כידוע שפסח שני הינו יום אחד בלבד. כמבוארבגמרא-
"וּלְרַבִּי יְהוּדָה טָעוּן לִינָה וְהָא תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִנַּיִין לְפֶסַח שֵׁנִי שֶׁאֵין טָעוּן לִינָה שֶׁנֶּאֱמַר וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ וּכְתִיב שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת הַנֶּאֱכָל לְשִׁשָּׁה טָעוּן לִינָה שֶׁאֵין נֶאֱכָל לְשִׁשָּׁה אֵין טָעוּן לִינָה."


א.
לעיל לגבי פסח חזקיהו הובאו מספר הסברים לדברים.
ובשונה מהנ"ל המשך חכמה (במדבר כ"ח, ט"ז) בהסתמך על הירושלמי פסחים ט' א'.
מחדש לנו חידוש גדול. ושם "ואם ניתן רשות אחר הפסח,ונבנה ביהמ"ק קודם פסח,סבר ר יהודה דהציבור עושה פסח שני.
אבל כיון שלא היה ביהמ"ק עדיפא מאלו היו זבים בפסח ראשון.ומביא מחזקיה.כיון שלא יכלו לטהר הבית בראשון, הוי כמו שלא נבנה עד לאחרי הפסח".

שאם "כל" ישראל לא חגגו את הפסח ראשון, עושים פסח שני "שבעה ימים", היינו גם את חג הפסח
וגם את חג המצות.
והסברים מספר הועלו ליישב דבריו המנוגדים למפורש בבבלי.

ב.
וזה לשונו "ונראה לי דזה הוי דריש חזקי' מה דכתוב ובחדש הראשון כו' פסח לד', ובחמשה עשר יום לחדש הזה, ולא כתב בחדש הראשון, וכתוב הזה (דלא כמו בחדש השביעי), וכן כתוב באמור, הוא להורות דאם כל ישראל לא היה להם בית הבחירה בניסן, ואז עושין כל ישראל הפסח בחדש השני, ובזה הזמן שכל ישראל עושין פסח בחדש השני גם כן אז עושין כל ישראל חג המצות בשני שבעת ימים,

אף ע"ג דפסח שני של יחידים נאכל על מצות רק בליל ט"ו,
אבל כשכל ישראל עושין אותו אז עושין חג מצות שבעת ימים.

לכן כתוב ובחמשה עשר לחדש הזה, פירוש לחדש שנעשה הפסח מכל ישראל, אז חג המצות שבעת ימים, אף אם הוא אינו בחודש הראשון, רק בי"ד של חדש השני, אז בט"ו הוי חג המצות שבעת ימים,
לזה עשה חזקי' חג המצות בחדש השני וכמו דכתוב בדברי הימים (ב' ל, יג) ויאספו כו' לעשות חג המצות כו'. ודו"ק בזה".

ראה פירוט וביאור כאן תגובה 22

וכן שם במאמר על 12 הפסחים המפורסמים בתנך ובחזל.