var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5903;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","105"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","84"),new MostViewed("110495","חולין שנעשו על טהרת הקודש","זילבר פדואל","01/06/26 17:50","504","73")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5903","0","&quot;וההראל ארבע אמות&quot; - אם לא עכשיו, אימתי?","03/01/11 20:33","כז טבת","תשע&quot;א","20:33","הראל","במקום אחד בתנ&quot;ך מופיע השם &quot;הראל&quot; (יחזקאל מג, טו),<br />וכן במקום אחד בלבד בש&quot;ס מופיע השם &quot;הראל&quot; - בזבחים נג ע&quot;א, כאשר הגמרא מצטטת את הפסוק הנ&quot;ל.<br />ולכן זו ההזדמנות היחידה - ובדוחק - להעיר ולהאיר מעט בנוגע לשם זה... <img src='/icon/2.gif'><br /><br />[1] הפסוק המלא הוא: &quot;וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת &lt;ומהאראיל&gt; וּמֵהָאֲרִיאֵל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע&quot;, ודלא כמודפס בדפוסי הגמרא שלפנינו (&quot;הראל&quot; גם בפעם השניה, במקום &quot;אריאל&quot;), והעיר על כך בשטמ&quot;ק אות ו.<br /><br />[2] מסוגייתנו עולה שפירוש &quot;הראל&quot; שבפסוק הנ&quot;ל הוא &quot;מזבח&quot;, אך במלבי&quot;ם פירש: &quot;וההראל - מקום המערכה שהיה בראש המזבח נקרא הראל...&quot; (אך ע&quot;ש עוד).<br /><br />[3] מצודת ציון: &quot;וההראל - הוא כמו האריאל ובאה הה&quot;א במקום האלף ונשמטה היו&quot;ד&quot;.<br /><br />[4] לדעת מצודת ציון (ועוד) המזבח נקרא &quot;אריאל&quot; כי &quot;...וכן יקרא שם המזבח כמו והיתה לי כאריאל (ישעיה כט) ונקרא כן ע&quot;ש שירד עליו האש מהאל מן השמים ורבצה עליו כארי&quot;.<br /><br /><br />[ואגב, פסוק זה נקרא בהפטרה של פרשת תצוה (השבת הראשונה לחיי <img src='/icon/2.gif'>), כאשר לא קוראים את הפטרת זכור בשבת זו]","46","","5631","True","True","False","","8979","84.229.0.217","0","0","זבחים|נג ע&quot;א",""),new Message("109572","5903","ההראל אינו האריאל !","05/11/25 11:16","יד חשון","תשפ&quot;ו","11:16","עלי","ראה את הכתוב ביחזקאל :<br />&quot;וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִאֵיל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע.  טז וְהָאֲרִאֵיל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב  רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו.  יז וְהָעֲזָרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה רֹחַב אֶל אַרְבַּעַת רְבָעֶיהָ וְהַגְּבוּל סָבִיב אוֹתָהּ חֲצִי הָאַמָּה וְהַחֵיק-לָהּ אַמָּה סָבִיב וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים. <br />ההראל הוא הכינוי לחלק העליון של המזבח, היינו ארבע האמות העליונות שלו, כולל הקרנות ( לפי תפישת חז&quot;ל במסכת מידות  ופסק הרמב&quot;ם בהלכות בית הבחירה המזהים שתיאור יחזקאל זהה לחלוטין למסכת מידות, ועיין הסוגיה במנחות צז, אך ראה שרש&quot;י לא חשב כך ועיין בפירושו ליחזקאל שתמה ולענ&quot;ד אינו צודק )<br />ונקרא הראל כי הר הוא מקום גבוה וכאן הכוונה לחלק הגבוה של המזבח.