|
|
ולדורות מנא לן דלא מעכבא (*סמיכה*) דתניא וסמך ונרצה וכי סמיכה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר ומה ת''ל וסמך ונרצה שאם עשאה לסמיכה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו לא כפר וכפר. רש"י: שירי מצוה. כלומר שלא חש לחשוב אותה מצוה ולא סמך: לא הצלחתי להבין איך מהמילים "וסמך ונרצה" לומדת הברייתא למסקנה שאם לא סמך ("וסמך") הרי שבכל זאת כיפר ("ונרצה") |