קדח א.
הפעם היחידה בתנך שיש את המילה אקדח זה בישעיהו .נד,יב.
[בהפטרת ראה"] שמשמעותה שונה לגמרי .

במקרא ולפירוש רש''י - ..י"ת לאבני גמר גומרין תרגום גחלים פתר אקדח לשון קדחי אש והם מין אבנים טובות בוערות כלפידים והוא קרבונקל"א
לשון גחלת זה מין אבן יקרה הדומה לגחלת, זוהרת כאש בוערת.

ובדברים יש במשמעות לבעור, בפסוק: ”כִּי-אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי“ (דברים לב,)
בתרגום השבעים תרגמו 'אקדח' במילה שהגייתה: קריסטלו.[אבן מבריקה ונוצצת].

קדח ב.
אבל יש בשורש זה שני מובנים שונים :
* ק־ד־ח א - חום או בעירה: הקדיח תבשילו. קדחת. קדחתני.
* ק־ד־ח ב - יצירת נקב: קדוח. מקדחה.
ולכן רשי מביא גם פירוש שני : ויש פותרין לשון מקדח אבנים גדולות שכל חלל
הפתח קדוח בתוכו,

המזוזות והמפתן והסף כולן נקדחו - בתוך האבן".
וכמו שמובא בחזל "ובהא דכתיב "ושעריך לאבני אקדח" איתא בגמ', כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש, עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלושים על שלושים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים. ..

ג.
מחודש -אקדח.
ואת המובן החדש שהמציאו (א,ב,י) במשמעות כלי נשק שבאה במקום החלופה בזמנו, "קנה רובה",
והנ"ל נימק את הצעתו לשם "אקדח" לכלי נשק. בכך ש: 'שורש המורה גם על מין אבן כזאת, וגם על התלהבות האש'.

כיום יש לאקדח - שימושים רבים - וכולם מחודשים מהאקדח היורה.
אקדח סיכות.אקדח מסמרים. אקדח מעשן. אקדח מים.אקדח תופי.