|
|
סידור,מחזור,סליחות וקינות. אבל הגדה מנין ? א. . אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: מַצָּה לִפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד, מָרוֹר לִפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד, וַחֲרוֹסֶת לִפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאֵין עוֹקְרִין אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא לִפְנֵי מִי שֶׁאוֹמֵר הַגָּדָה. רַב הוּנָא אוֹמֵר: כּוּלְּהוּ נָמֵי לִפְנֵי מִי שֶׁאוֹמֵר הַגָּדָה. גמרא זו היא כנראה התשובה: לראשונה 'הגדה' מוזכרת בפסחים קטו\ז : ואין עוקרין את השלחן אלא לפני מי שאומר 'הגדה', רב הונא אומר כולהו נמי לפני מי שאומר הגדה. וגם: סומא פטור מלומר הגדה, [יש גורסין - האגדה]. ולפי הידוע צירוף המילים "הגדה של פסח" מוזכרים לראשונה מתקופתו של רשי , מחזור ויטרי ואחרים. ב. ועדיין ההגדה וחלקיה מורכבים ,מקורם וזמנם ,העיקר והתוספות - את כל אלה קל יותר להבין ע''י "ההגדה בצבעים" כאן |