var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=111009;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("111007","הבנת התורה בעזרת מחקרי הטבע","מנהל האתר","15/10/26 08:46","1","149"),new MostViewed("111005","חלה , חילופים מעניינים לאורך הדורות.","נתנאל (לאנתנ)","15/10/26 00:17","53443","118"),new MostViewed("111008","זכרונות מגדול תלמידיו מרן בעל שבט הלוי","לינקוש","18/10/26 09:55","58","103")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("111009","0","איצטריכא ליה שעתא - נעשה ראש ישיבה","19/10/26 22:00","ח חשון","תשפ"ז","22:00","שי ואלטר","רש"י פירש שרב הונא בר חייא היו חכמים צריכים לשאול לו שאלות.
ברם, מעיון באגרת רב שרירא גאון עולה שרב הונא בר חייא הפך לראש ישיבה (וביטוי זה מופיע כמה פעמים כמרמז על זמן שבו נצטרכים להעמיד ראש ישיבה.
המדובר ברציפות ראשות ישיבת פומבדיתא.
רש"ג מספר באגרת:
ושמענא מן רבוואתא דמתיבתא דילנא (שהיא גם ישיבת פומבדיתא) דהנהו שני דבתר רב יהודה (שנפטר בשנת 610 לשטרות = 4059 ליצירה = 299 למה"נ) דלא קביל רבה ראשונותיה רשותא מלך רב הונא בר חייה בפום בדיתא ואית ליה התם השתא בית מדרש גדול.
רש"ג ממשיך וכותב רבה נמנע מלכהן והתחיל לכהן כראש ישיבה רק אחר שנפטר רב הונא בר חייא.
וכבר התייחס למיסתורין הזה הרב אהרן היימן בעל תולדות תנאים ואמוראים:
ובברכות לא. (צ"ל בכורות) יסופר עליו דבר נפלא, ר"ה בר חייא איצטריכא ליה שעתא (שחכמים היו צריכין לשאול הימנו הלכות, רש'י) עייל לגביה רב יוסף ורבה וארבע מאה זוגא דרבנן שמע דאתו, קטיר להו ארבע מאה תכתקי (כסאות) לסוף שמעו דנעשה גבאי (המלך) שלחו ליה זיל לחשיבותיה זיל לקדמותיה, שלח להו הדרי בי, רב יוסף לא אזל רבה אזל.
ובזה יאיר עינינו מה שכתב רש"ג באגרתו ח"ג פ"ב וז"ל ושמענו מרבנן דילנא כי באלה השנים אחרי רב יהודה שלא קיבל (רבה) הראשות מלך ר"ה בר חייא בפומבדיתא והיה לו שם בית מדרש גדול.
תולדות תנאים ואמוראים אלקטרוני.
והמשיך שם הרב היימן:
והגאון ר' ש"ש תמה שם על רבינו מגיטין ס: שאמרי ההוא שיפורא (קופה דחכמי הישיבה, רש"ג) דהוה בי רב יהודה ולבסוף בי רבה וכו', ואם ר"ה בר חייא מלך בפומבדיתא קודם רבה היה להתלמוד להזכירו ולומר אחר רב יהודה בי ר"ה בר חויא עכ"ל, ולפלא על חכם שכמותו שיקשה מהגמרא שרש"ג בעצמו מביאה שם, אבל כל דברי רש"ג המה קבלה אמיתית, שבאמת כשנפטר רב יהודה בפומבדיתא אז היה רב הונא בר חייא הזקן שבהם וכמו שאמרנו לעיל שזכה עוד לקבל משמואל וגם היה חתן גדול הדור רב ירמיה בר אבא וגם היה עשיר גדול ולמי יאתה המלוכה אם לא לו, וזה שאמרו בבכורות לא. שרב יוסף ורבה וכל הרבנן הלכו אליו שבאמת עשה לו שם בית מדרש גדול כעדות רש"ג ואלו לא נעשה גבאי אז בלי ספק היה הוא הריש מתיבתא אבל כשמצאוהו שהוא גבאי לכן פרשו ממנו, ואז שלחו לא"י למי יקימו אם לרב יוסף שהוא סיני או לרבה שהוא עוקר הרים, אך רב יוסף לא רצה לקבל עליו עול הרבנות ולכן הוצרך רבה לקבל עליו את משרת עול הרבנות והיינו הנהגת בני הישיבה וסיפוקם וזה כוונת הגמרא שאמרו אודות השיפורא, וזה היה תיכף אחרי פטירת רב יהודה שנפטר תרי ורבה שמלך כב' שנים כמפורש סוף ברכות וסוף הוריות, נפטר תרלב כמפורש באגרת דרש"ג, שאע"פ שמלך רבה תיכף אחרי רב יהודה לא קיבל עליו רשוונתא כריש מתיבתא יען שרב חסדא זקן הדור שהיה אז בן פ"ב שנה מלך אחר רב הונא בסורא לכן הלך לו רבה כפעם בפעם לרב חסדא לברר ספיקותיו, ובעת ההיא היה לו לר"ה בר חייא בית מדרש גדול בפומבדיתא וגם אליו היה בא רבה לפעמים כמפורש בברכות לא. כשאמר ר"ה בר חייא שחוזר בו מהגבאות אזל רבה אליו, אבל בסוף ימי רב חסדא ואפשר שגם אז נפטר ר"ה בר חייא אז נעשה רבה לראש הדור בי ישיבת סורא נתבטלה אחרי פטירת ר"ח ורוב החכמים וישראל היו בפומבדיתא, וכל זה מפורש בקצרה באגרת דרש"ג שם.","948","","2","True","True","False","","64","188.114.102.208","0","0","בכורות|לא ע"א",""),new Message("111011","111009","מדוע סרב רב יוסף","20/10/26 05:44","ט חשון","תשפ"ז","05:44","עלי","לקבל עליו את ראשות הישיבה ?
