כך ראיתי (ואינני זוכר את המקור):
ר' אליעזר חי כמה עשרות שנים אחר החורבן (במאה ה-2 למניינם).
בתקופה זאת הרומאים שנאו את הנוצרים ורדפו אותם. (כתות של מינים).
ר' אליעזר נעצר על-ידי הרומאים בחשד להשתייכות לאחת הכתות הנוצריות.
מהר מאוד התבררה חפותו. (וזאת משמעות דברי השופט הרומאי, לא מתאים ליהודי להתעסק באמונות השטותיות של הכתות הנוצריות).
אולם ר"א רצה להבין מדוע גלגלו מהשמים שיחשדו בו על כך.
ור' עקיבא סייע לו להיזכר, שפעם נהנה מדרשה של מין נוצרי.
מאות שנים אחר כך, בתחילת המאה ה-4 למניינם הרומאים בעצמם הפכו לנוצרים, בתקופתו של הקיסר קונסטנטינוס.
מעתה הרומאים שהיו רגילים לרדוף את הנוצרים, התחילו לרדוף את היהודים.
בכך התגשמו הדברים מסוף מסכת סוטה: המלכות (הרומית) נהפכה למינות.