הגמרא אומרת שצריכים אומד אחד ל׳אמדוהו למיתה וחיה, והחכמים ור' נחמיה מסכימים לזה.

תוספות מסביר כי בהעדר הלימוד היה הו"א שאם היה אומד למיתה, התוקף היה פטור לשלם חמש דברים שחובל משלם כי הוא בר מיתה והוא רק ניצל ממיתה ״כי משמיא הוא דרחימו עליה״ עם החלמת הנחבל.

אבל למה ע״פ אמת חייב חובל לשלם את חמשת דברים? במה הוא שונה מהבא במחתרת שלא משלם על הזיקיו משום דבדמים קנינהו? אם ההכאה שלו הספיקה להרוג, מה שמאושר באמצעות אומד למיתה של הנחבל, הוא היה רודף והוא יכול היה להיהרג על ידי הנחבל/נרדף וגם ע״י כל בנ״א אחר?