<br /><br />ואילו האריאל  הוא רק 'מקום המערכה' עצמו, הקטן בשתי אמות מכל צד מגב המזבח שהוא המשטח העליון של ההראל, כי היו גם אמת הקרנות ואמת הילוך הכהנים סביב מקום המערכה. לכן האריאל הוא רק יבXיב אמה מרובעות ואילו העזרה שהיא גב המזבח היא ידXיד אמה מרובעות. ואמת הקרנות מכונה 'הגבול סביב אותה חצי האמה', כי רדיוס הקרן הוא חצי אמה שהוא 'זרת האחד' הנזכר בפסוק יג ( שלא ציטטתי, ראה שם במנחות צז ) ואילו אמת מקום הילוך הכהנים קרויה 'והחיק לה אמה סביב', ואינה חיק האמה של היסוד ( כפי שחשב רש&quot;י בטעות ), ובעוד כניסת היסוד היתה חמישה טפחים שהוא ה'חיק' ו'האמה' היא בגובה, הרי ש'חיק' מקום הילוך הכהנים היה ששה טפחים.<br />האריאל נקרא כך כי ה'אש של מעלה' שהיתה על המזבח, היתה בצורת 'ארי' וזה פשר השימוש בשני הכינויים הדומים הנ&quot;ל שאינם זהים.<br />ופשוט !<br />פסוקים טז-יז כולם עוסקים רק בגב המזבח ולכן גם החיק מדבר על אמת הילוך הכהנים ואין שום קשר לחיק האמה של היסוד כפי שטעה רש&quot;י לחשוב. דוק ומצא.","209","","211","True","True","False","","77","172.69.128.175","0","5903","זבחים|נג ע&quot;א",""),new Message("109575","109572","ראוי לכתוב בענווה יותר ולא בסגנון גס","05/11/25 22:16","יד חשון","תשפ&quot;ו","22:16","אלף בית רשי","בסגנון שלא מכבד לא את רש&quot;י ציטוט &quot;כפי שטעה רש&quot;י לחשוב&quot; &quot;ולענ&quot;ד אינו צודק&quot; וכן הרבה מן המפרשים כתבו שהמזבח נקרא אריאל בישעיהו כט א ב (הפסוק שמביא המצודות)<br />רש&quot;י - הוֹי אֲרִיאֵל. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מַדְבְּחָא דַה׳״, וְאַף יְחֶזְקֵאל קְרָאוֹ כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מג:טז): ״וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״, עַל שֵׁם אֵשׁ שֶׁל מַעְלָה שֶׁהָיְתָה רוֹבֶצֶת כַּאֲרִי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּסֵדֶר יוֹמָא (כא ב). וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ עַל הַהֵיכָל, שֶׁהָיָה צַר מֵאַחֲרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו:<br />אבן עזרא - הוי אריאל. יש אומר כי נקראת ירושלם כן על שם המזבח, כמו וההראל, והאריאל (יחזקאל מ&quot;ג ט&quot;ו וט&quot;ז), כי אותיות יהו&quot;א מתחלפות, ויש אומרים שנקראת כן בעבור שמזלה אריה, וזה רחוק:<br />מצודת ציון - אריאל. המזבח נקרא אריאל וכן קראו יחזקאל כמ״ש והאריאל שתים עשרה אורך (יחזקאל מ״ג:ט״ז) ונקרא כן ע״ש שירד עליו האש מהאל מן השמים ורבצה עליו כארי וכפל המל׳ כדרך הנוהם וצועק כמו מעי מעי אוחילה (ירמיהו ד׳:י״ט):<br />רד&quot;ק - הוי אריאל אריאל. המזבח נקרא אריאל, וכן בספר יחזקאל ומהאריאל ולמעלה קרנות ארבע, וכן תרגם יונתן ווי מדבחא מדבחא דבני בקרתא דשרא בה דוד, ורבותינו ז&quot;ל אמרו שההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי, שנאמר הוי אריאל מה הארי הזה צר מאחריו ורחב מלפניו וכו', וכפל אריאל כדרך הנוהים שכופלים דבריהם כי הנביא היה נוהם עליו,<br />וכו' ועוד ועוד ואתה בא לא פחות ולא יותר וחולק גם על התרגום ומסביר שאריאל זה רק מקום מהערכה למה? מאיפה ההוכחה?