לכאורה, שאלה מיותרת, וכולם מכירים את מסכת ראש השנה, וגם דברי הרמב"ם בהלכות קידוש החודש ידועים.

ובכל זאת, ממשנתנו, ויותר - מפירושי הגמרא עליה, ועוד יותר - מדברי רש"י עליהם, לא כך עולה.

שכך אומרת המשנה:

אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברים בשנה ולא נראה יתר על שמנה

מקריאה ראשונה כבר בולטת השניות בניסוח בין חלקה הראשון של ההלכה - "אין פוחתין", לבין חלקה השני. היינו מצפים להמשך מקביל, כגון 'ואין מוסיפין', וכיוצא בכך, אולם הלשון של המשנה שונה לגמרי.

ואכן, מייד שואלת על כך הגמרא:

מאי לא נראה יתר על שמנה?

ותשובת הגמרא - בין תשובת רב הונא ובין תשובת עולא, היא כי "לא נראה לחכמים" לעשות משהו - רב הונא לשיטתו ועולא לשיטתו.

כלומר - הדבר נתון להחלטתם של החכמים, כמה חודשים לעבר/לחסר. לא בעדות הראיה תליא, אלא בחכמים!

ועוד יותר מוסיף על כך רש"י בהסברו על דברי רב הונא אלו:

קדים [אתי] סיהרא - חדתא ג' ימים קודם ראש השנה שהמולד ביום ד' וראש השנה בשבת ומרנני עלמא בתר רבנן למימר כל מה דבעו עבדי.


ואכמ"ל.