בס"ד

משום דרבי פרנך, דא"ר פרנך א"ר יוחנן: כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום וכו'

וקשה: הרי שגזרו על הידים הבאות מחמת ספר כדי שלא יבואו ליגע בספרים ולהביאם לידי בזיון.

והנה הגזירה היתה בזמן ב"ש וב"ה ואע"פ נאלץ ר' יוחנן מאות שנים מאוחר יותר להכריז כזו הכרזה מזעזעת (שנועדה לזעזע) כדי שיימנעו מלגעת בספרים בידיהם.

ואם כן - מה הועילו חכמים בתקנתם?