אם הפרה גועה בעת שחיטתה הרי זה נחשב כפרכוס.
מבחינה פיזיולוגית, כדי להשמיע קול, צריך שאויר יצא מהריאות, יעבור דרך הקנה ויצא החוצה, והיות שאיזור מיתרי הקול הוא איזור צר יחסית לשאר צינור הקנה, הרי שהאויר הזורם שם החוצה יוצר מערבולות והללו מרעידות את האויר וגלי האויר הללו מתורגמים אח"כ לקול בהגיעם לאוזן השומע.
ברם בעת השחיטה הרי הקנה נחתך לגמרי, אם כן כיצד נוצר קול בעת השחיטה ? אם מדובר בקול שנוצר מיציאת אויר בלחץ מהריאות ( כתוצאה מכיווץ ניכר של הסרעפת ) מהחלק בקנה שתחת מיתרי הקול, ברור שלא יהא זה קול 'געיה' רגיל אלא קול מסוג אחר.

כיצד אם כן יש להסביר בדיוק את קביעת הגמרא שגעיה היא פרכוס ?