוב להם רובי תורתי כמו זר נחשבו". והיינו, דאם היה הכל בכתב מיד ד' עלינו השכיל, אנחנו כמו זר נחשבו. כי מה לשכל האנושי להבין בתורת ד'? אבל בתורה שבע"פ משלנו הוא. ע''כ.

2. ודברי בעל העיקרים (מאמר שלישי פרק כג) בטעם שני שהביא:
...לפי שאי אפשר שתהיה תורת הש"י שלמה באופן שתספיק בכל הזמנים, לפי שהפרטים המתחדשים תמיד בענייני האנשים כמשפטים והדברים הנפעלים הם רבים מאד משיכללם ספר.

על כן נתנו למשה בסיני על פה דברים כוללים נרמזו בתורה בקצרה, כדי שעל ידם יוציאו החכמים שבכל דור ודור הפרטים המתחדשים, והם הדברים שנזכרו בתורת כהנים בתחילתו באותה ברייתא המתחלת ר' ישמעאל אומר בשלוש עשרה מדות התורה נדרשת מקל וחומר ומגזרה שוה וכו'.

וע"י אותן הדרכים או אחד מהן יוודע כל מה שלא נמצא בתורה בפירוש. אבל מה שנמצא בתורה בפירוש או בקבלה, אין היוצא באותן הדרכים מועיל ולא מעלה ולא מוריד לבטל הכתוב או הקבלה.ע''כ.

ג.
בוודאי שיש רובד נסתר בתורה כדברי הרמבן בהקדמתו לתורה. ומה שאיננו מבינים ברובד זה
יובן ברובד ובמצב השני.

לעיתים הוא לזמן עבר - בבריאה או לפניה. ולעיתים הוא לזמן עתיד כדברי חזל על ר' עקיבא ..כאשר עלה משה כדי לקבל את התורה, הוא מצא את הקדוש ברוך הוא יושב ומדביק כתרים לאותיות..שלא היו לו דורשין .

ואז..השיב לו האלוקים: "יש אדם שיחיה דורות רבים אחריך, ושמו הוא עקיבא, הוא יבחן כל קצה של כל אות ויסיק מהם הלכות על גבי הלכות".

ולעיתים התשובה טמונה בעולם האלוקות וסוד ה' ליראיו.

היינו הקושי הוא אמיתי. והסברים חלקיים ישנם.
וההבנה שהבנתינו מוגבלת -
מביאה להשתוממות לפליאה וגם להכנעה וענווה .

כי "אֲרֻכָּ֣ה מֵאֶ֣רֶץ מִדָּ֑הּ וּ֝רְחָבָ֗ה מִנִּי־יָֽם׃. איוב י''א.","53443","","3","True","True","False","","18","172.69.128.130","0","110847","חולין|קטז ע"א","")];var iTotalPages=873;var SeverTime;fInitTree();getPersist(68947);