|
|
במי החיסרון , אם בכלל הוא קיים. א. 1. לרי''ף גזירה דרבנן היא . ואין חיסרון לא בנותן ולא במקבל. 2. לרשבם ולתוס' רי''ד החיסרון במקבל. וגר לא יכול לקבל מתנת שכ"מ אפילו מישראל גמור. 3. לתוס ולרשבא החיסרון בנותן. שאיסור אינו בר הורשה. חיסרון בנותן ולכן אם נולדו לגר בנים לאחר שנתגייר יכול להוריש למי שרוצה. 4. ובריטב"א מבואר שהחיסרון בשניהם, גם בנותן וגם במקבל, והטעם שמתנת שכ"מ היא ירושה, שרבנן הפקיעו את שאר הקרובים וממילא המקבל הוא היורש היחיד וכאילו שאר העולם מת, ב. הנידון - המדובר במעשה דאיסור גיורא שאלה הגמ' שיקנה לבנו רב מרי ע"י מתנת שכיב מרע, ועונה הגמ' 'מתנת שכיב מרע כירושה שויוה רבנן, כל היכא דאיתיה בירושה איתיה במתנה, כל היכא דליתיה בירושה ליתיה במתנה. ונתקשו הראשונים בהבנת דברי הגמ', שרב מרי היה בנו של איסור אלא שנולד קודם שאיסור התגייר ולכן אינו יורש את נכסיו, אך מאי שנא מכל אדם שמקבל מתנת שכ"מ למרות שאינו בר ירושה? ג. מעניין שעל דברי הרי''ף הגיב הרא''ש, וז''לש : ... 'גם כי נתלה באילן גדול דברים תמוהים הן, דמאי נפקא מינה בהא דרב מרי בנו של איסור גיורא היה, ... אי מהני לאדם אחר אמאי לא מהני לרב מרי בנו...,ואין אלו אלא דברי נביאות. הנ''ל הינם כותרות בחלק ג', משיעור מקיף במתנת שכיב מרע בקישור - https://asif.co.il/wpfb-file/avn-12-3-pdf/ |