שלום!

בפני יהושע על כתובות צ ע"ב כתוב: "וכיון דבשעת מיתה לא היה מותר..."
אני מנסה להבין למה הכתובה של השנייה לא נחשבת למותר כשהאשה עודנה בחיים (ראו גם בהערה בדף הזה בגמרת שטיינזלץ ד"ה כבר קפצה נחלה).
לעניות דעתי זה גם לא הפסק של השולחן ערוך שנראה לי שלפי דעתו לא משנה עם היא בחיים או לא (אבן העזר קיא:י).
מה לא הבנתי כאן?

תודה,
אייבי