אָמַר אַבָּיֵי מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא אֵין מָבוֹי נִיתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה עַד שֶׁיְּהוּ בָּתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִין לְתוֹכוֹ
וְאִי בְּאַרְבָּעָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ
וְכִי תֵּימָא דְּפָתַח לֵהּ בְּדוֹפֶן הָאֶמְצָעִי וְהָאָמַר רַב נַחְמָן נְקִיטִינַן אֵיזֶהוּ מָבוֹי שֶׁנִּיתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה כֹּל שֶׁאׇרְכּוֹ יָתֵר עַל רׇחְבּוֹ וּבָתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִין לְתוֹכוֹ
וְרַב יוֹסֵף דְּפָתַח לֵיהּ בְּקֶרֶן זָוִית
פרש"י: בקרן זוית. טפח מן הפתח בדופן האמצעי ושלשה טפחים בדופן המשך וכן בצידו השני כזה:
הקשו בתוס': דפתח לי' בקרן זוית. פירש בקונט' טפח מן הפתח בדופן האמצעי ושלשה טפחים בדופן המשך וכן בצידו השני ולא דק דא''כ אין הפתח רחב אלא אלכסון של ג' טפחים על טפח והנה עינינו רואות שאין האלכסון של שלשה על אחד מגיע לאלכסון של טפח על טפח:
קשה למה רש"י צריך להגיע לציור הנ"ל ולא לפרש כך: (ראה קובץ מצורף)
וממילא יש מקום לפצימין וגם הוא לא פרוץ כולו (ע"י הפצימין), ויש ד' טפחים [כי ע"פ ההנדסה יוצא שמלבן באורך 4 על רוחב 1, האלכסון הוא 4.12 וא"כ יש מקום קטן לפצימין ועדיין ישאר שטח של ד' טפחים].