על אליהו, שכל יהודי מבקש ש'במהרה יבוא אלינו' ומשמע שכל יהודי ישמח להיפגש עמו ולראותו, ואילו הוא - משוא פנים יש לפניו, שאינו נפגש אלא עם חסידים באופן קבוע, מדוע עם סתם יהודי אינו רוצה להיפגש, וכי אין לו די אהבת ישראל לכולם ?
( תחשבו שאיזה אדמו"ר חסידי יסרב לקבל אלא חסידים, וכי אין זה פגם באהבת ישראל שלו ? והראיה - מגדולי החסידות, החל בבעש"ט ועד הרבי מלובביץ',[ וכן אדמורי"ם רבים אחרים כמובן ואינו אלא לדוגמה ] שדאגו לכלל ישראל ואפילו ודווקא לרחוקים ביותר ).
ועוד אני תמה, מדוע נשארו חכמי ישראל בתיקו כ"כ הרבה פעמים בגמרא אם הוא נפגש עם החסידים, מדוע אף לא אחד מהם שאל אותו לפתור לו ולו תיק"ו אחד...