|
|
משנה (נא עמוד א): כתב לכהן שהוא חייב ליתן חמשה סלעים חייב ליתן לו ובנו אינו פדוי לפיכך אם רצה הכהן ליתן לו במתנה רשאי רש"י: לפיכך. דאמרן חייב ליתן לו ה' סלעים אם רצה הכהן לתנם ולהחזירם לו במתנה רשאי אבל תקנתא אחריתי ליכא: גמרא (נא עמוד ב): לפיכך אם רצה הכהן ליתן לו במתנה רשאי: תנינא להא דת''ר ... נטלו והחזירו לו יצא וכך היה מנהגו של רבי טרפון שהיה נוטל ומחזיר לא ברור לי מה המשנה רצתה לומר - הרי בכל מקרה (ולא רק במקרה ש"כתב לכהן שהוא חייב וכו'") אם רצה הכהן ליתן לו במתנה רשאי וכדמוכח אף מהגמרא ומהברייתא בעמוד ב! |