<br />ידוע לפורום שאתה מתעסק הרבה במזבח ועל כן אני בוודאי לא יכול בשלוף לסתור את דבריך ממש, לגבי החיק והאמה, וגם לא מצאתי היכן רש&quot;י תמה אולי תפתח יותר ותצטט את דברי רש&quot;י שאתה מנסה להתייחס עליהם","278","","211","True","True","False","","75","172.68.245.145","0","5903","זבחים|נג ע&quot;א",""),new Message("109576","109572","פרשנות נכונה של הגמרא היום","05/11/25 22:35","יד חשון","תשפ&quot;ו","22:35","עלי","אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי דִּכְתִיב וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהַהַרְאֵל וּלְמַעְלָה וְגוֹ' אַרְבַּע אַמּוֹת הוּא דְּהָוְיָא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וּמְקוֹם קְרָנוֹת אַרְבַּע מְקוֹם קְרָנוֹת אַרְבַּע הָוְיָא אֶלָּא אֵימָא רְשׁוּת קְרָנוֹת אַרְבַּע.<br />גמרא זו מתמיהה לכאורה !<br />א. הציטוט מוטעה. ב. איזו מין שאלה היא זו 'וההראל ארבע אמות' ? הרי זה כתוב במפורש לפנינו ?! ג. הפסוק הוא  וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִאֵיל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע. והרי המילה 'מקום' לא כתובה כלל, אם כן מניין לתלמוד להוסיף מילה זו, והרי פשט הכתוב הוא שהיו ארבע קרנות ולא שגובה הקרנות או שטחן הוא ארבע אמות מרובעות ?! ומניין שמדובר ברשות הקרנות ומה הכוונה בכך ?<br /><br />אלא פשט הכתוב הוא באמת שההראל הא החלק העליון של המזבח שגובהו ארבע אמות מחוט הסיקרא ומעלה עד גב המזבח. והאריאל הוא מקום המערכה המוקף בשתי אמות מכל צד שהן אמת הקרנות ואמת הילוך הכהנים. והיו ארבע קרנות בזויות המזבח.<br />תחילה ענה רב אדא בר אהבה שמקום הקרנות ארבע והתכוון שהקרנות יורדות בזויות המזבח מקצותיהן למעלה עד תחתית המזבח, ובחלק העליון של המזבח, היינו בהראל, הן בגובה ארבע אמות. חשב השואל שהוא מתכוון לומר שבליטתן מעל ההראל היא בגובה ארבע אמות ונענה שהכוונה לרשות של הקרנות כלומר בזויות ההראל לכל גובהו<br />וזו הסיבה שרבי סובר שיש שני חצאים למזבח, כי כבר יחזקאל הנביא מתאר את המזבח כעשוי משני חצאים.","209","","211","True","True","False","","69","172.69.128.174","0","5903","זבחים|נג ע&quot;א",""),new Message("109578","109575","מענה","05/11/25 23:20","יד חשון","תשפ&quot;ו","23:20","עלי","כדי להבין היטב חובה ללמוד תחילה את סוגיית מנחות צז עם רש&quot;י, רש&quot;י רד&quot;ק תרגום יונתן, הגר&quot;א ומלבי&quot;ם, הכל ביחזקאל. <br />א. אצטט את הפסוקים פעם נוספת :<br /> יג וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה-רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל-שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ.  יד וּמֵחֵיק הָאָרֶץ עַד-הָעֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְרֹחַב אַמָּה אֶחָת וּמֵהָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה עַד-הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה אַרְבַּע אַמּוֹת וְרֹחַב הָאַמָּה.  