וְכֵן הִנְהִיג רַבִּי חֲלַפְתָּא בְּצִיפּוֹרִי וְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן בְּסִיכְנִי וּכְשֶׁבָּא דָּבָר אֵצֶל חֲכָמִים אָמְרוּ לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כֵּן אֶלָּא בְּשַׁעֲרֵי מִזְרָח וּבְהַר הַבַּיִת בִּלְבַד.

א.
ברשי -
בשערי מזרח ובהר הבית. חדא מילתא היא בשערי מזרח בהר הבית.
וי''א -בשערי מזרח בעזרת נשים:

פשוטו של רשי לשון א'.- הכוונה לשער שושן. שכן רשי בברכות נד, א, מציין את השערים ושמותיהם כסדרן ממזרח למערב:

" לא יקל ראש. לא ינהג קלות ראש: כנגד שער מזרחי. חוץ להר הבית אשר בחומה הנמוכה אשר לרגלי הבית במזרח לפי שכל השערים מכוונים זה כנגד זה -

* שער מזרח|[שער שושן] - של הר הבית],
* שער עזרת נשים [ במזרח העזרה],
* ושער עזרת ישראל [ניקנור]
* ופתח האולם, וההיכל ובית קדשי הקדשים.

ב.
הרמבם. בשני שערים.
בתענית טז ע''ב. וְכָךְ הִנְהִיג רַבִּי חֲלַפְתָּא בְּצִיפּוֹרִי וְרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן בְּסִיכְנִי וּכְשֶׁבָּא דָּבָר אֵצֶל חֲכָמִים אָמְרוּ לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כֵּן אֶלָּא בְּשַׁעֲרֵי מִזְרָח וּבְהַר הַבַּיִת

וברמבם - בפירש משניות תענית ב,ה.
עשה בימי ר' חלפתא ור' חנניא בן תרדיון כו':
רוצה לומר שער המזרח של הר הבית ושער המזרח של עזרה והלכה כחכמים:

ג.
הרש''ש - . בשלושה שערים.
הבין בפי' ראשון ברשי - שתקעו בשלושת השערים שהיו במזרח:
1.שער האולם.. 2. שער ניקנור. 3. שער העזרה.

ד.
בשער |הדגש|אחד בלבד.|סדגש|
הרש''ש -
בהבנתו בפירוש שני של רש''י -תקעו רק במקום אחד. וא''כ למה "שערי" בלשון רבים . ששער ניקנור היו לו משני צידיו שני פשפשים ולכן בלשון רבים " שערי".

ה.
ומדוע תקעו בשלושת השערים ?
י''א שהתקיעו בשערים השונים מכוונים היו לקהלים שונים:

* שער ההיכל - לכוהנים והלויים ולישראלים ששהו בעזרת ישראל.
** בשער ניקנור שם יכלו לשמוע גם הנשים שבעזרת נשים, ויתר האנשים שלא הצליחו להיכנס לעזרת ישראל.
*** ובשער העזרה במזרח עזרת הנשים תקעו עבור הטמאים שלא יכלו להיכנס פנימה מעבר לשער זה.

ו.
מזרח בדווקא -
ובכל המקומות התקיעות היו דווקא בשערים המזרחיים בהתאם לרשי לעיל " לפי שכל השערים מכוונים זה כנגד זה ... ופתח האולם, וההיכל ובית קדשי הקדשים.

ויש פירושם נוספים.