גמרות בברכות והוריות בסופי המסכתות, ועיינו בפרשנים. ובברכות שם מסופר שרב יוסף סרב לקבל עליו את עול ראשות הישיבה בשל מה שאמרו לו ה'כלדאי', היינו החוזים בכוכבים, והוא פלא שרב כרב יוסף בכלל מקשיב לאנשים כאלה ושיש לו איזה שיח ושיג עם שכמותם.
אבל כאן הביא הרב ואלטר :
...ולכן הוצרך רבה לקבל עליו את משרת עול הרבנות והיינו הנהגת בני הישיבה וסיפוקם וזה כוונת הגמרא שאמרו אודות השיפורא...
ולכן נלענ"ד שבאומרם 'כלדאי' התכוונו האמוראים לאותם אנשים שמאזינים בחוצות לשיחת העוברים ושבים, ( כי גם החוזים בכוכבים לא באמת חוזים בכוכבים אלא מקשיבים מה אומר הציבור וחוזים בהתאם...) ובמקרה זה - בני הישיבה, בדברם אודות מי רצוי ומתאים לשאת בעול הקשה הנ"ל, כלומר אלו שיודעים מהי 'דעת הקהל' ( בימינו, היינו אומרים - העיתונאים... ), ומהם שמע על קשיי הנשיאה בעול הרבנות, ומהם אולי גם שמע שציבור התלמידים חושב שעדיף שרבה ימלוך כי לעתים הרבנות מקצרת את חיי נושאי כתרה, ורבה יצליח להתמודד עם משא זה ביתר הצלחה, ואזי חישב בנפשו מה שחישב והעדיף חיי מנוחה ולימוד בשלוה. וחכמי הגמרא רק הוסיפו לכך נופך ספרותי אגדי בקוראם להם 'כלדאי'.
וצ"ע...","209","","1","True","True","False","","16","172.69.128.162","0","111009","בכורות|לא ע"א",""),new Message("111017","111009","ראו גם פה","21/10/26 18:34","י חשון","תשפ"ז","18:34","לינקוש","הודעה קודמת בפורום","58","","0","True","True","False","","8","172.70.153.130","0","111009","בכורות|לא ע"א",""),new Message("111020","111009","לולא דמיסתפינא","21/10/26 20:06","י חשון","תשפ"ז","20:06","שי ואלטר","לולא דמיסתפינא הוה אמינא שהבעיה הכרונולוגית בתאריכי הפטירה של האמוראים בדורות "השלישי" ו"הרביעי" בין סדר תנאים ואמוראים לבין אגרת רב שרירא גאון קשורה לעניין ההכרה בראשותו של רב הונא בר חייא. ודל"ב.","948","","0","True","True","False","","6","172.71.164.120","0","111009","בכורות|לא ע"א",""),new Message("111012","111011","במחילה, אינני יכול לקבל את דבריך","20/10/26 09:38","ט חשון","תשפ"ז","09:38","שי ואלטר","האמונה באסטרולוגיה בתקופת התלמוד ובכלל בימי קדם היא עובדה היסטורית.
עיין גם הסוגייה הארוכה בשבת דף קנו.","948","","1","True","True","False","","7","172.69.108.138","0","111009","בכורות|לא ע"א",""),new Message("111013","111012","אבל","20/10/26 14:18","ט חשון","תשפ"ז","14:18","עלי","האם אתה מאמין שבאמת ה'חוזים בכוכבים' יכלו אז או כיום לדעת באמת מה צופן העתיד, והאם אתה סבור שרב יוסף האמין במה שהרמב"ם קבע שהכל חסר יסוד ?
ברור שבעבר אנשים האמינו בזה אבל השאלה היא כיצד האנשים הללו יכלו להעריך את העתיד, והסברתי שהם שמו ליבם לרוחות הנושבות בציבור ולדעת הקהל והבינו שהדיון הינו על הקושי בנשיאת העול וראו את קשיי ראשי הישיבות כאז כן עתה ( וראה כיצד תאר 'לינקוש' את מאמציו של המהר"ם שפירא לאסוף כספים עבור ישיבת חכמי לובלין ותבין ) ומזה הסיקו שרבה מתאים לתפקיד ורב יוסף מתאים פחות, ושאם ינסה - ישלם מחיר אישי כבד, וזה מה שיעצו לו, אבל הסתמכו כביכול על הכוכבים.
בד"כ אני משתדל להפחית ולסלק את 'מסך המיסטיקה' מעל הסברים כאלו ולהראות שיתכן גם יתכן הסבר הגיוני פשוט.","209","","1","True","True","False","","17","188.114.102.158","0","111009","בכורות|לא ע"א",""),new Message("111016","111013","למה אתה שואל על רב יוסף","21/10/26 15:13","י חשון","תשפ"ז","15:13","אביגדור","ולא על הגמרא שבת קנו.?
ועל הירושלמי ראש השנה שמזלו של אדם מועיל לו ולכן משה בחר למלחמת עמלק את אלו שנולדו באותו יום?
ועל כשפים וקמיעות שהוזכרו בתלמוד?","571","","0","True","True","False","","10","172.70.153.130","0","111009","בכורות|לא ע"א",""),new Message("111019","111017","יישר כח לינקוש. כולנו משלימים זה את זה","21/10/26 20:02","י חשון","תשפ"ז","20:02","שי ואלטר","","948","","0","False","True","False","","5","172.71.164.120","0","111009","בכורות|לא ע"א","")];var iTotalPages=876;var SeverTime;fInitTree();getPersist(71547);