בתוספות ערכין י' ע''א.
....אשתקד שהמולד היה ביום ג' אחר י''ח שעות ולא נראית עד יום ד' ולא קדם ראיית המולד לקיבוע רק חד יומא, ו..... ויכול להיות דאשתקד המולד ביום ג' לשש שעות ולבני בבל לא נראית עד יום ד' ....

מ ד' תרפ''ד - לה' תשפ''ו. ר''ה נדחה משני לשלישי.​

א.
בשנת תשפ"ו מלאו מעל אלף שנים לפרוץ המחלוקת המפורסמת, שאיימה לפלג את העם היהודי. הצדדים היריבים היו גאוני בבל ובהם רב סעדיה גאון,
מול חכמי ארץ ישראל ובראשם ראש הישיבה הארץ־ישראלי, ר' אהרן בן מאיר. שבהושענא רבה של שנת ד'תרפ"ב שלח את בנו להכריז ממרומי הר הזיתים
על תאריכי השנה הנכנסת שהיו שונים מהלו של גאוני בבל. [המחלוקת השפיעה גם על שאר החגים וכן על השנים הנוספות]

רשמי המחלוקת העזה שפילגה את העם היהודי שחגגו את המועדים בתאריכים שונים כמעט לא זכו לפרסום,
ובספרות תקופת הראשונים לא מצאנו ולו אזכור אחד לקיומה של מחלוקת על לוח השנה.

ב.
הבסיס למחלוקת .
. אחד מהמקרים הדורשים דחייה הוא "מולד זקן": אם המולד חל לאחר יותר משמונה עשרה שעות מהשקיעה (היינו לאחר חצות היום), ראש השנה נקבע ליום המחרת. רב אהרן בן מאיר טען שבידו מסורת ש"מולד זקן" הוא רק אם חל המולד 642 חלקים אחר חצות היום, והמולד של שנת ד'תרפ"ד חל 237 חלקים (כ-13 דקות) לאחר חצות היום של שבת,

הפרטים על המחלוקת החלו להתפרסם רק באמצע המאה ה־19 – בשנת 1860 כאשר התפרסמו דברי הקראי סהל בן מצליח, ובשנת 1884 התפרסמו דברי אליה מנציבין. אך רק לקראת סוף המאה, בעקבות גילוי הגניזה הקהירית, נמצאו מסמכים רבים וחלופי מכתבים בין בעלי המחלוקת, ששפכו אור על הפרשה כולה.

ג.
הסיבה לתוספת של דקות אלו אינה ידועה - ורבו הדיעות בעניינה.
הטענה של רבי אהרון בן מאיר שהזמן המדויק אינו בדיוק בחצות היום אלא מעט אחר כך (כ־35 דקות) לא הייתה מוכרת בבל, אלא שהרב בן מאיר טען שזו מסורת ארץ ישראל.

וי''א שממצאי הגניזה חשפה את הסיבה למחלוקת שהיא עצמה נתונה במחלוקת. ולדברי הרב כשר, מהגניזה עולה שהוויכוח היה בשל החישוב השונה של "חצות היום"ששונה בין בבל לא''י והוא שגרם להוספת התרמ''ב חלקים שלא נודעו לחכמי בבל.

חכמי בבל אף חיברו חיבור מיוחד שכונה "ספר זיכרון" (או זיכרון המחלוקת). בספר זה המשפטים מחולקים כמו בתורה, לפסוקים עם טעמים וניקוד, וכדי לחזק את הלוח של גאוני בבל ייעדוהו לקריאה בציבור כל שנה בחודש אלול. י''א שחלקים ממנו נמצאו במסמכי הגניזה את חלקי הספר ששרדו.

ד.
ומה קרה השנה.
המולד בתשרי תשפ''ו היה ב יום שני 18 שעות ו 187 חלקים. [היינו אחר חצות]
והמולד של שנת ד'תרפ"ד חל ב 18 שעות 237 חלקים (כ-13 דקות) לאחר חצות היום של שבת,
ולכן ר''ה בשנה ההיא יצאה לרסג בשני,ולבן מאיר אין צורך בדחייה ור''ה יהיה ביום שבת.

וכך גם חישוב המולד תשרי תשפ"ו שהיה ב יום שני 18 שעות ו 187 חלקים. [היינו אחר חצות].
הרי לשיטת רס"ג יידחה ראש השנה [שהיה] בשלישי,[ורביעי].
ואילו לפי בן מאיר ראש השנה תשפ"ו צריך להיות ביום שני [ושלישי].

המחזור שבהווה.
השנה אנו בשנה השישית במחזור שלנו, שנפתח בשנת תשע"ז, ובו ישנן חמש שנים שבהן "נחלקו רס"ג ובן מאיר".
באופן דומה יחלקו גם בתשפ"ט הבעל"ט מולד תשרי מצריך דחייה, ולשיטת רס"ג ראש השנה תשפ"ט יהיה ביום חמישי ולשיטת בן מאיר – ביום שלישי.
גם בשנת תש"ץ הבאה עלינו לטובה, לשיטת רס"ג ראש השנה תש"ץ יהיה ביום שני ולשיטת בן מאיר – בשבת.
-------------------

על המחלוקת והסתעפויותיה ניתן למצוא במקורות רבים, וראיתי שגם בלוח של גנוט שנת תשפ''ו מרחיב [מספר דפים] בעניין בצורה נאה ומושכלת כדרכו.

אגב - כתב שם בהרחבה גם על קשריו והערצתו את הר' מאזוז ז''ל ועל קשריו, אישיותו ובקיאותו הנפלאה וכ''ו.