בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְראוֹת שְׁנַיִם וּלְבַסּוֹף נִבְרָא אֶחָד.
מה היה משנה אילו כשם שעלה במחשבה כך היה נברא, בין אם אחד בין אם שניים. ומה אכפת לנו איך עלה במחשבה אם בסופו של דבר המחשבה לא הוצאה לפועל אלא נברא אחד ? ובכלל, מה הכוונה לגבי הקב"ה שכביכול הוא חוזר בו וכי שייכת 'חרטה' אצל הקב"ה ?