|
|
.. הָוֵה לֵיהּ כְּלִי שָׁרֵת וּכְלִי שָׁרֵת דְּחֶרֶס לָא עָבְדִינַן אֲפִילּוּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קָאָמַר אֶלָּא דְּעֵץ אֲבָל דְּחֶרֶס לא. צ"ו ע''ב. ויש להעיר לגבי חנוכה , שהגמרא כאן מתכוונת למחלוקת על מנורת החשמונאים , שלר' יוסי בר' יהודה "אף של עץ לא יעשה,כדרך שעשו בית חשמונאי". ולחכמים- מנורת החשמונאים היתה מברזל מחופה בעץ [בדיל]. [ מנחות כח,ע''ב. ע''ז מג ע''א. ר''ה כד, ע''ב.]. ב. לכתחילה או בדיעבד. אלא שהתקשו המפרשים לפי החכמים שאסור לעשות כלי שרת מעץ. והרי השולחן והמנורה (והארון) - מעץ היו וציפום זהב ? יש מהאחרונים שהסבירו, שכיוון שכלים אלו מצופים זהב, הם נידונים ככלי מתכת, זאת, מאחר והשימוש בכלי נעשה דווקא על גבי הציפוי, נמצא, שהציפוי עיקר ולא העץ שמתחתיו, שאינו אלא תמיכה לציפוי. באבני נזר ויריעות שלמה. 1. לשיטה זו רצוי לעשות את כלי המקדש הללו שיהיה הכלי כולו עשוי זהב, שכן, מצוה לכתחילה שיהיו הכלים עשויים מתכת בלבד, וחסרון העץ לא מעכב בהם כלל! 2. אך במנחת חינוך, מצוה צז, חולק ע''כ - וסובר שיש לקיים בכלים אלו את דין התורה, שיהא הכלי עשוי עץ וציפויו זהב, לאור האמור, חסרון עץ בכלים אלו כשר בדיעבד. |