טו וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִאֵיל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע.  טז וְהָאֲרִאֵיל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב  רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו.  יז וְהָעֲזָרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה רֹחַב אֶל אַרְבַּעַת רְבָעֶיהָ וְהַגְּבוּל סָבִיב אוֹתָהּ חֲצִי הָאַמָּה וְהַחֵיק-לָהּ אַמָּה סָבִיב וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים. <br />הנביא מחלק דבריו לשלשה חלקים :<br />א. פסוק יג עוסק רק בשלושת המדרגות במזבח בהן היה שימוש בשני סוגי האמות. אלה היו היסוד, הסובב והקרנות. הסוגיה העוסקת בכך מצויה במנחות צז !<br />ב. פסוקים יד -טו עוסקים בגובה המדרגות. פסוק יד - מהקרקע עד העזרה התחתונה או הקטנה שתים אמות. זה היסוד . רש&quot;י סבר בפירושו ליחזקאל שבזה שונה ביהמ&quot;ק העתיד מזה המתואר במסכת מידות שבו היסוד היה אמה אחת. הרמב&quot;ם בהלכות ביה&quot;ב מתאר את המזבח כמו במסכת מידות ולפי מסקנות סוגיית מנחות צז  לפי שיטתו, והוא הבין שלשיטת חז&quot;ל התיאורים של יחזקאל ומסכת מידות זהים לחלוטין, ולכן הכרחי לפרש שמה שכתב הנביא בפסוק יג 'אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח וְחֵיק הָאַמָּה' כל זה הוא ביטוי אחד המתאר את היסוד שהאמה התחתונה בו היא של חמישה טפחים והאמה שמעליה של ששה טפחים וביניהן מדרגת היסוד שכניסתה חמישה טפחים ( בניגוד לרש&quot;י שחשב שכניסתה ששה טפחים ), כי מסקנת מנחות צז ש'חיק האמה' - בגובהה, אין הכוונה כמו שהבין רש&quot;י שהחיק הוא גובה היסוד אלא החיק הוא הכניסה והאמה היא הגובה, והראיה היא שרש&quot;י 'הסתבך' וסתר עצמו בלי משים, כי תרגום יונתן ורש&quot;י בעקבותיו ביחזקאל פירשו שהחיק הוא תשויתא כלומר רצפה כלומר מישור אפקי ואילו הגמרא מסיקה כאמור ( ורש&quot;י מפרש ומסכים ) שמדובר בגובהה כלומר בחלק האנכי, ואילו לרמב&quot;ם כאמור היה פשוט שהחיק הוא האפקי והאמה האנכי ומסקנת הגמרא נוגעת לאמה ולא לחיק, ואם כן היסוד גובהו שתי אמות שהן אחד עשר טפחים, והאמה העליונה של היסוד היא המשכית עם ארבע האמות שמעליה עד הסובב וכולן של ששה טפחים לכן במסכת מידות התייחסו לכך כאילו שהיסוד אמה ( של חמישה טפחים ) ועד הסובב חמש אמות ( של ששה טפחים ), וזה כמובן שונה מהתיאור ביחזקאל אבל רק בחלוקה ולא במידות. אבל בגלל חלוקה שונה זו של יחזקאל יוצא שמהיסוד עד הסובב יש ארבע אמות והסובב הוא העזרה הגדולה, והן כניסת היסוד והן כניסת הסובב אמה של חמישה טפחים.<br />פסוק טו - ההראל הוא החלק העליון של המזבח מהסובב עד גב המזבח והוא בגובה ארבע אמות של ששה טפחים. האריאל הוא מקום המערכה כמוכח מהפסוק הבא, כי שטחו רק 24X24 אמות מרובעות בעוד העזרה כלומר גב המזבח כולו הוא 28X28<br />כל אחד מהם שמו אומר את מהותו. והיו ארבע קרנות בארבע זויות המזבח.