"אָמַר רָבָא קָצַר וְטָחַן כִּגְרוֹגֶרֶת בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת וְחָזַר וְקָצַר וְטָחַן כִּגְרוֹגֶרֶת בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת וְנוֹדַע לוֹ עַל קְצִירָה וּטְחִינָה שֶׁל שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת וְחָזַר וְנוֹדַע לוֹ עַל קְצִירָה וְעַל טְחִינָה שֶׁל זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת
קְצִירָה גּוֹרֶרֶת קְצִירָה וּטְחִינָה גּוֹרֶרֶת טְחִינָה אֲבָל נוֹדַע לוֹ עַל קְצִירָה שֶׁל זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת קְצִירָה גּוֹרֶרֶת קְצִירָה וּטְחִינָה שֶׁעִמָּהּ וּטְחִינָה שֶׁכְּנֶגְדָּהּ בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת".

איזה אופציה היא הנכונה:

1) מלשון הגמרא אני מבין שמתי שנזכר במלאכות שעשה כאשר היה בזדון שבת ושגגת מלאכות, ומביא קרבן, הדבר מכפר לו על השגגת שבת והזדון מלאכות, אף אם לא ייזכר אף פעם ששכח שהיה שבת (מפשטות לשון הגמרא)

2) או שמא מדובר שלפני שהקריב החטאת (על זדון השבת ושגגת המלאכות), נזכר גם ששגג בשבת והזיד במלאכות


(זוהי בעצם מהות השאלה שלי: האם הגרירה היא אף שלא מודע לעברות שעשה בשגגת שבת וזדון מלאכות?)