יהרג ואל יעבור - במהלך הגזירות ההיסטוריות.

א. לבולל לתועלת.
גזירת הלבוש \ פיאות וזקן.
באם שהגויים מתכונים להעביר את ישראל על דתם ומנהגם לתועלת המלכות , אך לא כדי לכפות עליהם דת אחרת ואלהים אחרים, אלא כדי שיתבוללו בין הגויים ויהיו שפה אחת ודברים אחדים האם הוי בכלל גזירת שמד. שכן לא גזרו לא לקיים מצוות.

ב. מנימוקי הצ''צ להקל.
ובשאלה זו נחלקו גדולי ישראל ברוסיה ובפולין בשנים (תקפ"ו – תר"ה).
ובעטוד שבם הגר''א נמסר להחמיר, הרי הצמח צדק פירט מספר נימוקים להקל:

1. אין כאן גזירת שמד להעביר ישראל על דתם, אלא להנאת עצמם הם מתכוונים כדי ליצור תחושת שויון בין כל העמים אשר בממלכה, וכדי שבנ"י לא יחשבו עצמם כשונים משאר העמים שסביבותיהם ובל יתגאו עליהם, וכיון שלהנאת עצמם ולתועלתם מתכוונים אין כאן גזירת שמד.

2. עד כאן לא אמרו יהרג ואל יעבור אלא במה שאין בידם לכפות עלינו, אבל במה שיש בידם לכפות עלינו בעל כרחנו לא אמרו יהרג ואל יעבור, וכך גם בנידון דידן שכל העובר על הגזירה יאסר ויכלא בבית האסורים ויגזזו זקנו ופיאותיו וגם שם לא יוכל ללבוש בגדי היהודים.

3. כיון שרבים היהודים שכבר לבשו בגדי הנכרים, שוב אין בזה איסור בחוקותיהם לא תלכו, ובגדים אלה כבר לא בגדי נכרים המה מאחר שרבים מבני ישראל לובשים אותם.

ג, לא רק ליהודים.
באם הגזירה כללית היא, ואינה מיועדת רק ליהודים.
הנה כתב בלחם משנה לדייק מלשון הרמב"ם (שם ה"ג) דאין דין שעת הגזירה אלא כאשר גזרו על בני ישראל בלבד, אבל אם גזרו גם על שאר האומות אין זו שעת הגזירה, ויעבור ואל יהרג,

ד.
בגזירת הקנטוניסטים.
הנה אחת הגזירות הקשות והאפילות בתולדות עם עולם היתה גזירת הקנטוניסטים. בימי הצאר ניקולאי השני לפני כמאתיים שנה.

מצד אחד - יש בגזירת הגיוס בפועל להוציא רבבות צעירי ישראל לשמד רוחני לעולם ולכאורה דינה כזירת שמד.
אבל -אפשר שגזירה זו נגזרה גם על שאר בני המדינה, וכל כה"ג אין דינה כגזירת שמד, כנ"ל

ה.
עבריינים - ושומרי תומ''צ.
(נוגע לאקטואליה.) שהרי היו שמסרו לצבא ילדי עניים וכ''ו ולהציל בכך אחרים.

וע''כ כתב החת''ס :
..אבל לאנוס אנשים בלי גורל ולומר שהם פוחזים ורקים אפי' מגלי עריות ומחללי שבת בעיני הוא כגונב נפש ומכרו.

כי מי נותן זה חליפי זה כיון שחיוב המלכות ופקודתו על כולם בשוה והמוסרו כמוסר לתוא מכמר אפי' מחוי אתיבנא חייב מכ"ש מוסר נפשו.

ורע ומר יותר כי הטובי' הנאנסי' עוברי' על המצות באונס ולעתים רחוקי',
ואלו יעשו ברצון ואנו מדחי' אחר הנופל עפ"ק דקידושין לענין מכר עצמו לנכרים".

ו.
בצבא ההונגרי.
והאמר"א דן לגבי שירות בצבא ההונגרי שבו אפשרו ליהודים לאכול אוכל כשר ולשמור שבת, והשירות היה קצר יחסית, ולהדיא כתב האמר"א דכיון שהחייל אינו צריך לחלל שבת אלא לפעמים לעבור על איסור תחומין וחשש מוקצה בטלטול נשק וכדו', ומשו"כ כתב להקל בשופי לשלם לאחר שיתנדב במקומו. ודוק

תמצית מדברי הר א' וייס
כאן