רש"י כתב בד"ה ולטמא, שלראית קרי לא צריך שיעור, אבל אבל נוגע צריך שיעורא כדאמר בפירקין (לקמן /ויקרא/ דף מג:) איכא למ"ד בכעדשה ואיכא למ"ד כחתימת פי האמה.
ולא זכיתי להבין הלא שם נחלקו תנאים אם לומדים משרץ ששיעור נוגע בש"ז בכעדשה, או שלומדים הכל מרואה קרי, שאף שיעור הנוגע בכל שהוא. אבל היכן מצאנו שיעור חתימת פי האמה לגבי נגיעה. אמנם נכון הדבר שלמ"ד שעל ראיה חייבים בשיעור חתימת פי האמה, אף בנגיעה יהיו חייבים רק בשיעור זה [ועכ"פ למאן דאמר דון מינה ומינה] אבל כאן עסוקים אנו למ"ד שראיה שיעורה במשהו. וצ"ע.