|
|
למדנו בדף היומי (סוף העמוד הקודם) ... תִּינוֹק גּוֹי אֵימָתַי מְטַמֵּא בְּזִיבָה - בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, (העמוד של היום) הוֹאִיל וְרָאוּי לְבִיאָה מְטַמֵּא נָמֵי בְּזִיבָה. אָמַר רָבִינָא: הִלְכָּךְ הָא תִּינוֹקֶת גּוֹיָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד - הוֹאִיל וּרְאוּיָה לְבִיאָה מְטַמְּאָה נָמֵי בְּזִיבָה. פְּשִׁיטָא?! מַהוּ דְּתֵימָא הַאי יָדַע לְאַרְגּוֹלֵי וְהָא לָא יָדְעָה לְאַרְגּוֹלֵי קָא מַשְׁמַע לַן. הגמרא אמנם שאלה "פשיטא", אבל אני עומד ושואל - מדוע? מה הקשר בין טומאת התינוק לטומאת התינוקת, אם גזרת הטומאה היא משום משכב זכר - מדוע גזרו גם על הנשים? את השערתי כתבתי כאן. המאמר אמנם דן בטומאה שטימאו היוונים את שמן המנורה, אבל זה אותו ענין. |