<br />ג. פסוקים טז-יז עוסקים בגב המזבח בלבד. רש&quot;י חשב ( ואני הקטן סבור שטעה וח&quot;ו אין לי כוונה לפגוע בכבודו אבל עיון פשוט מורה כך ) ש'החיק לה אמה סביב' עוסק שוב ביסוד, וזה אינו סביר כי אזי 'שכח' הנביא להזכיר את אמת הילוך הכהנים בגב המזבח, כי בפסוק טז כתב על האריאל שהוא מקום המערכה ובפסוק יז מתאר את כל העזרה שהיא גב המזבח ואת הקרנות ואם כן היכן אמת מקום הילוך הכהנים ? אלא ודאי שיש שני חיק האמה, וזו שביסוד היא של חמישה טפחים ועליה כתב כבר בפסוק יג ואין סיבה לכתוב עליה פעם שניה וזו של אמת הילוך הכהנים בפסוק יז היא של ששה טפחים, וחזר על הקרנות פעם שניה כי בהן בפסוק יג נעשה שימוש באמת חמישה טפחים בגובהן וגם הן שייכות לגב המזבח בפסוק יז וכניסתן אמה של ששה טפחים ( ורש&quot;י הסתבך בזה במנחות צז וגם בעירובין ד ואכמ&quot;ל ). ( ובסוף כתב על הכבש )<br />התרגום מתרגם גם הראל וגם אריאל וגם מזבח כמדבחא ואינו מבדיל וזה כמובן מבלבל. אבל הפשט הוא כמו שכתבתי.<br />כשנגיע לקרנות החלולות ( נד,ב )אכתוב אשכול מיוחד בעניינן ב&quot;נ","209","","211","True","True","False","","52","172.69.128.175","0","5903","זבחים|נג ע&quot;א",""),new Message("109577","109576","ציטטתי מדבריך מדויק לא כך?","05/11/25 22:39","יד חשון","תשפ&quot;ו","22:39","אלף בית רשי","מדוע אתה מטעה?<br />הנה ציטוט שוב על ידי העתק הדבק, וסימון המילים שציטטתי<br />ראה את הכתוב ביחזקאל :<br />&quot;וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִאֵיל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע. טז וְהָאֲרִאֵיל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו. יז וְהָעֲזָרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה רֹחַב אֶל אַרְבַּעַת רְבָעֶיהָ וְהַגְּבוּל סָבִיב אוֹתָהּ חֲצִי הָאַמָּה וְהַחֵיק-לָהּ אַמָּה סָבִיב וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים.<br />ההראל הוא הכינוי לחלק העליון של המזבח, היינו ארבע האמות העליונות שלו, כולל הקרנות ( לפי תפישת חז&quot;ל במסכת מידות ופסק הרמב&quot;ם בהלכות בית הבחירה המזהים שתיאור יחזקאל זהה לחלוטין למסכת מידות, ועיין הסוגיה במנחות צז, אך ראה שרש&quot;י לא חשב כך ועיין בפירושו ליחזקאל שתמה <span class='darkYellow'><b>ולענ&quot;ד אינו צודק </b></span>)<br />ונקרא הראל כי הר הוא מקום גבוה וכאן הכוונה לחלק הגבוה של המזבח.<br /><br />ואילו האריאל הוא רק 'מקום המערכה' עצמו, הקטן בשתי אמות מכל צד מגב המזבח שהוא המשטח העליון של ההראל, כי היו גם אמת הקרנות ואמת הילוך הכהנים סביב מקום המערכה. לכן האריאל הוא רק יבXיב אמה מרובעות ואילו העזרה שהיא גב המזבח היא ידXיד אמה מרובעות. ואמת הקרנות מכונה 'הגבול סביב אותה חצי האמה', כי רדיוס הקרן הוא חצי אמה שהוא 'זרת האחד' הנזכר בפסוק יג ( שלא ציטטתי, ראה שם במנחות צז ) ואילו אמת מקום הילוך הכהנים קרויה 'והחיק לה אמה סביב', ואינה חיק האמה של היסוד ( כפי שחשב רש&quot;י בטעות ), ובעוד כניסת היסוד היתה חמישה טפחים שהוא ה'חיק' ו'האמה' היא בגובה, הרי ש'חיק' מקום הילוך הכהנים היה ששה טפחים.<br />האריאל נקרא כך כי ה'אש של מעלה' שהיתה על המזבח, היתה בצורת 'ארי' וזה פשר השימוש בשני הכינויים הדומים הנ&quot;ל שאינם זהים.<br />ופשוט !