- ברבינו גרשום כאן משמע שמדובר במקרים שונים, במחובר מטבילין בראש שנוגע בקרקע ולא גוזרים אטו תלוש לגמרי זה כיפה ואין מטבילין בו ומעניין הלשון בו ״נהר״ ולא ים (כידוע יש דיון ארוך על גל מדין זוחלין או לא ברמב״ם פרק ט ובנו״כ)
- הגר״א בביאורו לתוספתא (ד, ג) מסביר שמדובר באותו מקרה, ובראש שנוגע בארץ מטבילין ובכיפה שרחוקה מהארץ לא ויש לעיין כמה גודל/גובה הראש הנוגע.
- וראה עוד בביאור הגר״א (יו״ד רא, ה) מסביר שרש״י כאן ובחגיגה (יט.) פירש שונה

אשמח בבקשה לתוספת הסבר בנושא, על נגיעה מהים או אחרי שנחת ותוספת ביאור או שיטות ראשונים על הכיפה.
תודה רבה