א.
עלילות ועילה.
מעשים,סיבות. דיבה. תואנה,מסכת אירועים.

תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה בָּאוּ בַּעֲלִילָה אֵלּוּ הֵן קַיִן עֵשָׂו וּמְנַשֶּׁה קַיִן דִּכְתִיב 'גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא' אָמַר לְפָנָיו 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם ...'.

ב.
המהרש''א-
ג' בעלילה באו וגו'. עפירש"י שבאו בעלילה שאמרו דברים של ניצוח שאין להם תשובה עכ"ל. אבל לשון עלילה לא נאמר כן בכ"מ אלא אדרבה נאמר על מי שבא בעקיפין ודבר שאינו אמת וזהו בנין אב לכולן ושם לה עלילות דברים וגו' ?

ונראה לומר שכוונת רש"י ...עלתה להם טענתם אעפ"י שבעלילה היו וק"ל:

ג.
בתנ''ך 'עלילה' משמשת במובן של מעשים.כגון:
”זַמְּרוּ לַה' יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו.“ (תהלים ט, פסוק יב)

או במובן של טיעונים שקריים וזדוניים \ דיבה לצורך פגיעה באדם אחר.
”וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.“ (דברים כב, פסוק יד).
ומשך ההיסטוריה נוספו:עלילות דם וכדומה.

לאחרונה ובעברית קיבלה משמעות חדשה: רצף האירועים המחבר בין תחילתה לסופה של יצירה או אירוע.

ד.
עילה.
למעשה המילה עִלָּה שאינה בתנך - אלא בחז''ל,והיא מעין קיצור של 'עלילה'.
ואף מאותו השורש.

כך בחז"ל 'עילה' משמשת במשמע עלילה, תואנה: "העיד ר' נהוראי במסכת ראש השנה בתלמוד הירושלמי: "מעשה שירדתי להעיד על עד אחד באושא, ולא היו צריכין לי אלא עילה ביקשתי להקביל פני חבריי" (ב, א [נז ע"ד]).

ובדומה לזה כתב הרמב"ם בהלכותיו:
"כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר – בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא להיכנס לדת… ואם לא נמצא להם עילה – מודיעין אותן כובד עול התורה,..(איסורי ביאה יג, יד). כלומר, עילה היא סיבה שאינה עניינית וישרה.

ה.
מערבית לעברית.
כמו מונחים רבים בפילוסופיה -
שתורגמו מערבית לספרי הראשונים, החלו בימי הביניים להשתמש במילה 'עילה' גם במשמעות פשוטה של סיבה – כנראה בהשפעת המילה עִלַּה בערבית.

כך למשל כתב הרמב"ם בסיום ספר עבודה: "ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כוחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה – אל יהי קל בעיניו".
ומכאן למשל גם הכינוי עילת העילות לקב''ה, שמשמעותו מקבילה ל'סיבת הסיבות'.