יתיב רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע קמיה דרב אידי בר אבין ויתיב רב אידי בר אבין וקא מנמנם א''ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא מאי טעמא דריש לקיש א''ל דאמר קרא... איתער בהו רב אידי בר אבין אמר להו דרדקי היינו טעמא דריש לקיש

התופעה הזו של שני תלמידים שיושבים ולומדים לפני רבם המנמנם, ואז הוא מתעורר ומתקן אותם - נדמה לי שקיימת בש"ס כמה פעמים.
מה הקטע?
למה התיאור הזה? מה בא ללמדנו?
מדוע לא חששו להפריע לו בנמנומו?