הגמרא מדברת על "מותר הקטורת" ורש"י מסביר שזה מדבר על אותם שלושה מנים יתרים (המוזכרים בכל בוקר בתפילה) שמכינים לכהן הגדול, אבל לאור "קוטן" חופנו של הכהן הגדול נשאר ממנה כמות שכאשר היא מצטברת אז אחרי 60 או 70 שנה מצטברת לכדי מחצית מהכמות השנתית של הכנת הקטורת.

ושאלתי היא: אם כבר יודעים שזה "יגלוש" מהחופן של הכהן, למה מראש מכינים כמות גדולה של "יתרה"? למה מראש לא מכינים חצי מנה (במקום שלושה מנים) יתר?