var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=93534;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","105"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","84"),new MostViewed("110495","חולין שנעשו על טהרת הקודש","זילבר פדואל","01/06/26 17:50","504","73")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("93534","0","מיד התנוקות אוכלין אתרוגיהן","01/09/21 16:36","כד אלול","תשפ"א","16:36","אליעזר מ ש","''מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין את אתרוגיהן'' . יש כאן ב' פירושים ברש''י. מה הטעם למנהג הזה, ומדוע לשמוט הלולב לקרקע לאחר שנענעו בו, ונראה לומר, שכיון שהילדים עמדו הרבה זמן הם כנראה רעבים, ואנו רוצים שיטעמו מיד לשם בריאותם. ואם התינוק חושש לשמוט את הלולב, הגדול שומטו מידו דרך שמחה, ואומר לקטן לאחוז האתרוג בשתי ידיו ולאכול ממנו. וגם הגדול לוקח ממנו חתיכה ואוכל, אולי גם הוא רעב או צמא, ואולי כדי לתת לקטנים הרגשה שהם לא עברו על שום דבר.","610","","1737","True","True","False","","764","199.203.37.197","0","0","סוכה|מח ע"ב",""),new Message("93544","93534","לענ"ד, תשובתו בצדו","01/09/21 21:12","כד אלול","תשפ"א","21:12","יחיה","סוכה מו, ב: מיד תינוקות וכו'... איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן: מיד תינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן. מאי לאו - הוא הדין לגדולים! - לא, תינוקות דוקא. איכא דאמרי, איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן. תינוקות - אין, גדולים - לא! - הוא הדין דאפילו גדולים, והאי דקתני תינוקות - אורחא דמלתא קתני...
אמר רבי זירא: לא ליקני איניש הושענא לינוקא ביומא טבא קמא. מאי טעמא? דינוקא מקנא - קני, אקנויי - לא מקני, ואשתכח דקא נפיק בלולב שאינו שלו...
ואמר רבי זירא: לא לימא איניש לינוקא דיהיבנא לך מידי ולא יהיב ליה, משום דאתי לאגמוריה שיקרא, שנאמר למדו לשונם דבר שקר.
מפורש אפוא, שהלכה היא, שאין אדם יוצא ביום טוב ראשון של חג בלולבו של חברו שישאלנו ממנו, עד שייתננו לו מתנה. נתנו לו על מנת להחזירו--הרי זה יוצא בו ידי חובתו ומחזירו, שמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה; ואם לא החזירו--לא יצא, שנמצא כגזול. ואין נותנין אותו לקטן, שהקטן קונה ואינו מקנה לאחרים מן התורה, ונמצא שאם החזירו לו, אינו חוזר...
מכאן נהגו הגדולים לשמוט את לולבי הקטנים מידם בשביעי, כשגמרו מצוותם וחינוכם בנטילת ד' המינים, גם לאכול אתרוגיהם של תינוקות, שהרי מסתמא ביום ראשון נתנו ד' המינים לקטנים, והרי הזהירו החכמים מלהקנות אותם לקטן!
לכן הגדולים יוצאים מגדרם, להוכיח בעלות מוחלטת שלהם, אשר מעולם לא התכוונו להקנות אותם לקטנים נגד הדין חלילה, וברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם!!","1493","","1737","True","True","False","","119","141.226.162.158","0","93534","סוכה|מח ע"ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);