<br />פסוקים טז-יז כולם עוסקים רק בגב המזבח ולכן גם החיק מדבר על אמת הילוך הכהנים ואין שום קשר לחיק האמה של היסוד <span class='darkYellow'><b>כפי שטעה רש&quot;י לחשוב.</b></span> דוק ומצא.","278","","211","True","True","False","","43","104.23.211.205","0","5903","זבחים|נג ע&quot;א",""),new Message("109579","109577","ראה מה שכתבתי לעיל ב'מענה'","05/11/25 23:36","יד חשון","תשפ&quot;ו","23:36","עלי","אני באמת מצטער על כך שנראה לי שרש&quot;י טועה, אבל אי אפשר לסבור כמו הרמב&quot;ם שהבין אחרת את הגמרא ולא לחשוב כך. ואני מסביר מה חשב כל אחד מהראשונים. <br />אינני סבור שאם אני כותב כך זה פוגע. אבל האמת אינה יכולה להיות ביישנית.","209","","211","True","True","False","","45","172.69.128.175","0","5903","זבחים|נג ע&quot;א",""),new Message("109580","109579","תיקון","05/11/25 23:40","יד חשון","תשפ&quot;ו","23:40","עלי","ההראל הוא ארבע אמות מחוט הסיקרא עד גב המזבח לא מהסובב.","209","","211","True","True","False","","35","172.69.128.174","0","5903","זבחים|נג ע&quot;א",""),new Message("109581","109579","אין סוף לעיוולת! - ציטוט נוסף","05/11/25 23:59","יד חשון","תשפ&quot;ו","23:59","אלף בית רשי","ציטוט - והראיה היא שרש&quot;י 'הסתבך' וסתר עצמו בלי משים<br /><br />שוב רש&quot;י לא חבר שלך, ורש&quot;י לא מתסבך ולא כותב בלי משים, יש לך קושיה על רש&quot;י יפה , יש לך ראשון נוסף שמתאים &quot;לך&quot; ולחשבונותיך גם כן יפה, והאמת הלא ביישינית לא מחייב שהיא נמצאת בדבריך, ואולי השקר החצוף נמצא בדבריך, בכל אופן לא בטרימנולוגיה עסקינן אלא בגמרא ובראשונים, וקושיות אפשר להעלות אבל מציונים צריך להמנע.<br /><br />והדגשתי בהערתי הראשונה שמומחיותך בעניני המזבח ידועה זה מכבר לחברי הפורום, ולכן אינני יכול להתייחס לתוכן באיבחת רגע, וברצות ה' כשאגיע לזה בוודאי אמצא איך ליישב או מי שמיישב את דברי רש&quot;י שלא תהיה סתירה כלל בדבריו,<br />בכל אופן אשמח בציטוטים מדוייקים בדברי רש&quot;י וסימוני הסתירות לדעתך. תוכל לשלוח לי באישי","278","","211","True","True","False","","51","172.71.222.239","0","5903","זבחים|נג ע&quot;א",""),new Message("109586","109581","הכל נמצא במאמר ונוח לקרא בו","06/11/25 10:12","טו חשון","תשפ&quot;ו","10:12","עלי","בזבחים נד או נט בחלון המאמרים בפרק המתאים ( יש תוכן )","209","","210","True","True","False","","43","172.69.128.175","0","5903","זבחים|נג ע&quot;א",""),new Message("109587","109586","תודה. בהערכה גדולה גם רופא גם אופה","06/11/25 16:52","טו חשון","תשפ&quot;ו","16:52","אלף בית רשי","<img src='/icon/4.gif'>","278","","210","True","True","False","","37","172.70.131.179","0","5903","זבחים|נג ע&quot;א",""),new Message("109596","109586","נסה להפנות אליו ישירות מכאן","07/11/25 14:13","טז חשון","תשפ&quot;ו","14:13","שי ואלטר","פשוט לגזור את שורת הכתובת ולהדביק כקישור.","948","","209","True","True","False","","24","172.69.128.174","0","5903","זבחים|נג ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);