תני רבי יהודה בן לקיש אומר : במקומו היה הארון נגנז ורבנן אמרין בלישכת דיר העצים היה הארון גנוז. מעשה בכהן אחד בעל מום שהיה עומד ומפצל עצים בלשכת דיר העצים וראה את הריצפה שהיא משונה מחברותיה בא ואמר לחבירו בא וראה את הרצפה הזאת שהיא משונה מחברותיה לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו וידעו בייחוד ששם הארון גנוז:
כך בשקלים פ"ו ה"א.
ואצלנו :
פַּעַם אֶחָד מָצְאוּ עֲצָמוֹת בְּלִשְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים וּבִקְּשׁוּ לִגְזוֹר טוּמְאָה עַל יְרוּשָׁלַיִם עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר לֹא בּוּשָׁה וּכְלִימָּה הִיא לָנוּ שֶׁנִּגְזוֹר טוּמְאָה עַל עִיר אֲבוֹתֵינוּ ?

הכיצד זה שגנזו את ארון הברית במקום בו לכאורה יש טומאה - עצמות ( והרי אין הכוונה לעצמות אותו כהן ) ?
או שמא עשו זאת כהסוואה מכוונת ? או שיש סיבה אחרת לכך ?
אשמח לקרא הסבר ראוי לתופעה מוזרה ומדהימה זו.